צריף קטן עשוי לבנים, אור חודר פנימה מבעד לחלונות וקבוצת גברים אפריקאים לבושים לבן מתנועעים ומפזזים. האחד עוצם עיניים וזועק במבטא עברי כבד: "ע-ו-ש-ה שלום!" – והחבורה משיבה לו בעוז: "הללויה!". הוא שב ושר: "ע-ו-ש-ה שלום!", וכולם יחד עונים: "הללויה! עושה שלום במרומיו". וכך, בצלילי געגוע לארץ ישראל, מתפללים להם יחדיו בני שבט ה"איבו"
צילום: מאתר תאגיד השידור הישראלי
שבט האיבו חי בחבל הארץ ביאפרה שבדרום-מזרח ניגריה, ומונה על פי הערכות בין עשרת אלפים למיליונים של בני אדם. רבבות מהם מזהים עצמם עם המורשת היהודית ורואים עצמם כיהודים לכל דבר ועניין.
מנהיג הקהילה נאמדי קאנו, שהתראיין לאחרונה בתוכנית "העולם היום" ("כאן" ערוץ 11), סיפר כי מספר לא מבוטל משבט האיבו מקיים מצוות יהדות בתפילות, ברית מילה, קריאה בתורה, לבישת כיפה וטלית. "כשהנצרות הגיעה לניגריה חלק מהמורשת היהודית שלנו דוכא וגרמו לנו לחוש אשמים ביהדותנו. למרבה המזל היו בינינו אמיצים רבים ששמרו על כל המסורת והתרבות עד היום".
לאורך הדורות, לא מעט שבטי ילידים וקבוצות אתניות בכל היבשות זוהו כצאצאים אפשריים של עשרת השבטים שהוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם. אולם האם שבט ה"איבו" ושאר השבטים שהתגלו בתקופות שונות הם חלק מעשרת השבטים, איבר משנים-עשר שבטי ישראל? וכיצד, אם בכלל, ניתן לקבוע מיהו יהודי?
סמלים, טקסים ומנהגים שונים לא מעידים בהכרח על אדם או על שבט מסוים כי הוא יהודי. כדי להתחקות אחר השורשים היהודים נדרשת התערבות של היסטוריונים וגנטיקאים, כמו גם דיונים בענייני הלכה. אולם לפי חכמת הקבלה התשובה לשאלה "מיהו יהודי?" מחייבת זווית מבט עמוקה יותר, ודורשת לחזור אל ממלכת בבל העתיקה, ערש האנושות דאז, שם הכול התחיל.
לפני כ-3,800 שנה ב"ארץ שבין הנהרות", מסופוטמיה השופעת כל טוב, עיראק של היום, החלה להתקיים האנושות באחווה ובתחושת שותפות גורל, כמשפחה אוניברסלית גדולה ומאוחדת. החברה הפגאנית של אותם ימים הסתפקה במילוי מאווייה הקטנים: חיי שלווה, קורת גג ומזון בסיסי, מבלי לשאוף לכיבושים גדולים. הם הקימו חברה חקלאית משגשגת והתנהלו באין מפריע, כגוף אחד.
לפתע השתנו החיים בבבל. הרצון לקבל הנאה, ה"אגואיזם", החל לגדול ולהתפתח באופן טבעי ולדרוש תענוג רב יותר מהחיים. האגו שהלך והתעצם החל להפריד ביניהם ודחק בהם לדאוג איש איש לתועלתו האישית, גם אם זו תבוא על חשבון הזולת.
כוהן בבלי בשם אברהם החל לחקור מדוע חדלו הבבלים לאהוב זה את זה, ובתוך כך נחשף למערכת הטבע שבה כל בני האדם קשורים כאיש אחד ומנוהלים על ידי כוח אחד, כוח האהבה. הוא גילה ששורש השנאה נעוץ בהתפתחותו המחויבת של האגו, ויציאתו מאיזון.
אברהם הבין שכדי לאזן את הכוח השלילי, האגואיזם, נדרש לעורר את כוח החיבור החיובי הטמון בטבע. כלומר, המאמץ המשותף לבנות קשרים טובים מעל הדחייה האגואיסטית בונה בין בני האדם מרחב רוחני חדש, הרגשת שלמות והרמוניה של הטבע כולו. את תגליתו המרעישה ואת הדרך למימושה גיבש אברהם לשיטת חיבור, היא חכמת הקבלה. נרגש מהתגלית, יצא אברהם במסע פרסום נרחב כדי להפיץ את השיטה בקרב כל יושבי בבל העתיקה.
כפי שמתאר הרמב"ם, סביב אברהם התקבצו אלפים ורבבות שבאו מכל השבטים והחמולות, נציגי כל שבעים אומות העולם, והם היוו את התשתית לבניינה של האומה הישראלית. שאר תושבי בבל העתיקה נפוצו לכל רחבי כדור הארץ והתפתחו כשבעים אומות העולם הבסיסיות, כפי שמתאר ההיסטוריון יוספוס פלביוס.
אנחנו לא עם ככל העמים, שקם על בסיס מכנה משותף גשמי כלשהו, אזור מגורים, קרבה משפחתית, מוצא או צבע עור, אלא אוסף אנשים שונים שהגורם המאחד ביניהם הוא בסיס אידיאולוגי משותף. לימים תיקרא הקבוצה המיוחדת הזאת בשם "ישראל" – צירוף המילים "ישר-אל", רצון שמכוון ישירות אל הכוח המנהל את המציאות.
מאז ולאורך ההיסטוריה כולה מי שהתחבר אל ישראל על בסיס אותו עיקרון, היה מוזמן בחום. צרפתי, איטלקי, אפריקאי, יפני – כל אדם בעולם – היה ויכול להיות יהודי. כי יהודי זה לא לאום כמו שבעים אומות העולם, יהודי זו אידיאולוגיה, יחס האדם לזולת. אומנם במשך הדורות חיינו והתחתנו בינינו לבין עצמנו כקבוצה קטנה יחסית וקיבלנו צורה חיצונית דומה זה לזה, אבל כשיתגלו עשרת השבטים האבודים נגלה כי לא הגנים קושרים בינינו אלא האידיאולוגיה. צורתם החיצונית של השבטים האבודים לבטח תהיה שונה מאיתנו, אך בכולם תשרה רוח של עזרה הדדית משולבת באהבת ציון.
התעוררותם וגילוייָם תלויה בהתעוררות היהודים עצמם. ככל שהיהודים יתחברו ביניהם יותר ויותר, מצד אחד הם יקרינו על רשת הקשר האחת שכולנו חיים בה ויעוררו את השבטים להגיח מתוך המסתור. מצד שני הם יבנו מעין "רחם" – סביבה שמסוגלת לקלוט את עשרת השבטים האבודים, אליה הם "ייוולדו". בשעה שאתם קוראים את השורות הללו, בארץ ובעולם, וחפצים להרגיש את הכוח האחד שפועל בבריאה, דעו שעמותת "בני ברוך – קבלה לעם" פונה אליכם בחום לב, מבקשת להכירכם ולהתחבר עמכם. אנשים כמוכם שמשתוקקים לשבת יחד ולהרגיש עם אחד.