המילה דמוקרטיה הפכה עם השנים לערך מקודש וחשוב מאוד לכולם. כל אדם רוצה להרגיש שהוא חי במדינה שבה הוא יכול להשפיע על צורת החיים, על הערכים. כל אחד רוצה לדעת שהקול שלו קובע את אופי ארצו. גם מנהיגי העמים רוצים לשחק כאילו הם בעד דמוקרטיה. זו מילה יפה שמוסיפה להם כבוד.
אלא שהדמוקרטיה היא כמו שיר ערש שמזמזמות האליטות לעמים, שיירדמו, שיחלמו. לחן רך, מילים נעימות, ריקות. עוד כשהדמוקרטיה הייתה בחיתוליה בימי יוון העתיקה, היא הועילה בעיקר לאליטות, מכל שכן היום. אנשי האליטה צריכים להחזיק את שליטתם בעם ולכן הם מדברים "דמוקרטית", כולם מבינים את זה, אבל מה אפשר לעשות. אם לא הם ישלטו, ישלטו בנו אולי ארגונים גרועים יותר.
דמוקרטיה, כמו שהיינו רוצים לחשוב עליה, לא קיימת ולא יכולה להיות. הדמוקרטיה אינה אלא עוד שיטה המנסה להרגיע את טבע האדם האגואיסטי, השתלטני הלוחמני, ולשמור בזה על עצמאות הכלל ועל קשר יפה בתוך העמים וביניהם.
אי אפשר להרדים את האגואיזם לאורך זמן, ולכן גם הדמוקרטיה נכשלת כמו כולן. עינינו הרואות, האנושות מתפתחת ונעשית כביכול פתוחה ופלורליסטית מאוד, ובאמת היא הופכת עוד יותר ויותר מפולגת ומלוכלכת, מלאת ייסורים ומסוכסכת.
בעיניי השיטה הטובה ביותר להשיג בעזרתה אנשים טובי לב ואומות מאושרות היא זו שבה המדינה והעם יקבלו על עצמם את שליטת הכוח העליון. כי הוא בלי שום ספק באמת שולט בנו, כך שאם נצטרף לשליטתו נהיה גם אנחנו בכיוון הנכון.
לשליטת הכוח העליון אין קשר לדת. להצטרף לשליטתו פירושו שכולם, מקטן ועד גדול, יתפתחו להתקיים לפי הכלל "ואהבת לרעך כמוך" – כי זה הכיוון שלו, זה אופי כוחו. בניגוד לכוח האנוכי, ליצר הרע הקיים באדם מטבע בריאתו, שבגללו כל שיטה שהוא ממציא מתחת שערות ראשו מולידה סבל עוד יותר גדול.
בכל העולם עלינו להתחיל להבין זאת, לדעת שרק על ידי חינוך ליחס יפה בין בני אדם נגיע למבנה חברתי נכון, וישראל צריכה להיות כוח החלוץ המייסד חינוך וחברה כזאת.
מקורות העם היהודי מציירים בפירוט ובדיוק את היצר שקיים באדם, מתארים בבהירות את תכונת הכוח העליון, ומדריכים איך למשוך ולקרב את האדם אליה. לכן עלינו מוטלת חובת ההוכחה לכך שחברה שיש בה אהבת חברים, אהבת אחים, שנוהגת לפי כללי התורה, "איש את רעהו יעזורו", "ואהבת לרעך כמוך" וכולי, היא הרצויה לכל העולם.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"