התפתחות האדם והאנושות

האם לא מספיק שבכל דור ודור נולדים ועוברים כך מדור לדור. לָמה אנחנו צריכים להשתנות? מה מטרת ההתפתחות? מה הצורך בהתפתחות שלנו?

-     אנחנו נמצאים במשבר גדול, אין משפחות, מספר המתגרשים עולה, הילדים סובלים, ההורים סובלים, והחברה עצמה. יש טרור, סמים. איפה השמחה?

-     אנחנו דומים עכשיו לתפוח ירוק, קשה, חמוץ, שאף אחד לא יודע שיגדל ממנו אחר כך משהו טוב

-     מטרת ההתפתחות שלנו היא ללא ספק להביא אותנו בסוף הדורות, למצב טוב, יפה, בריא, שלם, מתוק. ואז אנחנו מגיעים למצב המושלם

יש לנו שני כוחות התפתחות. התפתחות האחת היא על ידי הכוח הדוחף מאחור, מצד הטבע, והכוח השני הוא הכוח המושך מקדימה, כמו זה הנפתח לילד על ידי הסביבה הנכונה

-     האנושות לא יודעת מה לעשות עם עצמה. אנחנו דומים לתינוק שאיבד את הכיוון

-      אנחנו רואים היום, שאנחנו תלויים זה בזה בצורה החלטית ובכל זאת, משהו מפריע לנו להתחבר נכון

-     הצורה הרצויה הנכונה להתפתחות שלנו היא צורת החיבור בינינו

על ידי סביבה טובה, אני מתחיל להרגיש את הרע בטבע שלי, שאני אגואיסט, שאני לא רוצה להתחבר, שאני עצלן

-      אנחנו צריכים לפתח סביבה שתדאג לכל אחד ואחד

-      אנחנו נכנסים להתפתחות כזאת, שצריכים לפתח את עצמנו בעצמנו

-    הטבע שמפתח אותנו הוא כמו אימא שדואגת לתינוק. ואנחנו צריכים להגיע לאותו כוח האהבה

הסביבה כאמצעי להתפתחות

כל ההתפתחות שלנו היא על ידי סביבה

-   אנחנו בסך הכל נמצאים תלויים כולנו בסביבה. ולכן גם בחינוך שלנו אנחנו צריכים קודם כל לשים לב לסביבה

-   אנחנו צריכים ללמד איך להתייחס לחברה האנושית. שכל פעם הוא ישפיע עליהם דברים טובים, כי בסופו של דבר זה חוזר אליו ומעצב סביבו אווירה, זה גורם חיובי

-   אם הסביבה עוזרת לי, תומכת בי, אם הסביבה משנה בי ערכים, שזה טוב יותר וזה פחות, אז בהתאם לכך אני משתוקק וקובע לעצמי מטרות חדשות

עכשיו אנחנו נמצאים סביב כדור הארץ בקשר הדוק ותלויים זה בזה, והסביבה נעשית אחידה לכולם

-כדאי לנו לפתח חינוך גלובלי ובינלאומי. כדאי שארגון בינלאומי גדול, עולמי, ידאג שלכל אדם בעולם יהיה משהו משותף עם האחרים בהסתכלות שלו

-    אנחנו צריכים להבין שהסביבה כגורם צריכה להיות הפתרון לכל הבעיות שלנו, כי מהטבע זה כך

עד היום התפתחתי חיים אגואיסטיים, כמה שיותר למלא את עצמי. היום אני רואה, שהמשבר הזה מחייב אותי להתכלל עם הזולת, לרכוש את הזווית שלו, את ההסתכלות שלו, הפנימיות שלו

-   אם אני נכלל עם האחרים, אם אני מרגיש את מה שהם מרגישים, אני נעשה בזה ממש אשכול, אני נעשה כל כך מורכב מדברים מנוגדים ושונים, שאני פתאום קולט את העולם בצורה רב גונית

-    אני מגלה רגש כללי ושכל כללי

-   אני מגלה את תוכנית הבריאה, תכלית הבריאה, את הכוונה של הטבע, ששום דבר לא מתפתח בו בצורה מקרית

-    מטרת החברה להביא את כולם לאיחוד. באיחוד הזה כל אחד יקבל את הביטוי המושלם שלו

חוק החיבור הכללי

ידיעת חוקי הטבע מביאה לנו הצלחה

-    מדור לדור במשך אלפי שנים אנחנו מתפתחים יותר ויותר. לאן אנחנו מתפתחים? יש כאן איזו חוקיות

-    יש מעין מנגנון שהוא מפתח את כל הטבע (דומם, צומח, חיות ובני האדם)  לכיוון שהוא מורכב יותר, משובח יותר, קשור יותר זה לזה בכל החלקים

-    מכל הלימוד שלנו על ידי המדע רואים שכל פעם שאנחנו רוצים להצליח במשהו, ידיעת החוקים מביאה לנו הצלחה. לכן אם נדע את החוק הכללי שבו כלולים כל יתר החוקים של הפיסיקה, הכימיה, הביולוגיה, הזואולוגיה, הבוטניקה, האסטרונומיה, וגם של האדם, גוף האדם, והפסיכולוגיה שלו, אז כמה שנפתח יותר זה יהיה לטובתנו

מדוע אם כך העולם במשבר?

-    אנחנו מייצרים בעולם דברים בצורה ובכמות שיכולים לספק לכל אוכלוסיית העולם חיים יפים וללא בעיה, אבל מאחר והאדם הוא אגואיסטי, הוא לא מצליח לסדר נכון את כל אותו הפוטנציאל, כל אותה היכולת שהוא מקבל מידיעת חוקי הטבע.

