שלושה עשורים חלפו מאז הגיח האינטרנט לאוויר העולם, ומי בימינו יכול לתאר את חייו בלעדיו? מי יכול לפתוח את הבוקר מבלי לקרוא הודעות או לגלול בחדשות? מי יכול בלי להתכתב ברשתות החברתיות, לצפות בסרטונים או לנופף לשלום לנכדים בקנדה?
בשנת 1995, עוד כשישבתי בבני ברק, החלטתי להקים דף אינטרנט. דף פשוט וענייני שיענה על שאלות ראשונות ונפוצות ביסודות חכמת הקבלה, יאפשר להזמין מתעניינים חדשים להצטרף לסדרת השיעורים שהעברתי בזמנו. אחד התלמידים שלי, ד"ר בנציון גירץ, היה בתחילת הדוקטורט במדעי המחשב במכון ויצמן למדע, והקמנו יחד את הדף: הוא כתב את התוכנה ואני את התוכן.
כך נולד האתר הראשון של "קבלה לעם" – לימים פורטל התוכן הגדול בעולם ללימוד חכמת הקבלה (kab.co.il). אומנם באוויר כבר ריחפה התחזית שהמערכת הזאת, שרק נמצאת בחיתוליה, הולכת להיות העתיד, אבל איש לא ידע להעריך את ממדי ההתפתחות. מתוך התעמקות בלימוד חכמת הקבלה כבר ידעתי לומר בביטחון גמור שקשר הדוק בין בני אדם הוא העתיד, ומכאן נבע הדחף העצום להוליד את הסביבה הווירטואלית הראשונה עבור כל מי ששאל מה הטעם בחייו.
והם אכן הגיעו, בזה אחר זה. תחילה טפטפו תלמידים ראשונים, בהמשך הם הפכו עשרות, אחר כך הצטרפו אליהם מאות מרחבי העולם, ולשם כך פיתחנו מערכות תרגום סימולטני ויכולת התכתבות בין התלמידים. כיום אנחנו מערכת בינלאומית המונה כשני מיליון תלמידים ותלמידות ברחבי העולם שמשתמשים באופן שוטף בתוכן העשיר.
קשה לתאר את העולם של ימינו מתקיים דקה בלי האינטרנט, אבל בעצם לא היה מזיק לנו אם היינו פתאום מתנערים ממנו. האינטרנט פתח בפנינו אוקיינוס רעיל ומזוהם של חדשות כזב ובלבול, שיימינג ובריונות, התמכרויות למכביר ומה לא. אין לי תלונה על מערכת התקשורת הכלל-עולמית, היא רק תמונת ראי של החברה האנושית. היא לא רעה ולא טובה, אלא העתקה של הטבע שלנו – רק בגרסה האלקטרונית שלו.
כיתרון האור מן החושך. אם היינו יודעים להשתמש נכון ברשת האינטרנט, היינו יכולים להעצים את הטוב שבאדם, לכוון את הטבע האגואיסטי שלו לצרכים חיוביים. היינו מעודדים את הציבור העולמי לפעול לטובת האדם, הקהילה והחברה. מדרבנים את כולם לפעול לחיבור בין בני האדם. כי במרכז החיבור בינינו, ברשת הקשר הפנימית בינינו – "האינטרנט האנושי" – יש כוח חיובי גדול, כוח טוב ומיטיב. אליו אנחנו צריכים לגלוש.
היעד הטהור והראשוני של האינטרנט לחבר בין אנשים, להחליף מידע ועוד, כבר איבד כיוון. מה שהיה היה, וכעת עלינו להכיר בשני דברים עקרוניים: ראשית, האדם מרוכז בעצמו ובטובתו האישית, "כל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" (בראשית ו, ה), והרע הזה חוזר לאדם כבומרנג. שנית, עלינו לסור מרע ולעשות טוב, והטוב הוא בהתקשרות נכונה בינינו, ביחס מתחשב לזולת. חשוב היה שנעבור את שלושת העשורים הללו, ולו כדי להראות לנו את הפער בין המצוי לרצוי, ולהניע אותנו להתקדם ביחסים בינינו.
כעת כשאנחנו רואים על גבי כל צג העתקה של המחשבות והרגשות שלנו, הזדוניות והרחמניות, יש לנו יכולת להכיר לעומק את הרע שבנו. להיוודע לו. השאלה היא מה אנחנו עושים הלאה? מה אנחנו משאירים לדור הבא? כי העשורים הבאים תלויים בנו בלבד.
טוב אם נפתח דיון רחב, באינטרנט כמובן, ובו נחליט יחד מה מוחקים ומה משאירים, על מה מפקחים ועל מה לא. שידונו בו נציגים שונים ומגוונים מכל צבעי הקשת, כולל הקיצוניים ביותר. הכול בשקיפות מלאה. טוב יותר אם כתוצאה מדיון עולמי כזה יקום גוף רציני ולא משוחד, שיקבל אחריות על כל רשת האינטרנט – מצד אחד יפקח ויגביל אם צריך, ומצד שני יכוון ויחנך.