אם תושבי ישראל היו רשאים להחזיק נשק כמו בארה"ב, חברה קדישא היו עובדים מבוקר עד לילה. מאז הבחירות האחרונות לממשלה הטמפרטורות בחברה הישראלית עולות ומתקרבות לנקודת רתיחה. אומנם במוצ"ש פרסם ראש השב"כ הודעה חריגה המזהירה מפני אפשרות של אלימות שעלולה להביא לפגיעה בנפש, אך מאז השנאה רק מקצינה. כל מחנה מאשים את המחנה היריב שמאז ומעולם הוא הסית נגדו בפראות, ונכון לשעה זו כוחות משטרה גלויים וסמויים מפרידים בין מפגינים משני הצדדים ומאבטחים קבועים נצמדים לעוד ועוד אישים.
השיח הפוליטי האלים היה כאן גם קודם, הוא מנת חלקה של החברה הישראלית. גם הסתה ודברי נאצה הם מרכיב בולט מאוד בשיח היומיומי, בפרט כשחוסר האונים הפוליטי גובר.
הסיבה לתסיסה נעוצה באגואיזם המופרז שלנו, שהולך וגובר מיום ליום. הגענו לשלבי התפתחות כאלה שהאנוכיות של כל איש ואישה מתנפחים יותר ויותר ועומדים על סף פיצוץ. זה לא רק בשיח הפוליטי המתלהם, אלא גם באלימות הפרועה שפורצת בהפגנות, בחוסר הסבלנות המשווע בכבישים, שמפחיד היום להתמהמה לשבריר שנייה. התוקפנות גואה גם בתוך המשפחות, בין עמים וחברות, בין ארגונים בינלאומיים ומדינות. האדם לא יכול להחזיק את עצמו יותר. הוא מתפקע מבפנים ומתפרץ כלפי חוץ.
אי-אפשר למתן את השיח במילות אזהרה. הדרך היעילה להתמודד עם האלימות, והשיח הכלול בה, היא רק בעזרת חינוך. אין הכוונה להושיב מיליונים על ספסל הלימודים, לשנן להם חומר ושירימו יד מנומסת כדי לשאול ולענות לפי הספר. אלא בימינו דרושה שטיפה אדירה של הסברה בכל זירה ומתחם אפשריים – החל ממשרד החינוך וכלה ברשתות החברתיות. לשקף בכל "חלון ראווה" אפשרי את מצבנו, להעלות מודעות להרס שהאגו עושה בחברה, ולהגיש את הפתרונות בדרכים יצירתיות שלא ישאירו אף לב אדיש.
זה דורש זמן, אבל עדיף עכשיו מאשר שנתעורר בבהלה למקרים הקשים שעלולים לפקוד אותנו. הכתובת כבר על הקיר, כמו שמתריעים בפנינו ראשי שירות הביטחון הכללי, לכן חייבים להסביר לכל אדם בשפתו ובלשונו מה עליו לעשות עם האגו ששורף בו, איך עליו להתחבר יפה עם הזולת כדי לאזן את הלחצים. צריך לעודד שיח חיובי שיעזור לנו לבנות חברה בריאה – לא שיח שיעמיד במרכזו דיון על ימין ושמאל, דתיים וחילונים, אלא כזה שמתמקד באנושיות, באשר היא.
הדרך לבניית קשר חברתי מסוגלת להישען על שיטת החיבור של חכמת הקבלה המיועדת ומוכנה לכך. זאת חכמה שבנויה על עקרונות הטבע, ולכן לא מבטלת אף דעה או עמדה – קיצונית ככל שתהיה – אלא מתחילה בראש ובראשונה ביצירת מכנה משותף, בהעלאת החשיבות לרעיון האחדות שחובק את כולנו ועומד מעל כל המחלוקות. מתוך התקשרות הדדית, אפילו שתהיה מלאכותית בשלב הראשון, נוכל לכסות על כל הפשעים באהבה, ואז בהדרגה לפתוח אותם אחד-אחד, ולטפל בהם כראוי. ברוגע, לא במכות.