-    זאת אומרת, הבעיה היא בטבע האדם

-     לכן המטרה שלנו היא להגיע לידיעה של איך אנחנו יכולים לתקן את טבע האדם כך שהוא ירצה לעשות חיים טובים לעצמו וגם לאחרים

ידיעת החוק הכללי, היינו הכוח הגלובלי, בין אם רוצים או לא, דוחף אותנו להיות קשורים יותר, נזקקים יותר זה לזה, בין בני האדם וגם בין מדינות, עמים וציוויליזציות למיניהן

-     על זה מדברים מדענים שהעולם הוא עגול ומחובר ויש מחקרים המעידים עד כמה רעידות אדמה וצונאמי תלויים בכל מיני היחסים וצורת החיים של בני האדם

-     יוצא שאנו נמצאים מול חוק אחד שהוא מאחד אותנו בכוח, ואמנם זה בינתיים נגד הטבע שלנו ואנחנו לא בנויים לקבל את החוק הזה, כל אחד חושב רק על עצמו ולא מבין שהוא תלוי בכולם, ברגע שאבין זאת וארגיש שאני תלוי בכולם, אני ארצה קודם כל לדאוג שיהיה להם טוב ושיהיה מהם יחס טוב אליי

איך אנחנו מגיעים לזה? "הרגל נעשה טבע שני" כפיתרון לטבע האגואיסטי של האדם.

-     כאן אנחנו מגיעים לחקירת טבע האדם

-    טבע האדם הוא רצון - רצון לחיות, רצון להרגיש את עצמו טוב, רצון ליהנות. איך אני צריך לכוון את הרצונות האלה? שהם יהיו לטובת כולם

-    יש בטבע עוד חוק מיוחד שנותן לנו תקווה לעמוד נגד האגו שלנו הנקרא "הרגל נעשה טבע שני". בכדי להגיע לתוצאה טובה או בכדי להימנע מתוצאה לא רצויה, מתוך זה שהרבה פעמים ניסיתי את הפעולות האלה, אני מתרגל כך, וזה הופך להיות אצלי לדרישה ובצורה אחרת אני לא יכול ליהנות, אלא רק בצורה כזאת

-    כאשר נבנה מערכת של חינוך חדש שנחשוב שאנחנו כמו משפחה אחת, שאני כביכול דואג לשני כמו לעצמי, לאט לאט, על ידי הרגל כזה, אני אתחיל לחשוב לכיוון הזה. וזה הופך להיות אצלי כמו טבע שנולדתי איתו, למרות שקיבלתי זאת מבחוץ

-     אם אנחנו נשחק במשחק הזה, בכך כל אחד יהפוך להיות לא "פרא אדם", אלא "אדם". כך אנחנו מגיעים לאנושות אחרת לגמרי

קשר הדדי

בטבע קיימת ערבות הדדית

-    כשחוקרים את היקום רואים שכל המערכות תלויות זו בזו. הפלנטות מסתובבות סביב השמש, הירח, שנמצא מעל כדור הארץ, משפיע על כל מה שיש לנו על פני כדור הארץ ועוד

-     החיים שלנו תלויים בדומם כי הכול יוצא מהאדמה. אנחנו תלויים בצומח כי זו החקלאות שלנו, וגם בְחַי, כי אנחנו חיים, זה המזון, ובלעדיו לא נהיה מסוגלים להתקיים. ואנחנו גם לא יכולים לקיים את עצמנו, אלא רק בחברה האנושית, כשכל אחד פועל וממלא איזה תפקיד, ממלא איזו משבצת, וכך אנחנו מתקיימים

הכיוון שבו מתפתחת האנושות מעיד כי אנחנו נעשים חברה יותר ויותר תלותית זה בזה

-     אף מדינה לא יכולה לבנות את הפוליטיקה שלה אם היא לא מתחשבת בעוד גורמים חיצוניים. כל תנועה שבה חייבת להתחשב בכל העולם בגלל שאנחנו תלויים זה בזה

-     רואים את זה במיוחד באירופה. מצד אחד זה מקום מפותח, ומצד שני זהו המקום המחולק ביותר. רואים עד כמה שהחלוקה ביניהם וחוסר ההבנה וההרגשה שהם שייכים למערכת אחת,  עוצרת את השוק המשותף

הטכניקה למימוש הערבות ההדדית – ויתורים!

-     אדם לא צריך להשתנות בהתנהגויות שלו, בהרגלים שלו, אלא רק להתעלות מעליהם,  שלמרות שאנחנו שונים, אנחנו מסתדרים כמו במשפחה אחת, כי אחרת יהיה לנו קשה להיות יחד בחדר אחד אם אין בינינו קשר, וקשר טוב

-     ההצלחה שלנו תלויה רק בקשר הנכון בינינו שנקרא "ערבות הדדית", שכל אחד ואחד ירגיש שהוא תלוי בכולם וכולנו תלויים בכל אחד ואחד. מגיעים לזה בצורה כזאת שמלכתחילה אנחנו מתכוונים לוויתורים

-     התלות הזאת מקנה לאדם חוץ מהרגשת הביטחון, גם שגשוג, וכל טוּב. הוא מרגיש שנמצאים סביבו לידו אנשים שרוצים טוב, כל העולם הוא משפחה אחת, אני לא מפחד, לא מתבייש, לא חושש מכלום

הלימוד לערבות הדדית הוא הדרגתי

-     הלימוד לערבות הדדית צריך להיות הדרגתי. מתחילים מִדְברים קרובים שיכולים להבין אותם (פסיכולוגיה של אדם, בני זוג, יחס הורים לילדים, יחס לשכנים וכיוצ"ב), עד לחוגים רחוקים יותר (אילו מדינות יכולות להתחבר זו עם זו, פרלמנטים למיניהם וכולי)

