סקר שנערך בארה"ב בשיתוף "יד ושם" חושף בורות מחפירה על השואה: 66% מקרב הצעירים לא יודעים על ששת המיליונים שנרצחו בשואה, 12% לא שמעו עליה בכלל ו-11% שמעו וסבורים שהיהודים אשמים.
אין טעם להפחיד ולהגיד: "הנה זה חוזר!", האמת גם לא נראה שאף אחד יפחד, כי האסון הזה כבר כל כך נמחק מהלב והמודעות, אז בשביל מה למשוך לשם שוב? אבל חייבים להגיד משהו. חייבים להתייחס. להזכיר שיש לנו תפקיד כאן על פני האדמה. אם לא הייתי בטוח בחובה הזאת כבר מזמן הייתי יוצא לפנסיה.
אם לא לדבר ישירות על השואה, אדבר בעקיפין ואצטט את ואסילי שולגין – אנטישמי רוסי מפורסם, חבר בכיר בדוּמָה, אסיפת הנבחרים ברוסיה הצארית בין השנים 1917-1906. אולי דווקא דבריו יצליחו לתפוס לרגע את תשומת הלב, להותיר רושם, לעורר מחשבה שתקים מרבצה זיכרונות רדומים מאז, מימי התקומה שלנו כעם. בואו קראו איך שונא יהודים אכזרי הופך פיוטי כשהוא מתאר לאן אנחנו עלולים לעלות אם קצת נתנער מקורי השינה:
"תנו להם [ליהודים] לעלות למדרגה שבה הם היו בעת העתיקה; אז מיד כל האומות ירוצו לרגליהם. הם ירוצו לא בכפייה אלא מרצון חופשי, ברוח שמחה, בהכרת תודה ובאהבה, כולל הרוסים. אנו עצמנו נבקש: תנו לנו שלטון יהודי נדיב שיוביל אותנו אל הטוב, וכל יום נביא להם [ליהודים] את תפילותינו לבורא. ברך את המדריכים שלנו, את המורים שלנו, שמובילים אותנו להכרת טובך".
שולגין, שהצהיר על עצמו בגאון שהוא אנטישמי, הוא לא היחיד שחשב כך על העם היהודי ודווקא בגלל זה שנא אותו בלהט קיצוני כזה מאוחר יותר. היו עוד רבים כמוהו. היטלר בתחילת דרכו לא חשב כך? ידוע לנו שהוא קישר בין מנהיגי היישוב העברי של אז לבין מנהיגי גרמניה. שהוא רצה לחתום על הסכם העברה של יהודים לישראל, נתן להם אפשרות ומקום וכסף.
תמיד היה כך, עוד מימי קדם: גויים שמצפים מהיהודים למשהו, תולים בהם תקוות גדולות, אחר כך מתאכזבים מהם בצורה אנושה מתוך תובנה שמצד אחד באמת הפתרון למכות שחוטף העולם נמצא אצל היהודים בכיס, ומצד שני אין להם שום כוונות לעסוק בו ולפתח אותו. ואז מתהפכים עלינו בשנאה שורפת שהופכת לדיבוק כזה שרק מחיקת העם, עד שלא יישאר ממנו זכר, תוכל לתת להם מנוח.
אבל אנחנו נמצאים היום ב-18 בספטמבר 2020 ולא במאות קודמות נשכחות. מה צפוי לנו עכשיו, בעוד חצי שנה נגיד, באביב? שוב, אין כאן רצון להפחיד אלא בקשה לעורר את העם. כי למרבה הצער באופק נראות ערים הרוסות, כאילו עברה עליהם איזו רוח רעה וניקתה אותן מכול וכול, מכל מה שהיה אתמול. הקורונה חולשת על הכול. אנשים מתקיימים בקושי. מקבלים כמה פרוטות מהממשלה או מארגונים אחרים, ומהן חיים. עוני מרוד. אין כסף, אין מזון, ספק אם יהיה חשמל, אפילו מים זורמים. ובשעה ההיא, כמו שידענו לאורך ההיסטוריה, יקומו אומות העולם ויאשימו אותנו בכל מה שקורה. גם בנגיף שבא מהטבע.
תנשמו עמוק, באביב הבא אנחנו נראה אחרת לחלוטין. המצב יהיה מאוד מאוד שונה. עוד לא התחלנו לעכל את המשבר, כי יש לנו מחשבה שגויה שהוא זמני, אבל אם עד אז לא נצליח לקחת את עצמנו ולגשת במרץ לשפר את הערבות ההדדית בעם, שהיא בסך הכול מה שרוצים מאיתנו כל האנטישמים בעולם, אז יהיה רע. כי ערבות ואחדות הן המפתח לחברה אנושית מפותחת, ובפרט לעם ישראל, הן נקודת האור בחושך הקרב.
быстрый займ без отказа на картузайм по смс на картузайм под 0 процентов на карту