מדוע האדם מתנגד לטבעו כיצור חברתי ונוטה להסתגר, איך חיי קהילה יכולים לשנות את חיינו ולמה אנחנו בכלל זקוקים לקשר מסוג זה? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז
חיים קהילתיים
קשר אדם וקהילה
ילדים תמיד גדלו בתוך קהילה, חוץ ממנה לא הכירו כלום. הקהילה גידלה אותם בחום
- האדם היה תלוי בקהילה-חמולה-שבט שבהם היה חי כדי לשרוד
- אח"כ האגו גדל והתחיל להפריד בין אנשים. הקהילות קיבלו צביון חדש
- בנינו שירותים כלל-חברתיים אבל אין בהם את החום של קהילה
- לפני כמה עשרות שנים אנשים היו קשורים עדיין בחיי קהילה. היום כל אחד מסוגר בביתו
בעיר הגדולה אין קהילה. כל אחד סגור בדירה שלו, לא רוצה להכיר את שכניו
- חשבנו שכך יהיה טוב וכל אחד ירגיש חופשי, אך מתברר שהניכור הזה אוכל אותנו
- כי העולם נע במגמה הפוכה, נעשה לכפר גלובלי אחד, הכול מקושר און ליין
יוצא שמצד אחד העולם גלובלי, כולם תלויים בכולם, מצד שני בפנים כל אחד רוצה לבד
- ההתנגשות בין שני הכיוונים המנוגדים האלה יוצרת משבר
- כתוצאה מכך אנו משתמשים בפוטנציאל החיובי האדיר לרעה. ברפואה, בכלכלה ועוד
- הצורה הקהילתית האחרונה שפשטה את הרגל היא הקיבוץ
- בעצם, יכולנו להרוויח המון אם היינו מתאגדים בקהילות. להשיג מחירים זולים למשל
- אבל אנשים כיום לא מסוגלים ליצור קשר זה עם זה. האגו האינדיבידואלי לא רוצה זאת
- משך ההיסטוריה, האגו שלנו גדל. כל אחד רוצה להרגיש חופשי, עצמאי
- היום יש שירותים חברתיים מגוונים, אבל איבדנו את הרגשת החום, השייכות והתמיכה
- כיום אנשים לא חולמים על חיי קהילה, אלא שהמצב הכלכלי חונק. מעמד הביניים נשחק
לא צריך לוותר על כלום עבור חיים קהילתיים. יש כאן רק מקום להרוויח
- נתחיל מלשחק בהרגשה מה זה חיים קהילתיים. כאילו למשש מרחוק, נדבר על זה יחד
- הציבור זקוק כיום לחינוך קהילתי, שנתחיל להבין מה אפשר להרוויח מחיים קהילתיים
- הרגשה נעימה, חופשית, פחות מתח ולחץ באוויר. חום, יחס הדדי, ביטחון. כמו מההורים
אי אפשר לקנות חום בכסף, ואין אדם שלא זקוק לחום. זה ממלא אותך בפנים, ישר ללב!
במחקרים עכשוויים נמצא קשר בין איכות חיים ובין חיי קהילה עשירים. באילו אמצעים ניתן ליצור חיבור נכון ומועיל בין אנשים בקהילה? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה מרתקת עם אורן לוי וניצה מזוז
חיים קהילתיים ואיכות חיים
חיים קהילתיים צריכים להתחיל מחינוך קהילתי. צריך לייצר בין אנשים כוח של חיבור
- להביא אנשים להרגשה שהם כמו משפחה אחת
- במרכז החיבור מגלים, מרגישים, מקור של אנרגיה ואושר, שותים ממנו ומתמלאים
- חינוך קהילתי צריך לכלול אירועים בהשתתפות משפחות, משחקים, סדנאות ומוזיקה
- העיקר הוא להרגיש שאם מתחברים, נגמרת הבדידות ומורגש אושר
עד כמה שאדם משתתף בחיים הקהילתיים, כך הוא מקבל בחזרה הרגשת אושר
- . הזנה רגעית מתפוגגת.
- כל הזמן אנו רצים אחרי האושר, והוא בורח
- אושר מורגש כשאתה כמו בידיים של אימא. למקום הרגשי הזה אדם נמשך כל חייו
- חיים קהילתיים מביאים אדם להרגשה כזו. הוא יהיה מוכן לשלם על זה הכול.
- לבנות בחיבור בינינו, במרכז הקהילה, מקור של חום, אנרגיה ואושר
ארגון מפגשים
- סדרת מפגשים בסיסית המתאימה לכל אוכלוסייה. הכוללת תרגיל ומשחק
- מטרת כל מפגש היא לבנות קשר והרגשת חיבור בינינו, שממנה נרגיש חום ונועם
- מפגש שכל מטרתו שיפור איכות החיים של כולנו
קשר בין הדיירים, חיים בטוחים יותר, פחות בעיות
- לצאת מהמפגש בהרגשה טובה, חמה, עם התרגשות, עם הרגשת בית
- לייצר במגדל של מאה דירות הרגשה חמה וידידותית. איכות חיים בשמים!