-     עד כמה שאנחנו נכללים בזה, נבין אלו שינויים צריכים לבוא בעולם

המפתח לבניית מערכת חינוך חדשה למימוש עיקרון "ההתחשבות ההדדית"

-     על ידי זה שאדם רואה דוגמאות עד כמה הוא קשור ותלוי באחרים, אפילו בלית ברירה, ומצד שני עד כמה זה טוב להיות קשור באופן נכון, רק אז הוא יראה וירגיש איזה רווח והפסד יש לו מזה ומזה, וזה בעצם השכנוע

-    האמצעי השני – הפעלות. צריכים להפעיל קבוצות של בני אדם בכל מיני שאלות ותשובות, מִשחקים, שירים וסרטים למיניהם. להעביר באדם התפעלות הרגשית בעד ונגד הערבות והחיבור, ובצורה מאוד מעשית מה זה יכול לגרום

-     האמצעי השלישי - להשתמש בחוק "הרגל נעשה טבע שני". אם אדם מתרגל להתחשב ולהיות קשור בערבות הדדית בקבוצה קטנה ולומד לאט לאט כי כדאי לו, משם הוא גם יוכל להעביר את הדברים האלה לחוג רחב יותר עד שיגיע למצב שירגיש את כל העולם כאותו חוג

-    חייבים להפעיל גם מדענים שמדברים על כך מצד הטבע היבש, מהשכל הבריא

-     עלינו להשתמש בכוח הסביבה כי היא משכנעת אדם לכל דבר

העולם העגול

הבעיה היום נעוצה בקשר שבין בני האדם

-     זו פעם ראשונה בהיסטוריה שאנחנו מגיעים למשבר כללי, והרבה מדענים, פילוסופים,    סוציולוגים ופוליטולוגים, מגלים שהבעיה היא בקשר בין בני האדם

-    היום יש חוסר אמון. האגו קלקל את היחסים בינינו. אני נתקל באנשים שלא איכפת להם ממני,    או שרוצים לסדר אותי, מקבלים תועלת מזה שרע לי

-   כך הגענו למשבר הכללי בדור שלנו, וכדי לעבור אותו, יכולים רק דרך פתרון מאוד מיוחד, שנקרא, למצוא שמחה, את מהות החיים, בקשר היפה בין בני האדם. שלגמרי לגמרי לא ציפינו ולא חיכינו ובכלל לא חיפשנו שם תשובה כזאת

הפתרון למשבר הוא ביצירת קשר נכון בין בני האדם

-את המשבר הכללי נפתור רק בקשר הנכון בין בני אדם. אנחנו צריכים להכניס לכל היחסים בינינו    חום, יחס, אמון, כי הרצון שלנו שהוא כל היסוד שלנו, הוא רצון להרגיש, להרגיש מילוי

-   לא מן הסתם המשבר שאנחנו עוברים היום הוא משבר רב גווני. אנחנו רואים שאם לא נבנה אמון בין בני אדם אנחנו ממש לא נוכל להתקיים. כי החברה האנושית לא מן הסתם נעשית יותר ויותר צמודה, סגורה, אחידה, אלא זה התהליך שנמצא בתוך ההתפתחות שלנו

-    לכן חייבים להגיע להתחשבות המלאה, הבנת הצרכים של האדם ומילוי צרכים אלו, דאגה לסיפוקו, אחרת החיים על פני כדור הארץ ממש הולכים ומסתיימים. ולכן אין לנו ברירה, אלא לבנות את עצמנו כחברה שבה אנשים יותר קשורים זה לזה, חמים זה לזה, בהתחשבות, בהדדיות

איך אנחנו יכולים להתחיל לממש זאת?

-    את כל הרצונות שבי אני צריך לסדר אותם כך שאני לא משתמש בהם לטובת עצמי בלבד, אלא בהתחשבות עם האחרים, בכל רצון ורצון, בכל דבר ודבר. אני צריך להיות קשור עם כל העולם, אבל לשם כך אני לא צריך להכיר את כל העולם, את כל אחד ואחד בפנים, אבל אצלי בפנים צריכה להיות איזו הרגשה שאנחנו יחד, שאני דואג לאחר כמו שאני דואג לעצמי

-   אם נפנה למומחים בזה, סוציולוגים, פסיכולוגים, הם יגידו  שאפשר לעשות את זה כמו שאנחנו עושים, במסגרת קבוצתית. נארגן קבוצה ונתחיל איתם בשיחות, אימונים, הפעלות, תרגילים, שהם יראו כמה שזה טוב להיות יחד, כמה שהאדם מרוויח מזה שיש סביבו אנשים שמתחשבים, שיכולים לעשות דברים יפים יחד, לבלות, לתמיכה, ועוד כול מיני דברים

-    האדם יהנה מכך שהוא ישתמש באגו שלו בצורה ההפוכה - איך אנחנו מביאים את האדם באמת למימוש האגו שלו לכיוון הטוב. הוא יראה את הדוגמאות הללו מסביב ויעשה אותו דבר בגלל החברה

-    אני והעולם זה בעצם הלימוד, ואיך שאני והעולם, צריך להיות עכשיו אנחנו והעולם, ואחר כך אנחנו והעולם הופכים להיות לסך הכל אחד, אחד גדול, למשהו אינטגראלי. לזה אנחנו מלמדים את האדם

כך נגיע לחיים מאושרים

-    ללא ספק, אם נשפר את היחסים בינינו, נגיע לא רק לשוק המשותף המתוקן, אלא לכל דבר ודבר, לחיים מאושרים. שעל ידי זה שאנחנו נתחשב יותר זה בזה, אנשים מכל האנושות מתוך הדאגה שלהם לאחרים, ירוצו בשמחה לעבוד, לייצר מזון, לעבוד בבנייה, בייצור ביגוד וכן הלאה

