השבוע נפתח הקונגרס ה-117 של ארה"ב, וחברי קונגרס חדשים נשאו נאומי פתיחה. אחד מהם הוא חבר קונגרס דמוקרטי שבחר לסיים בתפילה ולחתום אותה במילים "א-מן וא-וומן" (א-גברים וא-נשים). הסיבה לשיבוש המילה נבעה מצורך להכיל את כולם, מגישה ניטרלית לכל המינים, "שוויוניות מגדרית". אלא שלמילה אמן אין מגדר.
במרחב הפוליטי מילים יפות הן חלק מהתקינות הפוליטית, והשוויון הוא שם המשחק החדש. מנהיגים ונתינים, משכילים ועם הארץ, גברים ונשים, שחורים ולבנים – כולם שווים, אין כל הבדל. כתוצאה מכך נעשינו לכאורה "ליברליים" יותר. עדינים, מתחשבים ובעיקר צבועים שכבר לא אומרים ישירות את מה שאנחנו חושבים על הזולת. מסתירים את האמת. משקרים כלפי חוץ, וממשיכים לחשוב ולהרגיש אחרת בפנים. בפועל לא באמת מחקנו את הפערים בינינו, בסך הכול המצאנו שפה חדשה ונוחה לנהל שיח – "פוליטיקלי קורקט".
אין לייחס חשיבות רצינית לנוסחים שונים כמו א-מן או א-וומן. העולם מתקיים בין אם יגידו כך או כך, הוא לא תלוי בבחירת מילים יפות. רוצים לקלקל את השפה? ללעוג לה, או ליפות אותה? עשו כרצונכם ובכל שפה, אבל זה לא ישפיע בכלום על מהות התהליכים שצריכים לקרות בחברה האנושית.
החברה האנושית צריכה לעבור מקשר מלאכותי אגואיסטי לקשר של חיבור והדדיות שבנוי כדוגמת הטבע הגלובלי והאינטגרלי. לכן אין תועלת בחיטוט החיצוני ובקוסמטיקה המילולית, כי הם לא מקרבים אותנו במאומה לקשר פנימי ולשוויון שבא מתוך הרגשת אחדות.
אילו רק היינו מתחברים בינינו "כאיש אחד בלב אחד" היינו מגלים שהחברה האנושית עשירה ומגוונת יותר מכפי שנדמה לנו. אלא שבמקום לתקן את מערכת היחסים הקלוקלת בינינו, אנחנו מתקנים את השפה שלנו. נקווה שמתוך רצון לקשר פנימי עמוק נמצא בינינו את הדרך לדבר בשפת הלב, וזה יקרה במהרה בימינו. אמן.
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שכתבו וערכו תלמידיו.
☑️ על סוד כוחה של השפה העברית займ без подтверждения картызайм на карту срочно без отказов и проверокзайм онлайн без отказа на карту