- כולם שואפים לחיות בשקט, בלי הפרעות מהשכנים. זה בדיוק מה שנרצה להשיג יחד
איזו השפעה יש לסביבת המגורים על עיצוב אישיותנו, מה השתנה בחיי הקהילה במשך התפתחות האנושות ומדוע חשוב להחזיר לחיינו את החיבור לקהילה? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז
השפעת סביבת המגורים על האדם (א)
פעם חיינו בחמולות, קומונות, שבטים, כפרים. היינו קרובים זה לזה
- בדור הקודם ילדים מהשכונה שיחקו יחד בחצר, למדו זה מזה, הלכו יחד לחוגים
- לא היו מחשבים וכל הטכנולוגיות, ילד למד בעיקר מספרים וחברים. לא הייתה בדידות
- כיום יש חוסר משפחה, חצר, קהילה, אפילו מדינה. הכול אוניברסלי, לכן הקהילה נהרסה
עם אובדן הקהילה, אבד גם רגש האחריות ההדדית, העזרה ההדדית
- העולם נעשה גלובלי ואינטגרלי, נסגר עלינו פתאום
- תלות הדדית חונקת
- חיים קהילתיים הם עתיד העולם שהפך לכפר קטן
- המון בדידות, ייאוש. התשוקה לקשר חם, לאותה חצר וקהילה אינה מסופקת
- בשכונות החדשות אף אחד לא מכיר את שכניו, לא אומרים שלום במעלית
לבנות חיים קהילתיים בשכונה מסוימת ולחקור את ההשפעה על איכות החיים
- פעם יכולנו לבחור את המרחק בו נגור זה מזה. היום כולנו צמודים. חומות לא עוזרות
- לילדים אין חיי חצר כמו בעבר, למבוגרים אין קהילה, ויש לזה צורך גדול
- האזור הפיזי שבו אנו גרים משפיע עלינו, לכל מקום יש רוח משלו
סיכום: הסביבה משפיעה עלינו מאוד, אי אפשר להתנגד לזה, כיום דרושה סביבה
עד כמה הקשר עם הקהילה משפיע על הביטחון האישי שלנו, כיצד אדם יכול ליצור קשרים טובים עם שכניו ומדוע החזרת הקשר עם סביבתנו חשוב במיוחד בימינו? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז
השפעת סביבת המגורים על האדם (ב)
הסביבה הקרובה שבה אנחנו גדלים ומתבגרים מעצבת אותנו
- השפעת השכונה על הביטחון שלנו: אדם תמיד שואף להרגיש בטוח כמו ברחם
- האדם מתאים את עצמו לסביבה שבה הוא גדל
- ככל שאתה מותאם יותר לסביבה, אתה בטוח יותר
- ילד שרואה סביבו ילדים אחרים חייב להתאים את עצמו אליהם
- ילד מרגיש שהוא רוצה להיות עם הגדולים והחזקים
ילד בשכונה מרגיש תלות בכל האחרים, הם כל עולמו
- לילדים שגדלים ללא חיי קהילה חסר חום וקשר לאחרים, לכן בהמשך יסבלו מדיכאון
- אינטראקציות בין הילדים בשכונה בונות מערכת של חברים, השתתפות ועזרה הדדית
- יש הבדל עצום בין ילד שמשחק עם חברים, לבין ילד שמשחק לבד או עם הוריו בלבד
- ילדי המסכים לא מתפתחים כבני אדם כי אין להם אינטראקציות חיות עם אחרים
דיכאון הוא תוצאה מחוסר קשר נכון עם הסביבה
- ילד שגדל בתוך הסמארטפון שלו יתקשה להתפתח כאדם
- חוגים: עדיף דברים שיש בהם עבודה קבוצתית. צריכה להיבנות חברות בין הילדים
- במושבים וקיבוצים יש חיי חברה עשירים לילדים. צריך לייצר כאלה גם בשכונות בעיר
- הטבע כולו מקושר בכל חלקיו, רק אנחנו לא. מכאן גוברים הסבל והאומללות מדור לדור
סביבת מגורים טובה היא מקום שבו אנשים מחוברים. לא יושבים כל הזמן בבית, אלא יחד
- התושבים דנים איך לשפר את החיים, עזרה הדדית, פעילויות ילדים, סלון יופי לנשים
- פעם בחודש סעודה גדולה לכל השכונה, ילדים ונוער יופיעו בפני כולם, מוזיקה, שירים
- התקשרות לאחרים מעניקה לאדם את החום שהרגיש ברחם. הוא מרחיב את הכלי שלו
מדוע קיימים סיכסוכים רבים בין שכנים והאם ניתן ללמוד לחיות ביחד מתוך רצון טוב רק בשינוי היחס אליהם? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז .
יחסי שכנות
השכן נמצא בעצם "בתוך הבית שלי", עם הרעש שלו, הריחות שלו, המוזיקה, הכול...
- אם יהיה מישהו שיוכל ליצור קשר טוב בין השכנים, כולם ירוויחו
- את השכנים קשה לאנשים לסבול, כי אין בינינו שום חיץ. הם כאילו "חודרים לי לתוך העור"
- אם הבת שלי הייתה מתהלכת עם קבקבים מעבר לקיר, הייתי מסתדר עם זה. אבל השכנה?!
- לכן אם נוכל לשבור את קירות לבנו ולהרגיש קרובים יותר, יהיו פחות בעיות עם השכנים
תהליך ההתפתחות
- אין מה להיכנס לבירור מי צודק ומי לא ביחסי שכנים, אלא רק לבנות יחסים טובים
- אפשר ליצור הרגשת גן עדן בתוך הבניין, ענן של רוגע, ביטחון, חום, "כמו בידיים של אמא"
- בניית אירועים בבניין, אירועים לילדים
- סדנת התקרבות: בואו נדבר על הדברים הטובים שיש בבניין שלנו, על האנשים הטובים
בית משותף יכול להביא לאדם ביטחון וחום שלעולם לא ישיג בדירה הפרטית שלו
- סדנת שכנות טובה: כל אחד מספר דברים טובים על האחר במעגל, אפילו אם לא מכירו
- אם תהיה בי מחשבה טובה ביחס אליהם, זה כבר ישפר את הרגשתי בבניין
- תרגיל: במשך השבוע, לכתוב בכמה משפטים מה עבר עליך כלפי השכנים בבניין
- ואם היית מגלה שעל ידך גרים נכדיך? (שהם השכנים שלך)
- אין כזה דבר מציאות אובייקטיבית...
- כל אחד מספר בקצרה מה הרגיש השבוע ביחס לחיים בבית המשותף
בקרוב
כיצד מגיעים למצב בו השכנים מורגשים כמשפחה, עד כמה חשוב הקשר עם השכנים ומדוע דווקא השכן נחשב לקרוב יותר מקרובי משפחה שגרים רחוק? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן אורן לוי וניצה מזוז.
שכנות טובה
השכנים "תקועים לך בתוך החיים"... מה עושים?!
- על בן משפחה אתה יכול לצעוק "שקט", על שכן לא
- אין לאן לברוח מהשכן, לכן כדאי ללמוד איך הופכים שכן רע לשכן טוב. זה נכס אדיר!
- לא לנסות ליישב סכסוכים. אלא לעבוד שיטתית על בניית קשר. "על כל פשעים תכסה אהבה"
- דוגמה: שכן מסוים לא שילם חובו. במקום לכעוס, אני משחק יחס חדש כאילו הוא נהדר
- "תרגיל המלאכים": מציירים בעיני רוחנו כאילו כל דייר הוא מלאך ממש
- גם בפגישת הדיירים עושים תרגיל של "לדבר טוב זה על זה"
- משתדלים לחשוב טוב על האחרים, כמה שיותר, לאחל להם טוב
- אחרי חודשיים שלושה של מאמצים משותפים לחשוב טוב זה על זה, הבעיות ייעלמו
אנחנו מייצרים בינינו משהו משותף שנקרא "בית משותף", מקור רגש משותף חיובי וחם
- בשלב הבא: הרחבת היחס החם, ייזום פעילות על הדשא עם בניינים סמוכים
- חמישה דיירים מספיקים להתחלת תהליך בניית שכנות טובה
- ואם שכן אחד מעביר ביקורת בפניך על שכן אחר, לא להגיב, לחייך ולומר לו משהו טוב
- אנחנו כאילו לוקחים פסק זמן של שלושה חודשים מכל הבעיות, ומנסים משהו חדש
- מפסיקים לדבר רע, משתדלים לעשות טוב.