-  לכן עד כמה שאנחנו נבין מהר את המגמה הזאת, שהעולם הגלובלי האינטגרלי דורש מאיתנו התחשבות, הבנה הדדית, אהבה כללית, שזה החוק הכללי של כל המציאות, אז בזה אנחנו נגיע יותר מהר לסיום המשבר הכללי ולחיים יפים וטובים

משבר והתפתחות

האם לצורך עבודה אנחנו נולדנו וקיימים, זאת שאלה

-האדם נמצא כיום במצב שהוא מוצא את עצמו בפחד מהעתיד מחוסר עבודה,  זו לא בעיה של בן אדם אחד, אלא זה יבוא על כל החברה בצורה כזאת שהחברה לא תוכל להתמודד איתה

-    ההתפתחות שלנו משך מאות ואלפי שנים גרמה לזה שהאדם נעשה יותר ויותר רחוק מלעבוד כדי להשיג לעצמו דברים הכרחיים לקיום, אלא בנינו לעצמנו תוך 200 שנה עסקים שאין בהם הכרחיות ממשית. מזה מורכבת ב-90% החברה האנושית

-     הבעיה היא שאת שעות החיים של האדם בִמקום שהוא יעסוק במה שנקרא "אדם", מילאנו בכל מיני עבודות שהן בעיקר למלא את החיים. כך תוך 200 השנים האחרונות כשהתפתחה הטכנולוגיה, התעשייה, איבדנו את האדם

-    המשבר הזה שמגיע הוא בעצם מסיים את ההתפתחות שלנו משך 200 השנים האחרונות. בצורה אגואיסטית התייחסנו לחיים כך שלא רצינו להכיר בזה שאנחנו הורסים את כדור הארץ והורסים את עצמנו ואת ילדנו ואת העתיד שלנו. כשהגענו למשבר, אז בעל כורחנו אנחנו רואים עכשיו שבאמת אין מה לעשות, אלא שאנחנו חייבים לשנות את הכל

במה יבוא לידי ביטוי השינוי? בבניית האדם עצמו

-   קודם כל המשבר מנפה, מוציא מהחברה האנושית את כל אותם המקצועות שהם לא הכרחיים לקיום האנושי. שהמקצוע שלהם בעצם גורם לאי האיזון בטבע כי הוא מיותר

-    בהמשך צריכים ללמוד איך לארגן את עצמנו בצורה חדשה לגמרי. כל השעות הפנויות האלה הן לא שעות פנויות, אלא צריכים בשעות האלה ללמוד איך לשנות את עצמנו בקשר ההדדי האינטגרלי, להגיע לערבות ההדדית, לשנות את האדם שבנו, שהוא יהיה כחלק מהחברה הכללית המיוחדת

-      צריכים לארגן רשת גדולה שאדם יהיה עסוק בכל השעות כמו קודם, אבל העיסוק שלו יתחלק לשעתיים של עבודה, ועוד שש, שבע שעות לימוד והפעלה, שבהן הוא לאט לאט משתנה יחד עם האחרים, בונה את החברה האינטגרלית

-  בלעדי זה לא נעלה לדרגה הבאה שהטבע הכין לנו כתוצאה מהמשבר הנוכחי - שצריכים לעשות סדר במשפחה, בחינוך הילדים, סדר בינינו בין בעל ואישה, סדר בין השכנים, כעם, כאנושות. אנחנו צריכים לעשות סדר בכל מה שעשינו בטבע, שעד היום רק גרמנו לו נזק

-  בשביל זה עלינו להשתנות בפנים, להתרשם זה מזה עד כמה שאנחנו תלויים, ולהגיע להחלטות הנכונות. זאת אומרת, יש כאן עבודה בלבנות את האדם, מה שאנחנו לא עשינו אף פעם במשך ההיסטוריה, כי לא גילינו צורך לזה

השפעת הסביבה

האנושות איבדה את הדרך איך להשתמש נכון באפשרויות שנמצאות לרשותה להבראת העולם

-      עשינו הרבה דברים בעזרת הרצון שלנו להתפתח, לשגשג, אבל מכל מה שקורה בארץ ובעולם, אנחנו רואים שמקבלי ההחלטות אין בידיהם תכנית של הבראה לארצם ולעולם

-       באופן כזה אנחנו יכולים להגיע להשמדה המונית, למכות רעב ומגיפות, מכות אקלים ואקולוגיה. האם אנחנו לא יכולים לבחור לעצמנו צורה אחרת של התפתחות? שנפתח לעצמנו סביבה שהיא תפַתח אותנו, ודרך הסביבה הזאת נפַתח את עצמנו לכיוון שאנחנו רוצים ?

שימוש דווקא באגו האדם לתיקון העולם

-          אנחנו צריכים לפתח את האדם כך שהוא ישתמש דווקא באגו שלו כדי לבנות את הסביבה הטובה, שעל ידה יהפוך להיות האדם הטוב, והוא ישתמש דווקא בכל הדחפים שלו, ביכולות שלו, בטכנולוגיה, בפסיכולוגיה שלו

-       המצב של "החיים החדשים" שלנו זה שכל העולם יהיה כמשפחה אחת שבה כולם חיים בהרגשה הדדית שכולם תלויים בכולם, ושלום כל אחד תלוי בשלום החברה הכללית. זה יקרה רק על ידי השפעת הסביבה הטובה שמביאה לאדם הרגשת השתתפות, ויתור, התחשבות, עד אהבה לזולת, כך אנחנו נבנה את העתיד

הסוד הגדול של עם ישראל

-         עם ישראל הוא מיוחד לעומת כל העמים, כי במסר "ואהבת לרעך כמוך", הוא חייב בעצם להביא לעולם את שיטת התיקון. בזה הוא מנטרל את האנטישמיות ואת שנאת העמים

