צפון קוריאה מאיימת על ארצות הברית וארצות הברית מאיימת על צפון קוריאה. קשה שלא להבחין במשחקי האגו של שני מנהיגי המעצמות האלה. אם עד היום ובמשך עשרות שנים, מאז מלחמת קוריאה, נשמר האיזון העדין שבין ארצות המערב, "המבוגר האחראי", לצפון קוריאה, כעת המצב שונה כשטראמפ עומד מול קים ג'ונג-און.
צילום:רויטרס
ברור כי אם חלילה תפרוץ מלחמה כזו, היא לא תתנהל רק בין ארצות הברית לצפון קוריאה, אלא עשרות רבות של מדינות ייגררו למלחמה מכיוון שהיום כולם קשורים לכולם באין ספור קשרים ומושפעים זה מזה בדרך זו או אחרת.
מצד אחד, העולם נמצא על סף מלחמת עולם גרעינית, עם כל ההשלכות הקשות של מלחמה כזו אשר עלולה להשמיד את רוב אוכלוסיית העולם תוך זמן קצר מאוד ובני האדם על פני כדור הארץ יחוו סבל רב. מצד שני, עולם כמנהגו נוהג: רובנו נמצאים עכשיו בחופשה, כלל לא חושבים על כך שהאנושות נמצאת בסכנה קיומית ומחשבה כזו כלל אינה חולפת בראשנו.
יתרה מכך, אנחנו לא מאמינים שזה יכול לקרות; הבודדים שכן מודאגים מהמצב, לא חושבים שיש משהו שהם יכולים לעשות. אנחנו עסוקים בטרדות היומיום ובהנאות הקטנות של החיים: עבודה, משפחה, כסף, בילויים, פוליטיקה וכולי, לפי האמרה "אכול ושתה, כי מחר נמות", כי ממילא אנחנו לא מאמינים שיש בכוחנו לעשות משהו על מנת לשנות את המצב.
איך יתכן שהמצב בעולם גרוע כל כך, ואילו אנחנו נותרים שאננים וזחוחי דעת, תוך שאנחנו טומנים את ראשנו בחול במקרה הטוב? התשובה לכך נובעת מהטבע האנושי. מצד אחד, האדם מטבעו הוא יצור שמונע על ידי האגו, רודף אחרי הנאה וכמה שיותר, ואם זה על חשבון הזולת אז מה טוב הוא נהנה יותר, מצד שני הוא בורח מסבל. האדם תמיד יחשוב על המצב שמתיישב עם האפשרות שלו ליהנות במקום עם האפשרות לסבול.
כך למשל, אדם קונה כרטיס לוטו. במהלך כל השבוע הוא חושב איך הוא יקבל הרבה כסף אם הוא יזכה בלוטו, ורק מהמחשבה הזו הוא מתמלא בהנאה. האם אותו אדם חושב על כך שהוא עלול להיפגע בתאונת דרכים? לא. הוא חושב הרבה יותר על הזכייה בלוטו מאשר על האפשרות להיפגע בתאונת דרכים – למרות שמבחינה סטטיסטית, הסיכוי שלו להיפגע בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי שלו לזכות בלוטו.
זהו טבע האדם. הוא לא חושב על מה שיגרום לו סבל אלא על מה שיגרום לו הנאה. לכן, אנחנו לא חושבים על האפשרות של מלחמת עולם ועל ההשלכות האיומות שלה, אלא על חיי היומיום ועל ההנאות והטרדות האישיות שלנו. אנחנו לא מאמינים שתפרוץ מלחמה עולמית, כי אנחנו חושבים שהשליטים של המדינות, כולל שליטיהם של ארצות הברית וצפון קוריאה, לא יתנו לזה לקרות ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה מוטעית שמנהיגי המדינות לא יחצו גבולות מסוימים.
ההיסטוריה מלמדת שמסוכן מאוד לחשוב כך. היום האגו הוא גדול כל כך, שאין בעיה לשליט כזה או אחר לצאת למלחמה או ללחוץ על הכפתור האדום רק על מנת למלא את הרצון שלו לכבוד ושליטה, ולהוכיח לכולם שהוא הכי חזק ולא אכפת לו שמאות מיליוני בני אדם יקפחו את חייהם. אנחנו חיים בימים בהם הרצון האגואיסטי מתפתח וגדל יותר ויותר, והדרך היחידה להתמודד איתו ולרסנו, היא לאזן אותו עם מעשים ורצונות שלנו להתחבר בקשרים טובים, מעל האגו המתפרץ. כל עוד לא נעשה את זה, וכל עוד הפער בין האגו הגדל לניסיון לאזן אותו הולך וגדל, כך המצב יחמיר. הדבר דומה לאדם שיש לו חוב לבנק שהוא לא משלם והחוב שצובר ריבית והצמדה, רק הולך וגדל.
הבעיה היא שאנחנו משקיעים את כל המרץ והזמן שלנו בכל מיני עניינים וב"עסקים מדומים" במקום להשקיע את עצמנו בדבר החשוב מכול: לעבוד על הקשרים הטובים בינינו.
מה שצריך להדאיג ולהעסיק אותנו זה לא מי ישרוד בתוכנית "הישרדות" החדשה של טראמפ וקים ג'ונג-און, אלא מה בכוחנו לעשות כדי שנשרוד ונישאר בחיים, ולא רק שנשרוד ונעצור את ההידרדרות ההולכת וגוברת ומביאה את כולנו לסף תהום, אלא נגיע לחיים טובים ומאושרים.
את זה נוכל לעשות רק אם נבין ונפנים שאנחנו עומדים מול סכנה ממשית, ושהסיבה לכך נובעת רק מחוסר קשר טוב בינינו. במידה ורק נתחיל לרצות להגיע לקשרים טובים בינינו, נעורר את הכוח החיובי שטמון בטבע, הוא כבר יאזן בהדרגה את האגו המתפרץ, והמחשבה על מלחמת עולם תיתפס בעינינו כדבר אבסורדי ותתמוגג כלא היתה. האמת שהיא הגיעה מלכתחילה רק כדי לאחד בינינו וכדי שנכיר בכוח החיבור בינינו – הכוח העליון.
אחדות היא תכלית הבריאה ואת הדרך להתקשרות נכונה בינינו מלמדת חכמת הקבלה. בחירה בנתיב הנכון היא נקודת הבחירה שלנו.