כל חייו של האדם תלויים בסביבה. גם חכם גדול שישכון בין בורים ועמי ארצות, יהפוך במהרה להיות כמותם. איפה מוצאים סביבה כזאת? האם היא בכלל קיימת, או שעלינו ליצור אותה? חופש הבחירה, כתבה שנייה בסדרה
תמונה: פיקסבאי
אילו היינו מתבוננים על החיים שלנו מן הצד, לא היינו מוצאים ולו פרט אחד שלא נוצר בנו מלמעלה. כל התכונות שלנו מוטבעות בנו טרם לידתנו, וכל המאורעות שסביבנו מתרחשים אף הם באופן בלתי תלוי בנו הדבר המוחלט שקיים בכל אחד מאיתנו, כפי שמלמדת אותנו חכמת הקבלה, הוא הרצון לקבל הנאה ותענוג – להימשך אל המתוק והטוב ולברוח מן המר והרע.
אם כל מסלול חיינו נקבע מראש, וכל המחשבות, הרצונות וההחלטות שלנו כבר מתוכנתים בנו, אז איפה הבחירה החופשית שלנו?
חכמי הקבלה עסקו בבירור ובחידוד מתמיד של מקום הבחירה החופשית של האדם. "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, הקדיש לכך מאמר מקיף בשם "החירות", ואם לתמצת את עיקרי דבריו למסר אחד – הבחירה של האדם היא רק בסביבה הטובה: "יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה טובה, בספרים ובמדריכים כאלו שמשפיעים לאדם שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו, ודאי ייפול בסביבה רעה" (בעל הסולם, מאמר "החירות").
כל חייו של האדם תלויים בסביבה. גם חכם גדול אם שישכון בין בורים ועמי ארצות, יהפוך במהרה להיות כמותם. בדיוק משום כך כל הורה רוצה שילדיו יבלו את זמנם תחת השפעה טובה של חברים, מורים ומחנכים שיכוונו לדרך חיים נכונה. עלינו לשאוף להיטמע בסביבה שתגדל ותטפח אותנו היטב.
איפה מוצאים סביבה כזאת? האם היא בכלל קיימת, או שעלינו ליצור אותה? "הבורא בעצמו מניח את ידו של האדם על הגורל הטוב, ונותן לו חיי נחת ועונג בתוך החיים המלאים ייסורים, מכאובים וריקים מכל תוכן. והבחירה של האדם היא רק בחיזוק בסביבה" (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות").
הבחירה החופשית אינה החלטה חד פעמית, אלא היא מחייבת לבחור בכל רגע מחדש. "המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר – הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה" (בעל הסולם, מאמר "החירות").
תמונה: פיקסבאי
שלושת האמצעים שמסייעים לנו במימוש הבחירה החופשית
"בביאת האדם אל אהבת זולתו, עובר האדם מתוך עולמו הצר והמלא מכאובים, אל עולם נצחי ורחב של השפעה לבריות" (בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה"). במעמד הנשגב הזה האדם מתחיל להרגיש כיצד הוא מתרומם מעל טבעו האגואיסטי אל עבר ממד חדש. הוא מתעלה מעל נקודת החיים והמוות, מעל הרגשת העבר, ההווה והעתיד, מעל כל תחושה של זמן, תנועה ומקום. שורש נשמתו הפרטי מתגלה לו, ובעזרתו הוא רואה מ"סוף העולם ועד סופו". הקשר והדאגה ההדדית שמתפשטת בין חברי הקבוצה מקנים לאדם תחושה של חופש, מאפשרים לו להשתחרר מכל הלחצים והדאגות ששולטים בחייו, ולקבל מענה אמיתי לכל שאלותיו.
החיבור הנכון עם הזולת
ההשפעה הטובה של הסביבה מציפה את האדם בתחושות של חום וביטחון, והאחדות שמתעוררת לחיים מנטרלת בו כל תחושת בדידות. הוא ניזון מהסביבה ומקבל ממנה כוחות שמעוררים בו רצון לפעול למענה בכל מאודו, בדומה ליחסים בין אימא מסורה ובנה האהוב. בנשמה שמתגלה בין האדם לחבריו לקבוצה, נחשף בהדרגה אותו כוח עליון שכיוון אותו לאורך כל מסלול חייו, כולל כל הגלגולים שעבר, עד לרגע מאושר זה שבו נפקחו עיניו, כמו שכתוב, "עולמך תראה בחייך" (מסכת ברכות יז, ע"א).כיום אנו שבויים בידיה של חברה בעלת ערכים חומריים בלבד, וכדי להתעלות לחיים בלתי מוגבלים עלינו לבחור לעצמנו סביבה נכונה וטובה. חכמת הקבלה היא שיטה ייחודית, שמובילה את האדם לחיבור נכון עם הזולת מתוך מטרה לכוון אותו להשגת נצחיות ושלמות – תחושות נעלות שכעת נסתרות מעיניו ורק ממתינות שיגלה אותן ויטעם מהן. "חכמת האמת מלמדת אותנו את האחדות העולמית, ואיך ללכת בדרך אורה זו בלי מכשול" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש").
איננו נדרשים להעתיק את ביתנו למקום חדש או לשנות דבר בסביבה הקרובה שלנו. ברגע זה הבחירה שלנו היא לזהות סביבה טובה, כזאת שהערך החשוב ביותר בה הוא החיבור בין בני האדם, ובהדרגה להתחיל לשלב אותה בחיינו.