-       את הדברים האלה שנמצאים בעם שלנו אנחנו צריכים להוציא אותם מהפנימיות שלנו, ולהתחיל לכבד אותם. אנחנו לא צריכים להמציא לעצמנו חינוך חדש ומסגרות חדשות, אלא זה נמצא בעם הזה בטבע שלו, אלא יש רק לעורר אותם קצת מבפנים

-          אז יש לנו תקווה גדולה, שמאותו המצב שאנחנו נראים היום כמי שאיבדנו את הדרך, כמו אנשים במדבר או ביער ולא יודעים לאן ולאיזה כיוון ללכת, בעצמנו נבנה את העתיד היפה, החדש. לא עתיד אוטופי, לא דמיוני, אלא בהתאם לכמה שאנחנו בונים חינוך שהוא משנה אותנו בצורה הדדית

-   כל אחד ואחד המשתתף בזה, הוא לא סתם נכנס לחיים יותר טובים ושלווים, שכולם מתייחסים אליו טוב, אלא הוא בעצמו על ידי החינוך הזה גורם את זה לאחרים, ונמצא כחלק הפעיל בכל המערכת. וכך כל המערכת הופכת להיות לבונה, למייצבת את עצמה

כוחו של האגו

האדם כבעל שֵׂכל וחכמה יכול ללמוד איך לעשות את החיים טובים יותר, אז מדוע אנו לא יודעים לעשות בזה שימוש נכון?

-   האדם, בזה שהוא נבדל מעולם החי, יכול על ידי החכמה לפתח את עצמו. יש לו גם חופש בפעולות שלו מעל החי, אך זה מביא אותו לפעמים למצבים לא טובים שהוא יכול להזיק לעצמו (סמים, אלכוהול, שליטה אחד על השני) וזה לעומת החיות שלא מזיקות זו לזו, אלא אם הן אוכלות זו את זו, אז הן אוכלות לצורך הקיום

-זאת אומרת, לאדם יש עודף רצון  - לא רק לאכול, לא רק לקיים את המשך הדור, לבנות בית, אלא גם רצונות להכיר את העולם, לפתח את המדע, את החינוך ועוד, אבל הרצון הזה שדוחף אותו כביכול להשתמש בו נכון וטוב, מביא לזה שאנחנו רואים שאנחנו גרועים יותר מהחיות

-     הדורות הקדמונים חיו כמו חמולה, כמו קבוצה, כמו כפר אחד שכולם דאגו לכולם. מה השתנה באותם היחסים בינינו שהתקלקלו? מה שגדל בנו זה האגו הפרטי של כל אחד ואחד. בזה התרחקנו זה מזה, והתחלנו להסתכל אחד על השני לא כעל אחים, אלא כעל אנשים שאני נמצא איתם בתחרות, מי יותר ומי פחות. זאת אומרת, האגו שלנו שהתחיל להפריד בינינו מאותה החברה הקדמונית, הוא שקלקל לנו את המצב

איך נהיה מסוגלים לשנות את השימוש באגו שלנו?

-  מהמחקרים לומדים שכל חלקי הטבע קשורים זה לזה ואנחנו משפיעים לרעה על עולם הדומם, הצומח והחי. גם היחסים בינינו, שהם כוחות הנפש שלנו, כוחות המחשבה, ואומרים שהם הכוחות הגדולים ביותר במציאות, הם נמצאים באותו שדה הכוחות, ככה שעל ידי האיזון ביחס בינינו, אנחנו נגרום ליתר איזון בטבע

-   האדם רוצה לשלוט על הסביבה ולהשתמש בה לטובת עצמו, לכופף אותה שהיא תהיה תחתיו. אם נעמיד את הסביבה מול האדם ונראה לו ההפך, שאנחנו מחכים ממנו ליחס הטוב אחרת אנחנו לא מקבלים אותו, אז אותן הנטיות שיש בו לקנאה, לתאווה, לכבוד, לשליטה, כל הדברים האלה, ירצה או לא ירצה, הוא יהיה מוכרח להפוך אותם לפי מה שהחברה דורשת

-  כי הסביבה יכולה להביא לו בחזרה ידיעה על זה, ש"אם אתה רוצה להיות הגדול, להיות כביכול מעלינו, בבקשה, אבל ביחס היפה, הטוב, לא ביחס הרע". זאת אומרת, אותו היצר, אותו הרצון שהוא השתמש בו לרעת הסביבה ולטובת עצמו, עכשיו לאט לאט הוא מבין מתוך התלות שלו בחברה, שהוא חייב להפוך אותו לטוב

-     זה כמו אדם שרוצה להיות נשיא, ויוצא לעם ואומר, "אני אתן לכולכם כך וכך, אעשה לכולכם כך וכך", הכל הוא מבטיח. עכשיו הסביבה צריכה להתייחס אליו כך בחזרה. "אתה רוצה כך, בבקשה, תעבוד בשבילנו, תשפיע לנו טוב, ובאמת תקבל את ההערכה ואת מה שמגיע לך לפי הדברים הטובים שאתה יכול לעשות עבורנו". זאת אומרת, הכל תלוי בהפעלת הסביבה על האדם. וכך אנחנו נגיע למימוש הכוח העיקרי בחיים שלנו, שהאגו המבדיל אותנו יעלה אותנו מִדרגת החי

איזון האדם והטבע

הטבע פועל רק כדי לאזן את עצמו וכולל בתוך זה את האדם

- כדי לעשות שימוש נכון במדע, אז צריכים את האנשים החכמים שמכירים שבטבע יש תהליך ותכנית. גם תורת האבולוציה עצמה מדברת על כך שיש חוקיות בהתפתחות שלנו ולא מקרה. כמו שקיים איזון בכל הטבע בכל הרמות, כך גם ברמה האנושית אנחנו בסופו של דבר צריכים להגיע לאיזון   

-   אני שחי בדרגת החי, צריך לאזן את עצמי, ולדאוג שכל העולם יגיע לזה. להגיע לאיזון בדרגת האדם, זה אומר שאני אהיה עם כולם יחד בשווה, כמו במשפחה, שכולנו אחים, ולזה אני צריך לשאוף בחברה האנושית

בתוך האדם יש רצונות שונים, אז איך ניתן להגיע לאיזון בדרגת האדם?

