יהודים סולקו ממצעד גאווה באמריקה: זה מעל לעשור שלורל גראואר, יהודייה אמריקאית, מגיעה לצעדה של קהילת הלהט"ב בשיקגו. כמו בכל שנה, היא נוהגת להניף דגל בצבעי הקשת עם הדפס של מגן דוד לבן במרכזו
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
אלא שהמצעד האחרון שנערך לפני כשבוע לא עבר עליה ועל חברותיה בשלווה. משתתפים רבים מסביב הציקו לה בגלל הקשר לזהותה היהודית. על פי דיווח ב"ווינדי סיטי טיימס", כאשר החלה המולה סביב היהודיות הצעירות, הודיעו להן מארגנות הצעדה לעזוב מהסיבה ש"הצעדה היא 'אנטי ציונית', והדגלים גורמים לקהל לחוש לא בטוח".
"למה מסמנים כאן יהודים?", הזדעקה אלינור שושני-אנדרסון, משתתפת נוספת שסולקה מהאירוע. "מטרת המצעד היא להכיל את כולם. אני לא מבינה מדוע זהותי לא נכללת בזה, אני מרגישה שכיהודייה אני לא רצויה כאן".
התחושה הקשה והבזויה הזאת שחווה יהודי או יהודייה, יחס אנטישמי שהוא אינו רצוי בחברה, גם אם היא הפתוחה והנאורה ביותר, נובעת משנאה עתיקת יומין שמושרשת באומות העולם. "עובדה היא שישראל שנואים מכל האומות", כתב "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, לפני ששים שנה, "אם מטעם דת, אם מטעם גזע, אם מטעם קפיטליזם, אם מטעם קומוניזם, אם מטעם קוסמופוליטי וכו' – כי השנאה קודמת לכל הטעמים, אלא שכל אחד פותר שנאתו לפי הפסיכולוגיה שלו" ("כתבי הדור האחרון"). אין ספק כי אילו היה המקובל משכתב את הטקסט הנ"ל, היה רק מוסיף עליו עוד כמה טעמים לשנאת היהודים: אם מטעם נטייה מינית, אם מטעם לאום, אם מטעם יוקרה ועוד.
חכמת הקבלה מסבירה שלטבע יש חוקיות קבועה מראש שלא ניתנת לשינוי. אפשר רק ללמוד אותה ולפעול על פיה, ולא אחרת. מהי החוקיות? כל האנושות קשורה במערכת קשר הרמונית אחת, שפועלים בה שני כוחות מנוגדים: כוח חיובי וכוח שלילי. הכוח השלילי הוא אותו אגואיזם אשר מבדיל ומפריד בין בני האדם, וכנגדו הכוח החיובי המחבר ומאחד בין החלקים השונים.
עם ישראל בתוך מערכת הקשר הוא החלק הפנימי ביותר, מעין עולם קטן המשקף בתוכו את האנושות כולה. בידיו מצויה השיטה לחיבור, היא חכמת הקבלה. ברגע שהיהודים מתאחדים מתפשט בעולם אותו כוח חיובי, היחיד שמסוגל לחולל פלאים ולאזן את הכוח השלילי. אולם ברגע שהיהודים נותנים לטבע האגואיסטי לנהל אותם והופכים "אדם לאדם זאב", מתעוררת כלפיהם שנאה בכל הטעמים.
באופן לא מודע, העולם מרגיש שבידי היהודים מצוי הפתרון לכל בעיותיה של האנושות, אבל במקום להעביר להם אותו, הם סותמים את הפתח כמו שסתום ומחזיקים את כל האושר לעצמם. לכן, עוד קודם שהאנטישמיות והאנטי-ציונות יפרצו במלוא העוצמה ויחייבו אותנו להתאחד, כמו שאנו מורגלים בזמני מלחמה, עלינו לממש את תפקידנו כלפי האנושות ולשחרר את השסתום: במקום להישאר מפולגים ואדישים זה לזה, עלינו לתת דוגמה לאחדות לכל העמים. בתוכה נגלה טעמים חדשים.