שלושה מסרים שכל ישראלי חייב לדקלם לעולם

כשהזמרת לורד החליטה לבטל את הופעתה בישראל בשבוע שעבר, חלק מהטוקבקיסטים הרימו גבה ושאלו: מי היא בכלל, הזמרת הזאת? שתישאר שם בניו-זילנד ותשיר לעצמה. חלק אחר דווקא התמלא בצער וביגון. אבל לורד אינה הנושא. כשזמרת נוספת מצטרפת לעוד שורה ארוכה של אומנים ויוצרים – החל מרדיוהד והפיקסיז, דרך קרלוס סנטנה ואלביס קוסטלו ועד לדסטין הופמן ומג ראיין – שנדרשים לתת מענה האם יופיעו בישראל או לא, אנו מצויים בעיצומה של תופעה מובהקת שדורשת פתרון. לפעמים המוזיקה מנצחת את הפוליטיקה, ולפעמים להיפך.

במקרה האחרון של ביטול המופע של לורד, הייתה זאת ג'סטין סאקס – הצעירה שהפתיעה ישראלים רבים. סאקס היא היהודייה שחיה בניו-זילנד, זאת שבכוח השכנוע שלה גרמה לזמרת לבטל את הופעתה בישראל. המהלך הזה לא תפס את חוש ההומור היהודי. להיפך, הוא רק עורר שאלה מהותית ורצינית: מה גורם ליהודים ברחבי העולם לנקוט עמדה אנטי-ישראלית, לפעול באנטישמיות, ולהוביל חרם נגד מדינת ישראל ונגד היהודים בעולם?

על השאלה הזאת משרד ההסברה אינו משיב ישירות, אך בצל שרשרת המכות שחטפה ישראל לאחרונה במאבק על ההסברה, החליטה הממשלה להעלות את רף המאמצים במאבק נגד הניסיונות להכתים את דימויה של ישראל בעולם. בתוכנית: הקמת "סיירת הסברה" שתאפשר מענה מהיר להתקפות אנטי-ישראליות ותילחם בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

צודקים שם במשרד ההסברה, מדובר במיזם חשוב מאין כמותו לתקופה כה סוערת שבה ישראל ניצבת כקורבן בפני אומות העולם. אלא שבמקום להסביר לשונאי ישראל במה הם טועים, עלינו להסביר תחילה לעצמנו במה הם צודקים. לפני שמבזבזים סכומי עתק ומשליכים למחסן המאובק עוד מוצר נאיבי, עלינו לפרסם בהקדם האפשרי את האמת, ורק את האמת, לגבי יסודו של העם היהודי. להאיר מחדש על תופעה חדשה-נושנה של טינה ושנאה כלפי העם היהודי, תופעה שרק פושטת ולובשת צורות חדשות במרוצת הדורות.

את תוכן ההסברה הייתי ממקד ומחלק לשלוש הנקודות הבאות. את הסגנון, הפורמט והשיווק אני משאיר למומחים בנושא.

1. מהיכן נובעת השנאה כלפינו? השנאה מושרשת עמוק בלב האנושות, מכיוון שכיהודים נועדנו לתפקד כגורם שמפיץ אחדות בעולם, "אור לגויים" בלשון המקורות. כלומר עלינו לספק דוגמה טובה לאחדות מעל כל הגורמים המפלגים, וכך להעלות את האנושות לרמת קשר חדשה של קיום. כמו שכותב הרב קוק: "בישראל שורה סוד האחדות של העולם".

על פי חכמת הקבלה, כל בני האדם קשורים ברשת קשר אחת. ברשת הזאת יש לישראל השפעה מכרעת. בספר הזוהר נכתב כי בפעולות ובמחשבות שלנו אנחנו, עם ישראל, משפיעים לטובה או לרעה על גורל העולם. כל הרע שקורה בעולם הוא בגלל ישראל, והוא חוזר אלינו במטרה לעורר ולחייב אותנו לבצע את תפקידנו. כשנפעל לטובת העולם מיד נזכה לתגובה חיובית. מכיוון שאיננו פועלים כך, מורגשת באנושות שנאה בלתי מוסברת, לא רציונלית, שמחפשת דרכים שונות להצדיק את קיומה.

2. מהיכן מגיע העם היהודי? עם ישראל איננו עם ככל העמים. העם היהודי נוצר בבבל העתיקה, כאשר יחידים, משפחות ושבטים זרים ומנוכרים זה לזה הסכימו לצעוד בעקבות הרעיון הרוחני המהפכני שהוביל אברהם, אבי האומה. הפילוג החברתי הגיע אז לשיאים חדשים בעקבות האגו שהתפרץ, והדחייה והשנאה ההדדית נעשו לחלק בלתי נפרד משגרת החיים. אברהם, חוקר בבלי ייחודי שסירב לקבל כמובן מאליו את המצב הלא הגיוני הזה, התחיל במסע לחקר הטבע ומערכת הבריאה. מתוך לימוד עצמי וחיפוש מעמיק הוא גילה כי האנושות מחוברת ברשת קשרים הדדית, וכי בבסיסה של המערכת המורכבת שנראית לעין, קיימים שני כוחות בלבד: החיובי והשלילי. הכוח החיובי פועל כל הזמן לקירוב ולחיבור של כל הפרטים לאחד שלם, ואילו הכוח השלילי פועל להרחיק ולהפריד אותם זה מזה.