-     אנחנו נמצאים בדרגות שונות של רצונות ואנחנו פועלים בהם - בגוף שלנו יש רצונות של דומם, שזה החומר שהגוף מורכב ממנו, רצון של צומח כי זה צומח בי, כמו שערות, ציפורניים, עצמות. יש בי מין החי, שזה כל יתר הדברים הגופניים, ויש בי גם שֶכל שהוא מעל המין החי, וגם כוח הרע, האגו שלי. אלו החלקים מהם האדם מורכב

-     בכוחות שלי שהם בדרגות דומם צומח וחי, אין לי מה לתקן. כל הבעיה שלי, שאני מקלקל את החיים שלי עם האחרים, זה בגלל שיש לי טבע רע, אגו, והאדם רוצה להשתמש בכל הכוחות שלו, בכל היוצרות שבו, כדי לעלות את עצמו מעל לזולת. ואז כל אחד נמצא בתחרות, כל אחד רוצה לעלות את עצמו ולהרוס את הזולת. היצר הרע הזה לא נותן לנו להגיע לחיים הטובים

- ורק בזה שאנחנו נמצאים בהשתתפות הדדית נגד האגו ומשתמשים באגו רק בצורה ההפוכה, לא כדי שכל אחד יעלה מעל האחרים, אלא שכל אחד יעבוד איך לעלות מעל האגו שלו נוכל להתאזן עם האחרים. זאת אומרת, בכך שהאגו שלי יותר גדול, אני יכול יותר להשפיע להם, ולהביא אותם ליתר חיבור ויתר איזון, ואני יכול גם ליהנות מזה שאני איתם מגיע ליתר קשר

מהם שני הכוחות שאני צריך לאזן בתוכי?

-    השכל ויצר הרע. כלומר, להבין בשכל שלי, שאין לי ברירה - או שאני משתמש במדע עם היצר הרע שלי ואז אני מייצר פצצות, או שאני משתמש עם השכל, על היצר הרע, ואז אני מיישר אותו כדי להתקשר לזולת במקום ברע, בטוב. ואז אני מגיע לכל טוב, לחיים בטוחים, לערבות הדדית. האיזון הוא במילים אחרות כאשר השכל ישלוט על היצר הרע

-      כלומר עושים שימוש ביצר הרע כדי להיות מאוזן עם החברה האנושית, עם הטבע, וכשאני משתמש ביצר הרע, אני הופך אותו לטוב. אני משתמש ביצר כולו, ברצון, כי יצר זה רצון. ההתפתחות הנכונה בכל צורות הטבע היא תמיד על ידי כך שמאזנים שני כוחות, כוח הטוב וכוח הרע, והשילוב ביניהם מביא לפריחה. אז על ידי מה אני יכול לאזן את כוח הרע, את האגו שלי שהורס לי את החיים? אני חייב משהו כנגדו, שיהיה שווה לו, וזה השכל שלי, כדי שעם השכל אני אשלוט על האגו, ואז אני אכוון אותו להתפתחות הנכונה

איך משתמשים באגו בצורה נכונה?

-    אין בטבע כוח רע וכוח טוב, אלא תלוי איך משתמשים בו. אני מפתח חכמה כדי לדעת שעכשיו אני חולה, וכדאי לי לעצור את המחלה, אחרת אני עלול חלילה למות. כלומר לא להשתמש במדע, כמריע לזולת, אלא אני אבין שטובת הזולת היא טובתי. זה כל העניין, איך להשתמש ברצון, ביצר. היצר עצמו, כמו קנאה למשל, אז יש קנאה טובה, ויש קנאה רעה. קנאה טובה מקדמת אותי, כי אני רוצה לגדול, קנאה רעה אומרת לי "תהרוס אותו". וזה תלוי איך מסובבים כל דבר ודבר. הבדיקה היא פשוטה, אני רוצה לטובת הזולת או לרעת הזולת

חינוך חדש

 ישנה פעולה אחת שאנחנו צריכים לעשות בחיים שלנו והיא לתקן את עצמנו

-  אנחנו מגיעים עכשיו למשבר מכל האבולוציה שלנו, מכל התוצאות שעברנו בדורות הקודמים שאנחנו הורסים את עצמנו ואת כל החברה האנושית. החלל סביב כדור הארץ מלא זבל שאנחנו משאירים, הייאוש הכללי שפוקד את העולם, החורבן בחינוך, בהשכלה לילדים, בבתי ספר, ועוד ועוד, וכאן אנחנו מגיעים בסופו של דבר להחלטה שאין לנו ברירה, אנחנו צריכים לשנות את האדם

-   ולכן התיקון היחיד שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו זה לבנות מאיתנו אדם. זאת אומרת, בעצם כל העבודה העצמית שלנו, החברתית, הקבוצתית, והעולמית, מסתכמת בזה שאנחנו צריכים לחנך את עצמנו - משנאה הדדית, דחייה הדדית, גאווה, קנאה, כבוד, שליטה, שאנחנו רוצים להפעיל ביחסים בינינו, להעביר את זה לפסים של התחשבות, ערבות ואהבה, כי אם לא נגיע ליחסים טובים, אנחנו רואים, שום דבר לא יכול לצאת

