אחד באפריל, "יום הכזבים הבינלאומי", צריך להיות מוגדר כחג רוחני. למה? כי ביממה אחת האמת מתגלה: השקר הוא שמכתיב את חיינו
תמונה: רויטרס
אם בעבר, ההתנהגות החיצונית הייתה שונה מההתנהגות הפנימית, כיום האדם פועל ישר ולעניין. אומר את האמת בפנים, ישיר, חד, כנה, חוצפן – קרוב יותר לטבעו האגואיסטי ששולט בו. העולם כבר התבגר ואינו יכול לסבול יותר את הזיוף שממלא אותו. נימוסים וגינונים שמטרתם לנהוג בכבוד ובאדיבות בזולת מתפוגגים לנגד עינינו, והיחידים שמעניקים במה לג'נטלמניות הם הקומדיות ההוליוודיות. גם הדיפלומטים פסקו מהטקסים הרשמיים. הם דורשים את שלהם בצורה ברורה וגלויה, בלי כל בושה וצל של הסתרה; ומה לגבי כלי התקשורת? הפייק ניוז מולך בגאון.
אל תלכו שולל, האמת היא שהשקר הגלוי לעין-כל הוא דבר טוב. זהו סימן שהעולם משיל מעליו את הלבושים השקריים, ומתקדם לעבר הבירור המהותי, האמיתי והמציאותי. התוצאה שצפויה להתגלות היא שהאגואיזם מושל בכל אחד מאיתנו. האגו הוא שמעודד אותנו לעסוק במה שטוב לנו בלבד מבלי להתחשב באחרים. לכן, איש של אמת הוא איש שמודע לשקר ולכזב שמנווטים את חייו על חשבון הזולת.
בהסכמה שהאחד באפריל מעניק לנו למתוח זה את זה ולסלף את המציאות, אנו מכירים בטבע הרע שלנו, שהוא גם הטבע האמיתי; ומה לאחר שנגלה כי מטבענו אנו שקרנים גדולים? כיצד נפתח יחסים מסוג חדש כשהשקר מפריד בינינו? אז יתבהר היטב המקום הפגום ביחסים בינינו שאותו עלינו לתקן. אז נלמד כיצד לשפר את הקשרים המזויפים בינינו ולרקום אותם מחדש לקשר נשגב יותר, קשר מתחשב, איכותי ורוחני, בהתאם למנגנון הטבע הקשור בקשר הדוק בכל חלקיו.