אברהם הקיש כי החוקיות הפנימית שמתקיימת באדם אחד, נכונה גם למערכות הקיימות בטבע. הוא הסיק כי הפתרון המיידי עבור החברה הבבלית השרויה במשבר, הוא החזרת האיזון למערכת היחסים השלילית ששוררת ביניהם, על ידי חיזוק הכוח החיובי שטמון בטבע. צעד אחר צעד הוא החל להדריך ולהוביל את הבבלים כיצד לטפח את האחדות כערך עליון, ולימד אותם כיצד להתעלות מעל לטבע האגואיסטי שהפריד ביניהם. כך בהדרגה התפתחה והתפרסמה שיטת החיבור בין בני האדם, שיטה עתיקה המכונה "חכמת הקבלה". הבבלים, ששמעו בעצת אברהם והעמיקו את יסודות הערבות ההדדית ואהבת הזולת, נחשפו לתופעת טבע שלא הכירו לפני כן: הם גילו שכאשר היחסים ביניהם מתעלים לדרגה של אהבה ללא תנאי, מתפשטת ביניהם הרמוניה והרגשת שלמות, מעין כוח עליון שמחבר את כל הכוחות הפרטיים הנפרדים לאחד, אותו כינו "אל". אותם רבבות בבלים שהרכיבו את הקבוצה והיו מכוונים ישר אל כוח החיבור שהתגלה ביניהם, כינו את עצמם בשם "עם ישראל".

3. למה דווקא עכשיו? האנושות עוברת בשנים האחרונות תהליך התפתחות מואץ, שבו מצד אחד הטבע האגואיסטי של האדם מפתח את האנושות להישגים טכנולוגיים שיכולים להביאו עד לחיים על מאדים, ומצד שני הוא גורם לפילוג ולקונפליקט בין כל הרבדים באנושות: בין מדינות, בין חברות, בין מפלגות, בין מגזרים, בין בני זוג, בתוך משפחות, ואפילו בתוך האדם עצמו. במילים אחרות: אנחנו מגיעים לנקודת שפל, שבה הצורך להתעלות מעל לאגו הופך להיות הכרחי מיום ליום. אין ערובה לכך שבממלכת בבל 2018 לא תפרוץ מלחמת עולם שלישית שתהיה קטלנית מקודמותיה.

התסיסה הגואה לקראת מלחמה עתידית, השקיעה במשחקי כוח, השחיתות הפוליטית, אי השוויון הכלכלי ועוד, רק מוכיחים זאת מיום ליום. הדבר היחיד שעשוי לפתור את כל המשברים הללו, ולהעלות את האנושות לרמת יחסים חדשה המבוססת על אחדות ועל ערבות הדדית, היא היכולת להתעלות מעל האגו. השיטה לכך טמונה עמוק בלב העם היהודי, והאלגוריתם שלה פשוט: ככל שגובר הצורך בשיטה להתעלות מעל האגו, כך מתחזקת השנאה כלפי העם היהודי. או בגרסה חיובית יותר: ככל שנתחבר בינינו, היהודים, כך נעורר את הכוח החיובי שיאחד את כולנו כאחד, ויעשה סדר בכל הבלגן.

גם בלי להיות חכמים גדולים, המציאות מראה שהראשונים שמוטל עליהם לקבל את יישום השיטה הזאת, ולו רק להכיר במקצת את העקרונות מבלי להסכים עליהם או לממשם, הם היהודים. הם קהל היעד הראשוני של מאמצי ההסברה. לכן, אפשר להביט בחרם התרבותי על ישראל מנקודת מבט אחרת: למרות שהחרם לא נעים ולא מחמיא, העולם מזכיר לנו את הדרישה הנוקבת כלפינו, דרישה שלא תבוא לידי סיפוק במנוע חיפוש חדש, ברשת חברתית חדשה, בתרופת פלא חדשה, בכלי נשק חדש, או בפיתוח היי-טקיסטי שלא נראה כמותו. באלה אנחנו מצטיינים עד פרסי נובל. אם מטים אוזן לקולה של הזמרת לורד, אפשר לשמוע דרכו את קולו של העולם שדורש מישראל להפסיק להיות ראש לפירוד העולם ולהתחיל להיות ראש לאיחוד העולם.