שיטת החיבור, כלומר, שיטת החינוך האינטגרלי, לא רק שעומדת להציל אותנו מכל הרע שיש, אלא גם מעלה אותנו לטוב

-   באמצעות שיטה זו אנחנו פותחים ביחס בינינו את מה שנקרא "אדם", מה שנקרא "דרגת המְדבר", ונותנת לנו להיות בקשר עם המנוע שמפעיל את כל תהליך ההתפתחות שלנו, עם הכוח הגדול ביותר שנמצא בכל הטבע. ולכן השיטה הזאת היא מעל כל החכמות והמדעים שיש לאנושות

-  בהתחשבות, בהדדיות, בהשפעה הדדית, אנחנו מרוויחים משני הכיוונים: מכך שאנחנו נמצאים בחברה האנושית בצורה יפה וטובה, ומכך שאנחנו נמצאים באיזון עם הטבע, אך השאלה אם כך היא, למי משני הכיוונים האלה אנחנו צריכים להתייחס, לאדם או לטבע? קודם לחנך את האדם, ואז  מאהבת אדם לאהבת הטבע הכללי. כך צריכים ללכת, זה הכיוון -  אני צריך להגיע לאהבה כלפי בני אדם, ואחר כך להשיג את האהבה הכללית שנמצאת בטבע. כך אני בעצם גומר את כל התיקון הפרטי שלי

-  המחשבה ואחר כך הדיבור, ולאחר מכן המעשה, חייבים להיות מכוּונים לבניית החברה החדשה המאוזנת, שכולם נמצאים בה ברמה אינטגרלית. לאחר שאני מסדר אצלי בפנים את המחשבה הזאת שכל פעם אני רוצה להיות מושפע מסביבה יותר חזקה אינטגרלית, אני מבצע אותה על ידי דיבור ושכנוע, על ידי מערכת ההסברה שאני נמצא בה. ולאחר מכן בא המעשה, שאני גם משפיע בפועל בחינוך והוראה, וגם משפיע בכך שאני מעלה את כל רמת הקיום של העולם למצב שלא יהיה אף אחד בעולם שסובל מרעב, מחוסר בדברים ההכרחיים לקיום. זו בעצם העבודה שלנו

-  על ידי זה אנחנו מגיעים לאיזון עם הטבע, כאשר כל הזמן אנחנו צריכים להדגיש שהמטרה שלנו היא שאנחנו, בני האדם נגיע בינינו לאיזון, ועל ידי האיזון שלנו אנחנו נגיע לאיזון כללי עם כל הטבע, עם החוק הכללי. ואז יוצא שבזה אנחנו מסיימים את התהליך האבולוציוני שלנו, וכל ההתפתחות שלנו החל מהיווצרות החיים על פני כדור הארץ, מגיעה למצב מאוזן, שאז האדם באמת חי בצורה מושלמת

המפתח להצלחה

כל הטבע הוא בעצם שני כוחות, כוח הנותן וכוח המקבל, ודווקא על ידי הכוחות האלה אנחנו מתפתחים

-      בלי לאזן את כוח הקבלה עם הכוח השני בטבע, כוח ההשפעה, הטבע והחברה האנושית לא מאוזנים, וצריכים להבין, שכמו שעבדנו בהצלחה על סדר החיים הקודם שלנו, שכולו היה בכוח הקבלה, עכשיו אנחנו צריכים להשתכלל ולדעת איך לעבוד עם הכוח השני, כוח הנתינה, ולשלב אותם יחד

-     מה אנחנו מרוויחים מכך? קודם כל אנחנו בונים חברה בטוחה, חברה בריאה יותר, חסכונית, חברה שהיא כמו משפחה שדואגים בה זה לזה, ואז ודאי שכל החיים נראים אחרת לחלוטין ממשפחה הרוסה, כפי שאנחנו רואים היום בחברה האנושית

מטרת ההתפתחות היא שכל אחד ישיג את כל הטבע הכולל, יהיה איתו באיזון, בחיבור. שכל התכונות של האדם יהיו בשימוש בכוח הנתינה, כמו הטבע

-     על ידי זה שאני רוכש את שני הכוחות הללו - השפעה וקבלה שנמצאים בי בצורה מאוזנת, אני מכיר את הטבע, האמא, הפועל, המייצר את החיים, המוביל את החיים לאיזו תכלית. ואז אוכל להבין את החיים שלי, איפה שאני נמצא עכשיו ולהרגיש את עצמי, לא ברמת הגוף המוצק הזה, הבשרי, ולא בצומח והדומם שבו, אלא מבחינת הכוחות שפועלים בו, ואיך הכוחות שלו נמצאים בסינרגיה עם הטבע, נמצאים בקשר עם הטבע הכללי, הגלובלי, באיחוד, בחיבור

-   ולכך הכוונה כשמדברים על הטבע האינטגרלי - שהאדם מגלה את המערכת הפנימית של הכוחות הפנימיים שלו, האישיים, והסביבה וכל הטבע הכללי, והוא ממש רואה את עצמו כחלק אינטגרלי מכל המערכת הזאת. ובזה הוא מגיע לידיעת הטבע

-   ועל ידי המודעות החדשה שרוכש, הוא מתחיל להיות אדם שנמצא במימד הטבע הכולל, הנצחי והשלם, ונעשה אז בדרגת האדם, הדומה לכל המערכת האדירה הזאת. זו למעשה מטרת ההתפתחות שלנו

כוח האהבה

המשבר בעולם כיום הוא בעצם משבר ביחסים בינינו, והדרך היחידה לפיתרון היא אהבת הזולת

-     הטבע של כל אחד ואחד הוא לדאוג לעצמו, ואדם לא מסוגל לחשוב על משהו אחר. ולמעשה    כל החיים שלי, זה איך להשיג תועלת מרבית, פחות לסבול ויותר ליהנות

-    וכאן עולה השאלה, אם כל החיים אני כל כך דואג לעצמי בצורה פנימית, אינסטינקטיבית וגם בצורה הכרתית, איך יכול להיות שאני אשנה את הטבע שלי לההיפך ויאהב את הזולת?