- לכתוב ולדבר טוב עם בני הזוג על השכנים
פרויקט גישור בין שכנים לא דומה לבניית קשר טוב כי אין בו תיקון יחס האדם לזולת
- אם נשב יחד בסדנת חיבור, אתבייש להמשיך לתפוס לך את החנייה וכדומה
- תוך כדי התהליך נבדוק עד כמה הבית המשותף מתחיל להקרין לנו חום
- שאלות לבחינה עצמית לגבי השינוי ביחס שלך לשכנים ולבית המשותף
- מחשבות שליליות על השכן? נסה לחשוב טוב למרות הרע, צייר ברוחך שהוא הילד שלך
- "חאפלות" עם השכנים, אוכל, שתייה, שירים, מצב רוח טוב
בקרוב
מה צריך להיות יחס האדם אל שכונתו וסביבתו, מה לעשות כאשר מתגלה בעיה המטרידה את תושבי השכונה ואיך יעזור החיבור בינינו בכל מצב? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז
יחסי תלות הדדית בשכונה
תיקון היחסים בשכונה דומה לתיקון היחסים שדרוש במשפחה. גברים, נשים וילדים
- אדם רוצה לסגור את עצמו בדירה שלו ושיהיה לו שקט, אבל לא יהיה
- במקום לבנות עוד חומות ובידודים, יש להתחיל לבנות קשר וחיבור. זהו הפתרון הכללי
- התרופה היחידה לכל הבעיות, כולל הבעיות השכונתיות, היא בניית קשר טוב, חיבור
- גם אם נביא מיליון דולר לפתרון בעיות השכונה, יצוצו בעיות חדשות. רק חיבור יעזור לנו
- משמר השכונה יכול לסייע בתנאי שהוא מסייע לאנשים להתחבר זה לזה
- לעשות אסיפה בין דיירי השכונה, שיתחילו להכיר זה את זה
לחשוב יחד איך לפתור את הבעיות שלנו על ידי בניית קשר טוב בינינו
- טוב לגשת לחיבור דרך פעילויות ילדים, ולא דרך מבוגרים כי הם אדישים
- פעילויות לחיבור ילדים מהווים בסיס שממנו ניתן להתחיל קשר גם בין האמהות
- המטרה היא לקרב בין הנשים. מודדים התקרבות לפי כמה שהן מוכנות לפרגן זו לזו
- ברגע שנוצרה כימיה מסוימת בין הנשים, אפשר להתחיל לדון איך נוכל יחד לשפר מצבנו
- איסוף כסף לשומרים, מנקים וכולי לא יעזור, אלא רק חימום היחסים בינינו, תושבי השכונה
עלינו ליצור מערכת של עזרה הדדית, כל השכונה כמו משפחה, שחושבת מה היא צריכה
- "המשפחה" שלנו צריכה גינה נקייה ושקטה, אבל גם מקום לכלב, למנגל, לנוער וכולי
- מתוך פעילויות הילדים לשאוף ליצירת קשר והידברות בין האימהות
- "קחו מאה ש"ח ועזבו אותי בשקט" לא יפתור בעיות, כי הן נועדו להביא אותנו ליצירת קשר
- חוגים משותפים, פיקניק משותף, מנגל משותף, ימלאו את כולם בהרגשה טובה
בשכונה מושלמת כולם מרגישים כמו משפחה אחת, קרובים, מחוברים ודואגים זה לזה
בקרוב
אנו מבחינים במגמה היסטורית בארץ של ערוב בין תרבויות שונות. כיצד ניצור בתוך שכונה המורכבת מאוכלוסיות שונות יחסי אהבה כמו במשפחה הרמונית? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז
שכונה מעורבת
כדי ליצור חיבור בתוך שכונה צריך להבין מה נרוויח ממנו
- במשך הזמן השכונות נעשו הומוגניות, כי קל לאנשים להיות בקרבת הדומים להם
- שונים יתחברו אם יוכלו להינצל יחד מצרה משותפת גדולה מאוד או להרוויח משהו גדול
- שכונה מעורבת של חילוניים לצד דתיים: ליצור כדאיות בהתחשבות הדדית
- בשכונה מעורבת של אנשים עם מנטליות שונה קשה הרבה יותר ליצור חיבור
- הטוב ביותר הוא לחבר בין אנשים דרך פעילויות אטרקטיביות לילדים
למה בכלל צריך לבנות קשר בין שונים?
- מגמת הטבע היא לחבר אותנו זה לזה
- הכול מתערבב. האם לפני כמה עשרות שנים יכולת לחלום שנשיא ארה"ב יהיה אפריקאי?
