בשנת 1937 קיבל המקובל הרב יהודה אשלג מכתב מאדם שהזדהה בשם מ.ל. מפתח תקווה (זה לא אני, מיכאל לייטמן). המכתב הגיע כתגובה לפרסום המאמר "מתן תורה", שבו הרב אשלג, המכונה "בעל הסולם", מרחיב על מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ומסביר שהיא עיקר התורה.
מ.ל. כתב כך: "אם עיקר התורה לדאוג בעד אנשים ולא יותר, למה כל התורה והמחברים, התלמוד והפוסקים, כמעט שאינם מדברים כלל מזה, וכי כולם הניחו את העיקר ועסקו רק בטפלים? ולדעתי כל דבריו בדבר ההוא הם בניגוד לכל הדת המקובל בישראל וכמו שנתפשט בינינו, ולדעתי כוח הדרוש הזה, הוא בניין חדש ושיטה חדשה, אשר המציא על דעת עצמו. כתבתי כמובן רק את דעתי".
בתשובה ענה לו בעל הסולם: "כנראה שלא עיין כל צורכו בדבריי, כי כתבתי רק שהיה תנאי מותנה מתחילת קבלת התורה. אולם אחר כך, מעת עשיית העגל נתפרדה החבילה, כי נעשה מלחמות, ובני לוי הרגו בדבר ה' שלושת אלפי איש, ואחר כך התלונות על משה ואהרון והמרגלים, וכמובן שכל אלה לא הוסיפו אהבה ואחדות. ואחר כך בביאת הארץ, גם כן לא שקטה זאת, ולפיכך לא היה אפילו מקום לרצות ממי שיקיים המצווה העיקרית הזאת".
וממשיך בעל הסולם להסביר למ.ל. ולכל מי שאולי תתגלגל התשובה לעיניו: "אולם כדי שלא תשכח התורה מישראל, התחילו לעסוק בשאר מצוות, אף על פי שהניחו את העיקר, כי לא היה להם עצה אחרת. ואולי על זה כיוונו חז"ל, שהקשו על חורבן בית שני, שלא היה שם עבודה זרה והיו בקיאים בתורה, ועל מה נחרב? ואמרו בשביל שנאת חינם. יכול להיות שהכוונה, על שלא יכלו לעסוק בעיקר בניין התורה שהוא "ואהבת לרעך כמוך"".
מה חשב מ.ל. על תשובתו של בעל הסולם, האם קיבל את דבריו והשתכנע או לא? אנחנו לא יודעים. אבל ברור שגם היום, שנת 2023, זאת הדעה הרווחת. רוב היהודים, מתונים ומקרבי אדם ככל שיהיו, כששומעים על החיוב המוחלט מצד הטבע, שהוא האלוהים, לאחדות ישראל כתנאי ותכלית היחידה לקיומו, יגידו, "אבל איפה ראית פעם אחדות בעם הזה? ובכלל, ייתכן שעלינו לאהוב איש את רעהו כמוהו, אכן יש כזו מצווה בתורה, אלא שהיא רק אחת מתוך 613 ויש לנו דברים יותר דחופים לקיים ולעסוק בהם".
כנראה חושבים רבים מישראל שזו גזרת גורל שהיהודים ילחמו אחד בשני לנצח, ורק צריך להשתדל לנהל את המלחמה כך שלא יהרגו זה על זה. ואולי חושבים חלקם שכן צריך להידבר, אבל יש בינינו כל כך הרבה שלא מוכנים לדבר, אז מה יש לדבר? ודאי גם רבים חושבים שמדובר בעניין דתי, כך שמה להם ולזה.
ובגלל שזה המצב, והוא עוד הרבה יותר גרוע מאשר בזמנו של בעל הסולם, כי היום לא רק שלא מוכנים לשמוע על אהבה, אלא נכנעים ומתמסרים בזרועות פתוחות לשנאה, אנחנו עתידים לפנות זה נגד זה בצורה חדה ביותר. הרבה יותר מאירועים פיזיים שיתרחשו, יבוא מעמד רוחני שבו שני הכוחות הכי חזקים שישנם בטבע, שנאת חינם ואהבה ללא תנאי, יסתובבו זה נגד זה במאבק אימים, ופחד לחשוב איך תיראה המערכה ביניהם.
ולמרות שנדמה שאפסו הסיכויים ואין מי שישמע, מי שמבין שלא עסק פוליטי ורפורמה כזו או אחרת גורמים לאירועים הקשים, כי הם רק לבושים למלחמה הפנימית בין פירוד לאיחוד חייב לנסות לדבר אל לב כל אדם מישראל ולהסביר שבאהבת הזולת תלויים החיים של כולנו. מי שילך עד הסוף ויתאמץ להסביר בכל לשון ולהתפלל על האחדות בינינו, שכרו יהיה גדול מאוד.
בואו ללמוד מתלמידיי, טובי המרצים של מכללת "קבלה לעם"