-    אמנם שיש דחייה גדולה בינינו, היינו במלחמות והתפרצויות, ועשינו בעבר ממש פעולות טרגיות זה לזה, אבל הגענו למצב שאין ברירה, שדווקא מהקרע הגדול, אנחנו חייבים להגיע למצב שבו לא מספיק לנו רק להתחשב זה בזה, אנחנו רואים שזה לא עובד, אלא אנחנו נצטרך להגיע לאהבת הזולת

המילים "אהבת הזולת" רחוקות מאוד מאיתנו, ולהתקרב לזה נוכל על ידי זה שנבנה לעצמנו כוח שיחייב אותנו להיכנס למצב שנתקרב לאהבה הדדית

כאן מגיעה אלינו המילה הזאת, מילת הקסם שנקראת "הערבות".שאנחנו צריכים להרגיש כמו במשפחה, שכל אחד הוא ערב לכולם, כל מה שיש לאחד משפיע על כולם

-    ו"אהבת לרעך כמוך" זהו כוח האהבה, זה החוק הכללי של הטבע שאנחנו צריכים להגיע אליו, ומגיעים אליו היום, דווקא בזמננו. מפני שהגענו למצב שאנחנו באמת נמצאים המוכנים לתיקון, כי האגו שלנו הגיע לסיומו בהתפתחותו.

 ועכשיו אנחנו צריכים על ידי הכוח הנוסף שאנחנו בונים אותו בעצמנו מתוך החברה, להשפיע על האגו שלנו כך שיקבל צורה אנושית. ובזה אנחנו מגיעים ליישום הכוח הכללי של הטבע, ומגלים את כל העומק של הטבע, את ההרמוניה הכללית שיש בזה

קשר חדש בינינו

אנחנו נמצאים בעידן החדש, וכל החיים הקודמים לפי אותם הערכים מסתיימים ונמצאים בשלב מעבר מאוד חד וכולל – זה מתייחס לאדם, הסביבה שלו והטבע

-    כשחוקרים את הטבע מגלים שאנו נמצאים במשבר כללי. כללי מפני שהוא נוגע לכל מה שהאדם עושה ועוסק בחייו על פני כדור הארץ

-    יש לנו כביכול המון כוח - הגענו למצב שבלחיצת כפתור אנחנו יכולים להשמיד את כל החיים על פני כדור הארץ,  אנחנו יכולים לעלות לחלל, ולרדת לעמקי הים. ויחד עם זה הגענו למצב מיוחד מאוד שבו הטבע, האקלים, וכל מה שקורה סביבנו שולט עלינו ללא רחמים

-    כנראה שהטבע שלנו דורש עכשיו שינוי וזה מה שמיוחד במצבנו החדש. אף פעם לא שינינו את טבע האדם, אנחנו רק עברנו למדרגה יותר גבוהה של התפתחות, כמו במכונית עם הילוכים, העברנו הילוך מראשון לשני, לשלישי, לרביעי, ולחמישי, וכשהגענו להילוך החמישי ולחצנו על הגז עד הסוף פתאום הגענו למצב שהמנוע הפסיק לעבוד ואנחנו כבר לא יכולים להתקדם עם המנוע הקודם, הוא כבר לא סוחב

-    זאת אומרת, צריכים להחליף את המגמה, הערכים, המטרה, חומר הדלק, את המנוע עצמו. זה המיוחד במצבנו, בעידן החדש שלקראתו אנחנו באים. אם קודם החברה האנושית התפתחה לפי הכלל "לכו ותתפרנסו זה מזה", שאני נותן לשני והוא נותן לי וכל אחד מרוויח, זאת אומרת שכוח הנתינה היה רק כאמצעי לקבל יותר, אז כעת אנחנו עוברים למגמה אחרת, שכוח הנתינה לא יהיה כאמצעי אלא יהיה העיקר

המנוע הוא החברה האנושית שתצטרך לטפל בכל אדם ובחברה הכללית. ולא צריכים לשנות את התעשייה והמדע, אלא צריכים לשנות את האדם, את היחסים בינינו, ואז הכל יסתדר

-    הדברים האלו אולי נראים לנו היום קצת בלתי מציאותיים כי אנחנו עדיין נמצאים במערכת תפיסת המציאות האגואיסטית, המוגבלת, בתוך הכלים האישיים של כל אחד ואחד. אבל אם כל אדם ואדם יתחבר לזולת, אז האדם בזה באמת ירכוש איזו תפיסת מציאות חדשה.

-    אפשר לקרא לזה קפיצה קוונטית, שזה מעבר לחומר, ולמעלה מהטבע שלנו. כל אותן התופעות שמגלים בפיזיקה קוונטית, באסטרונומיה, אלו שמתעסקים בעומקי החומר, מגלים שיש שם איזה גבול שדרכו אנחנו לא יכולים לפרוץ, אבל אחריו קיים משהו, מציאות חדשה, חיים אחרים, חדשים. אז מעבר לאותו המחסום, אותו הגבול, אנחנו כן יכולים לפרוץ עם החושים החדשים שלנו

ההצלחה תלויה אך ורק בכמה שנהיה מחוברים יחד יותר, בכמה שנארגן את עצמנו כקבוצה גדולה של כל האנושות, או כתת קבוצות שלה. וביחס היפה והטוב זה לזה, נתחיל להתקדם ולהרגיש את אותו השלב היפה שנמצא לפנינו לעבר חיים יפים, חדשים ושמחים