- חיבור בין מגזרים
- אחרי שאנשים טועמים טעם של חיבור עם דומים, אפשר להתקרב לחיבור בין שונים
- כשיש חיבור, ריבוי הגוונים יוצר עושר וגיוון נפלא. כמו גיטרה הדורשת מיתרים שונים
מה זה אומר להיות אדם חלש בחברה, האם זאת הרגשה אינדיבדואלית או תלויית חברה ואיך מתמודדים עם חרדה כלפי העתיד? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל
להיות חלש
ההגדרה "אני חלש", היא הגדרה פסיכולוגית עצמית. הבעיה היא חוסר תמיכה חברתית
- אדם פוחד מכך שיקרה לו משהו בעתיד, עליו הוא לא יוכל להתגבר בכוחות עצמו
- בחברה בריאה זקן אמור לחיות כמו מלך בפנסיה, ולא להיות בפחד קיומי
- עד לפני כמה עשרות שנים, הזקנים נחשבו מכובדים מאוד. מאז חלה הידרדרות
- כסף לכאורה יכול לכסות הכול, לכן חוסר אמצעים כספיים הוא מצב מפחיד ביותר
- בעצם, אדם חרד מכך שלא יוכל לכסות את צורכי הקיום הבסיסיים שלו ושל משפחתו
- יש מדינות שמבטיחות קיום טוב לזקנים, בלי קשר למצבם הכספי
ההרגשה שאם תיפול, החברה תמיד תדאג לך, נותנת לאדם ביטחון ושקט נפשי
- העולם נכנס לתקופה חדשה, שבה יוגדר סדר חברתי חדש. אוטומטיזציה בשוק העבודה
- כשאדם חש חוסר אונים, הוא נסגר בתוך הצרה שלו, ומאבד את שמחת החיים
- הדור הצעיר מסתכל קדימה, לאיזה מצבים הוא עלול ליפול, ומראש נכנס לחרדה ולמתח
- כיום אבד הקשר בין הדורות. הצעירים רואים את העולם דרך מסכים בלבד
- אדם מרגיש תלוי בעצמו בלבד. אינו מרגיש כחלק מחברה, לא שייך למדינה. "יש לי חשבון בנק וזהו"
- היום אין קשר כמו פעם בתוך המשפחה. הקשרים ילכו ויתקררו, עד שנכיר ברע שבכך
- אבד גם הקשר למולדת, למדינה, לא רק למשפחה.
- רק האויבים מחזיקים אותנו יחד
כיום כולנו מוגדרים כחלשים, כי אין לנו קשרים טובים עם אחרים
- רק על ידי שיפור היחס החברתי בין אנשים נוכל להשיג ביטחון ושלווה
- המדינה לא מסוגלת לשפר יחס חברתי. זה נתון בידינו, האנשים שחיים כאן
תקשורת נכונה תוכל לקדם החברה, ותוך חצי שנה נרגיש שכולנו משפחה חזקה אחת
מה קורה לאדם במהלך חולשה ומצוקה בחייו, איך להצליח לבלום את ההידרדרות שלו ואיך הטבע מקדם אותנו לבנות בינינו רשת ביטחון שתבטח זאת? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל
מניעת הידרדרות
כדי לעלות צריך מאמץ רב. כשנופלים, ההידרדרות מהירה. מדוע זה כך? כדי שנשפר החברה
- אלפי שנים התפתחנו בעלייה. בשנים האחרונות יש הידרדרות מהירה
- פעם אדם סיים אוניברסיטה, היה מסודר בחיים. היום אנו חסרי אונים, חסרי ביטחון
- אי-אפשר לעלות שוב למעלה. אוצרות הטבע מוגבלים. צריך להבין לאן להתפתח הלאה
- פה ושם יש יחידים שמצליחים להמריא, אבל המגמה הכללית היא של הידרדרות
- כיוון ההתפתחות החדש הוא לא חומרי, אלא לכיוון קשר טוב יותר בין אנשים
יש לחלק את חיינו לשניים: ביטחון בהשגת צורכי הקיום, ופיתוח קשרים חברתיים טובים
- אפילו אם יש ביטוח לאומי, הצורך בחום ובקשר לא מכוסה על ידי מערכות כאלה
- כדאי לקבץ אנשים שזקוקים לעזרה יחד, לצרף אחרים שרוצים לעזור
- אדם זקוק ליחס
- זקנים הולכים כל כך הרבה לקופת חולים כיוון שהם רוצים שמישהו פשוט יתייחס אליהם
- אמנם יש יחידים שמצליחים להתגבר על מצבים קשים לבדם, אבל הם יוצאים מן הכלל
זהו הכוח החזק ביותר במציאות, ערבות, חיבור, אהבה. זהו כוח החיים שמחייה הכול
- משפחה שנכנסת למשבר צריכה להפסיק לבכות, להתחזק, להתחבר, ליצור קשר הדדי
- זהו כוח הריפוי הטבעי, המקורי, הכי חזק שיש. מגיע ישר לווריד... ומחייה את האדם
- ביטוח חברתי חדש – שאם אקלע למצב משבר, יהיו סביבי חום ודאגה אמיתית
- כדי לקנות פוליסה כזו, אנשים יתרמו קצת מזמנם לעזרה לאחרים
- מה ההבדל בין פוליסה זו לביטוח סיעוד רפואי? שמים וארץ. מדובר ביחס לבבי מאחרים
