מאז שהושבעה הממשלה הימנית החדשה בישראל, נשמעות לא מעט טענות על הקו הקיצוני שהמדינה לכאורה נוטה לו. עיתונאי בכיר פרסם בטור הפופולרי שלו שתי אפשרויות העומדות על הפרק במדינת ישראל: "להודות בכישלון החלום הציוני, בהתפרקות המסגרת, בקריסת הממלכתיות והקמת מלכות יהודה משיחית ופשוט לעזוב כאן" כלשונו, או ללכת לאפשרות שבה הוא עצמו תומך: לשרטט מחדש את גבולות קו השבר ולחלק את המדינה לשניים, בין הציונים הליברלים ליהודים השמרנים והמשיחיים.
הפילוג בינינו לא נולד עם עליית השלטון האחרון, שגם הוא קם כנגד השלטון הקודם. הקצוות המנוגדים בינינו מתנצחים שנים על גבי שנים, עד שהיום דתיים לא יכולים להתחבר עם חילוניים, שמאלנים לא יכולים להתחבר עם ימנים ובתהום החברתית שנפערה נכנסים עוכרי ישראל מבית ומחוץ שמלבים את אש השנאה ואת הסכסוך האינסופי בינינו.
מאז ומתמיד היו התנגשויות פנימיות בעם ישראל ומעולם לא הייתה תקופה שבה חיינו בשלום ושלווה בינינו. עם ישראל הוא עם קשה עורף וכל ההיסטוריה שלנו רצופה בהתנגדות והתנגשות, בשנאה ובדחייה הדדית בינינו. מחד יש התנגדות בשל ההבדלים הקיימים ביננו ומאידך נגזר עלינו לחיות כאן יחד.
כל רעיונות החלוקה למחוזות נפרדים לזרמים מנוגדים לעולם לא יתממשו. היהודים בישראל כלואים בין מדינות ערב עוינות, וברגע שנתפצל יקומו עלינו מדינות אלה מצפון ומדרום ויזכירו לנו בכך שאנחנו בעצם עם אחד, חבורה של יהודים מסוכסכים שצריכים לפתור את הבעיות שלהם יחד.
אנחנו לא עם צר ומוגבל, אלא עם חכם ומפותח, עם דעתן ועקשן, והמחלוקות המרובות שבינינו מהוות דווקא תשתית ליצירת חברה מלבלבת. לעולם לא נוכל לחיות במצב מלחמה או במצב שלום, אלא נצטרך לשני המצבים. כדי להפסיק להילחם זה נגד זה ניאלץ לתקן את היחסים בינינו: להפנות את הכידונים וחיצי השנאה שלנו כלפי הטבע האגואיסטי שלנו שלא מפסיק לגדול ולהפריד בינינו. רק על ידי איחוד וקבלת הזולת נוכל לחיות יחד בשלום. זה המודל הנכון שאזרחי ישראל המפולגים בדעותיהם יכולים לחיות לפיו בכפיפה אחת.
במצב האידאלי הזה לא נחיה בדו-קיום אלא ברב-קיום. נקבל כל יהודי ויהודי, וגם שאינו יהודי, עם דעותיו ומחשבותיו. נכיר שיש לאחר זכות קיום, שיש לו דעה ועמדה משלו ואין לנו דרך אחרת לחיות יחד אלא אם נלמד לכבד אותו ואת דעותיו, לעזור לו, לתת לו מקום ביטוי. כי עמדתו, אפילו המנוגדת ביותר לזו שלנו, תורמת לשלמות החברה כשמשלבים אותה נכון בדעות ועמדות הכלל.
חכמת הקבלה מלמדת גישה הנקראת "על כל פשעים תכסה אהבה". רק חינוך ליחס טוב ומכבד, בהתחשבות ואהבה, מעל הניגודים הטבעיים והסכסוכים והפערים שמתגלים, יבטיח שמירה על עצמיותו של כל אחד ועם זאת קיום של מרחב הדדי משותף. אם נרצה להימנע מדרך של מאבקים וייסורים ונסכים לייסד חברה המושתתת על חוקים של ערבות הדדית, ואהבת לרעך כמוך, איש את רעהו יעזורו, נחיה כאן יחד כולנו באושר ובנחת.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"