- כשנתחיל בתהליכים הדדיים, נראה שביטוח כזה מפחית חרדות ומונע מחלות
- לא מדובר בחזרה למודל הקיבוצי שכשל, אלא בבניית חברה עם יחס טוב וערבות הדדית
מדוע העשירים תלויים בעניים וזקוקים להם וכיצד העניים יכולים להוות עבור העשירים דוגמא לכוח של איחוד ושמחה? על ההשלמה בין עניים לעשירים עם דר מיכאל לייטמן, אורן לוי ויעל לשד-הראל
חזקים וחלשים בחברה
בעולם המודרני צריך לחלק לא בין חלשים לחזקים, אלא בין מפותחים ללא-מפותחים
- תמיד היו עשירים ועניים. זה היווה תמריץ טבעי להתפתחות האדם, כי היה לאן לשאוף
- היום החלוקה לעשירים ועניים כבר לא מפתחת את האנושות, אלא הורסת אותה
- האליטות כבר לא זקוקות לחלשים כפועלים, יש רובוטים וטכנולוגיה. החלשים מיותרים
אסור לעניים לצפות לעזרה מהאליטות, כי היא לא תגיע. הם צריכים להתחבר ביניהם
- הפעם זה לא חיבור לצורך מהפכה, אלא חיבור שבו יתגלה ביניהם כוח מיוחד של איחוד
- הטכנולוגיה הביאה לכך שעשירים לא זקוקים יותר לעניים. הם רק תופסים מקום מיותר
- האליטות סבורות שאין צורך בשבעה מיליארד אנשים על פני הכדור. מאוד צפוף ומלוכלך...
- מיהו הנותן לסמים אור ירוק, גורם לפירוק התא המשפחתי ולצמצום הילודה, ועוד?
- מצד אחד, האליטות רוצות ציבור עם כוח קנייה, מצד שני רוצים רובוטים במקום פועלים
- כמו שפעם דתות ואמונות הגיעו מפשוטי העם אל המעמד הגבוה, כך יהיה עתה
העניים יתחברו, יפתרו יחד את בעיות הקיום וגם ירגישו ביניהם חום ואושר. העשירים יקנאו
- בעתיד הזלזול בעניים רק יגבר. אין להם שום ברירה מלבד להתחבר. כמו בזמן מלחמה
- פוליטיקאי שמבטיח לשכבות החלשות עזרה, לא מבין שהעולם הולך לכיוון הפוך
- מנהיג אמיתי צריך להביא לעם חיבור- שנתחבר כמו אחים, ונגלה בינינו כוח אדיר
- המודלים הסקנדינביים לא רלבנטיים לדיון, כי למדינות לא יהיו הכנסות רבות ממיסים
- החיים עומדים להיעצר, בגלל יחס אגואיסטי בין אנשים. באירופה צעירים רבים מובטלים
- במציאות של רובוטים במקום פועלים, החזק לא זקוק לבני אדם. אלא רק ככוח קנייה ולא יותר
תפקיד החלשים במצב כזה, להתחבר, עם תמיכה הדדית ושמחה, לתת דוגמה לחזקים
- העשירים מנהלים טובים. אם יבינו את הפרדיגמה החדשה, יוכלו לסייע מאוד לאנושות
- חיים שלמים: כולם שווים, חיים טוב, שומרים על הטבע ובחיבור ביניהם מגלים ממד עליון
העולם מתגלה ככפר גלובלי קטן, שמתקיימים בו תלות הדדית ומנגד, פערים חברתיים. כיצד נוכל לצאת לדרך חדשה על ידי חינוך לאהבת הזולת? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל
שדרוג היחסים החברתיים (א)
חשבנו שנתקדם לעבר מימוש החלום האמריקאי, וכולם יחיו טוב. אבל הפערים רק גדלים
- בישראל המצב בכלל מביש, כי ליהודים זה ממש לא מתאים להזניח כל כך את החלשים
- מעמד הביניים נשחק. מעטים צפים ממנו למעלה, ורבים מצויים בסכנת הידרדרות מטה
- השורש הוא הזנחה חברתית. החינוך והתרבות לא מכוונים לעבר חיבור וערבות הדדית
עד היום לא בנינו מקיבוץ הגלויות כאן עם אחד. כל מגזר חושב רק על עצמו
- אנשים מזלזלים באחרים, ועוד מתגאים בכך. זה הורס אותנו כחברה
- גם אם נראה שהתקדמנו מאז קום המדינה, אנו רחוקים מאוד מהמקום של חברת מופת
- אנו חייבים לבנות מודל לחברה אנושית מתוקנת, אור לגויים. עד אז, תהיה אנטישמיות
- אחרי שישתנו היחסים בינינו, נרגיש איך לשנות את המערכות החברתיות והכלכליות
- נתבונן בחלשים בחברה: עסוקים במלחמת קיום ברמות שונות. גם עובדי הייטק חוששים
- האליטות חוששות מזה שהעולם נעשה לא יציב. כסף וזהב לא מקנים ביטחון, כבעבר
- המנהלים הגדולים גם הם בלחץ מאי היציבות של השוק. חוסר ודאות כללי
פעם עשו מהפכות. היום מבוכה. אנו כמו יושבים על סיפון הטיטניק, אך בינתיים בסדר...
- מרגיעים את הציבור איכשהו, מאפשרים שימוש בסמים, המון תרופות הרגעה
- מרדימים את האגו הגדול של היום על ידי סמים
- החברה הישראלית חייבת כאן לממש את ייעודה, ולהציע מודל חברתי משופר לעולם
- אדם בן זמננו חייב לתפוס שהטבע הוא מערכת אחת מקושרת. צריך ללמוד להתחבר
כולנו חיים בכפר קטן ומוכרחים להסדיר בו יחסים הדדיים טובים
- למרות העמותות השונות לעזרה לנזקקים, הבעיה מחריפה, כי אין בזה בניית אדם חדש
- שינוי החברתי-חינוכי הזה צריך לבוא מלמטה
הרב ד"ר מיכאל לייטמן מציג בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל, את הדרך לבניית חברה אינטגרלית המייצרת באמצעות הקשר בין חבריה כוח חיבור מיוחד, אחיד ומסונכרן, המאפשר לקבל מהטבע אוצרות חדשים
שדרוג היחסים החברתיים (ב)
העולם שלנו משתנה: תארו לעצמכם שאנו נכנסים לעבוד במקום חדש, עם כללים אחרים
- מבטיחים לנו שם גן עדן, אם רק נתאים לכללי התנהגות החדשים, של קשר הדדי חיובי
- זוהי קפיצה בזמן אל ארגון עתידי, שבו המוצר שמייצרים הוא כוח של חיבור
- כשמכניסים כוח חיבור ליחסים בינינו וליחסינו עם הטבע, הוא מביא לנו תפוקה אדירה
המוצר החדש הוא התאמה לטבע, איזון עם הטבע
- נחזור לסיפור המסגרת: אנשים שרוצים להשתלב בארגון העתידי צריכים לעבור הכשרה
- עד היום עבדתם במקומות שאנשים דרכו זה על זה. העולם המקושר דורש מאיתנו שינוי
- מוכרחים להתנהג כמו חברים, כי כולנו בסירה אחת
- נלמד מהו האגו, ואיך בהדרגה הוא הרחיק אותנו זה מזה, הכניס אותנו לתחרות הורסת
מבחינה טכנולוגית התפתחנו מאוד, מבחינה אנושית אנו מפגרים אחרי הקצב הדרוש
- הגוף שלנו זקוק לכל מיני דברים גשמיים, אבל רוח האדם שבנו זקוקה למילוי גבוה יותר
- יש בעולם שלנו שפע, רק היחסים הלא נכונים לא מאפשרים לכולם ליהנות ממנו
- צריך ללמוד מהי מערכת אינטגרלית ואיך היא מתפקדת
- צריך לשבת וללמוד, לקבל ידע חדש, לעבור הפעלות חווייתיות. אין ברירה, המצב מחייב
הלמידה מתרחשת דרך סדנאות
- העולם זקוק לחינוך חדש, חינוך לאהבת הזולת ולחיבור. זוהי התפתחות האדם שבנו
- עלינו לפתח באנשים תפיסת עולם חדשה. במקומות העבודה, באזורי המגורים, ועוד
- השלב הראשון בלמידה הוא להבין שאנו תלויים לגמרי זה בזה
- אוצרות אדירים מחכים לנו ביחס חדש בין בני אדם
כיצד פעלו הקיבוצים עם קום המדינה, מה גרם להתפרקותם במשך השנים ואיך על ידי היצמדות לחוקי הטבע יוכלו הקיבוצים להתקיים היום? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וטל מנדלבאום
החיים השיתופיים בקיבוץ - אז והיום
מייסדי הקיבוצים באו מרוסיה ואוקראינה, שם חוו חיים קשים. הם הקימו קיבוצים להישרדות
- מעבר לכך, היו להם אידיאלים של שיתופיות. הם עבדו קשה מאוד פיזית והקימו את המדינה
- הקיבוצים נכנסו לבעיה עם כל דור חדש שנולד, שהתרחק יותר מהתפיסה השיתופית
- קשה לאדם לקבל שאומרים לו מה לעשות, ושיהיה לו הכול, אבל בעצם כלום לא שייך לו
השיתוף היה אגואיסטי, כלומר תחום לגבולות הקיבוץ בלבד. היו סגורים בתוך עצמם
- מדור לדור טבע האדם נעשה אגואיסטי יותר
- הקיבוצים של היום רחוקים מהרוח הקיבוצית-שיתופית המקורית. הקיבוץ עובר מן העולם
בעתיד תקום צורה חדשה של שיתוף, על פי חוקי הטבע
מהי הדרך לבניית חברה המאמצת את חוקי הטבע כמודל לבניית חיי שיתוף, מה מטרתה ובמה היא נבדלת מזו של הקיבוצים מאז קום המדינה ועד היום? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וטל מנדלבאום
חיים שיתופיים בגישה חדשה
בנייה של חיים שיתופיים לפי חוקי הטבע מונעת מהשאיפה של אדם לחיים רוחניים
- שיתוף מתוך הכרה שחוקי הטבע מפתחים אותנו למקום של הרמוניה וחיבור בין אנשים
- שיתוף מתוך רצון להרגיש את העולם כולו כמערכת אחת, ככוח עליון אחד, שכולו אהבה
החיבור צריך להיבנות מתוך לימוד מערכת הטבע ומגמת ההתפתחות של המין האנושי
- המטרה אינה שיתוף ושגשוג חומרי, אלא גילוי חיים רוחניים, גילוי הכוח העליון שבטבע
- ההבדל הוא במטרת השימוש בכוח החיבור
החיים היום שונים מימי הקמת הקיבוצים. הטכנולוגיה יכולה לאפשר חיבור לשם חיי רוח
האם ניתן ליישם את חכמת החיבור בחיים הקיבוציים של היום, מה יהיו התנאים בהם יצטרך לעמוד כל חבר וכיצד יסייע החינוך האינטגרלי להשגתם? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וטל מנדלבאום
השימוש בחכמת החיבור בקיבוץ
האם אפשרי כיום לחנך לחיבור בקיבוצים?
- כיום החיבור הוא הכרחי לכל העולם. שיתוף גשמי צריך לבוא רק אחרי חיבור לבבי
- צריך להתחיל ללמד ולחנך לכך שבעולם המקושר של היום, כולם מוכרחים להתחבר
- ללמוד יום יום את מערכת הטבע, חוקי ההתפתחות, התלות והקשר, ההדדיות הנדרשת
הלימוד יעבור דרך סדנאות, עד שנעכל אותו במודעות שלנו. נקדיש לזה כמה שעות ביום
- כדאי לנו לשטוף את עצמנו מבוקר ועד ערב, בכל מקום, ברעיונות ובערכים האלה
- בקשר בינינו אנו מגלים כוח חדש, כוח החיבור. הוא מרפא אותנו ובונה לנו חיים רוחניים
מאיפה מגיעה המשיכה לחיות חיי קהילה, באיזו מגמה נמצאת החברה בהקשר זה ואיך בונים נכון קהילה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וטל מנדלבאום
הצורך בחיים קהילתיים בימינו
משנות השישים החל להיות מורגש חוסר בחברה. אנשים החלו להתקבץ בקהילות שונות
- החיים מקדמים שני כיוונים מנוגדים: אי אכפתיות מאחרים, ומאידך חוסר בחום והדדיות
- בעתיד הקהילה תיקח על עצמה את כל השירותים שבעבר אדם קיבל בשבט או בחמולה
בקהילה אדם מרגיש ביטחון, שאם חס ושלום יקרה לו משהו, יתמכו בו. עזרה הדדית
- כאשר כל פרט מבטל את הגבולות שלו ומקושר עם כולם כאיש אחד בלב אחד, זו קהילה
- כיום לכל אחד יש אגו גדול מאוד והוא מפריד בינינו. אם נתקשר מעליו, יהיה פה גן עדן
איך אנחנו מגיעים להיכרות עם ה"אני" באמצעות החינוך הקהילתי ולומדים איך לבנות את חיינו בצורה המיטבית ביחסינו עם הסביבה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וטל מנדלבאום
בניית קהילה בעידן ה"אני"
כל אחד אינדיבידואליסט, אך כיום כולנו מקושרים. קונפליקט. עלינו לפתח חינוך קהילתי
- ודאי שחיים קהילתיים היו חוסכים לנו המון, אבל אף אחד לא רוצה להתקרב לאחר
מטרת החינוך הקהילתי לפתח בנו יכולת התקשרות לאחרים, כמו שהייתה לנו בילדות
- קבוצת הליכה זו עדיין לא קהילה. קהילה פירושה שנוצר קשר בין בני אדם
- אם כל אחד יוצא מהפינה שלו, אפשר להפוך כל שכונה פשוטה לשכונת יוקרה