בעולם הגלובלי והמקושר של היום יש לנו שפע מהכול, חוץ מאשר דבר אחד: קשר חיובי. האגו שמפריד בינינו מביא אותנו לברקזיט מהאיחוד האירופי או לבדלנות כמו זו של מדינות המערב. הרב לייטמן קורא ל"אקזיט" מהלב האטום שלנו אל עולם גלובלי מתוקן
מה היו עונים דונלד טראמפ, תרזה מיי ואנגלה מרקל לשאלה "מה נשתנה"? ייתכן שהם היו מציינים את השינויים שהנהיגו לטובת עמם בשנה החולפת, אך באשר לשנה הקרובה היו ממלאים את פיהם מים.
שנת 2017 והעולם שרוי בבלבול ובמבוכה. במדינות השונות וביחסים ביניהן מורגש שאבדה לכולם היכולת לנהל דברים כמו בעבר. מתוך כך ממשלות בוחרות להתכווץ פנימה ולהיסגר בכותלי מדינתן: בריטניה מחליטה על ברקזיט מהאיחוד האירופי, לה-פן קוראת לבדל את צרפת, וטראמפ מציב בראש סדר העדיפויות את בעיות הפנים של ארה"ב.
סיפור יציאת מצרים, שנקרא בערב ליל הסדר, כמוהו כסיפור חיינו כאן ועכשיו. יש בו כדי ללמוד איך להיחלץ מן ההסתגרות והבדלנות המובילות לסבל מיותר, ולהוביל להתקשורת חיובית והדדית בין כל חלקי האנושות.
משבר נישואין גלובלי
בואו נזכר לרגע בתמונות העיקריות של הסיפור שהתחולל במצרים: שבע שנות שובע – שבע שנות רעב – שעבוד גדול. לאחר מכן, נוחתות על המצרים עשר מכות, ובסופן היציאה לחופשי. איפה האנושות ניצבת אחרי 3,500 שנה? בגדול, היו לנו כבר שבע שנות שובע, שפע עצום בכל תחומי החיים, שנים בהן חתמנו על הסכמים בינלאומיים, הקמנו בנקים ותאגידים חובקי עולם, ואכן העתיד נראה ורוד לזמן מה. אך בשנים האחרונות אנו בעיצומן של שבע שנות רעב: קצרים בתקשורת, בעיות ביחסים הבינלאומיים, כמו משבר בנישואין. הקשרים הולכים ומעיקים וכל אחד בורח לפינה שלו.
האיחוד האירופי, כדוגמה בולטת, משרת בעיקר את מי שמחמם בו את הכיסאות ואת האליטות שגורפות את הרווחים. הוא אינו מיטיב בהכרח עם אזרחי המדינות השונות, ולראייה מצבן העגום של יוון, ספרד ואיטליה הקורסות כלכלית. אין ספק שהאיחוד עומד בפני "פשיטת רגל", וזו רק שאלה של זמן עד שיתפרק סופית.
"מה היו עונים דונלד טראמפ ואנגלה מרקל לשאלה "מה נשתנה"? (צילום:רויטרס)
איך שלא יהיה, בעולם המודרני כולם כבר מקושרים, ותנועה של האחד משפיעה על כל האחרים. אמנם איננו מרגישים מחוברים ואיננו חושבים שכל אחד יכול לחזור לקונכייה של עצמו, אבל העולם מקדים אותנו ומראה לנו תמונה מקושרת שאיננו רוצים בה. הפער הזה הוא הבסיס לכל הבעיות שלנו בחיים.
כל ניסיון להתיר את הקשרים בינינו יעלה בתוהו. בעולם המקושר שנתווה סביבנו כמו קורי עכביש, אנו סגורים מכל עבר ברשת אחת גדולה, וכשכל אחד נסגר בתוך עצמו ומנתק את היחסים, אנו עלולים להיקלע למצב של התפרצויות אגרסיביות קשות. ממש כמו בחיים הפרטיים, כשהאחד מכונס בעצמו והאחר כבר יוצא מדעתו מרוב עצבים. אז מדוע ניסיון מעניין להתאחד כמו האיחוד האירופי, שבהתחלה נראה קוסם, מתברר לבסוף ככושל?
עדכון תוכנה
לב לבה של חכמת הקבלה הוא התפתחותם של האדם, החברה והטבע. לפי הקבלה, האבולוציה שלנו כבני אדם מקדמת אותנו כיום לקשרים מסוג חדש. אך מאחר שעדיין איננו מבינים מהם הקשרים הנדרשים, הכול מתפורר לנו בין הידיים, כאילו מישהו החליף את מערכת ההפעלה של העולם בלי לעדכן אותנו ולהכשיר אותנו לשינויים.
מסתבר שמשהו השתנה ברשת הקשר בין בני אדם, עמים ומדינות. במצב כזה, איננו יכולים עוד להמשיך להתנהל כפי שנהגנו עד אתמול: כל פרט חושב רק על עצמו, אני ואפסי עוד, ומתוך כך ניגש לחיבור אנוכי עם האחרים. כיום לכל אדם יש אגו מפותח שרק הולך וגדל, ולא מאפשר לו לראות איש חוץ מעצמו. האגואיזם הצר שלנו, שבלשון המקרא מכונה בשם "פרעה מלך מצרים", הוא הגורם הפנימי הממרר את חיינו, מעביד אותנו בפרך, מסכסך ומפלג בינינו. הוא הגורם היחיד שאינו נותן לאיש מאיתנו לנשום אוויר פסגות.
כיום, באמצעות הרובוטיקה והטכנולוגיה המתקדמת היינו יכולים לספק בקלות רבה את כל צורכי הקיום של האנושות: מזון, מים, ביגוד, בריאות, דיור, חינוך והשכלה. אבל היחסים הגרועים בינינו הופכים את גן העדן בפוטנציה לגיהינום עלי אדמות. עולמנו מלא בתאוות בצע, בשחיתות וביוקר המחיה, לצד טרור ומלחמות. "פרעה" פועל בינינו והורס הכול, לא רק ברמה הגלובלית, אלא גם ברמה האישית. זה הוא שעומד מאחורי הבעיות בזוגיות והתפרקות התא המשפחתי, ומקשה עלינו מאוד לבנות קשרים נכונים בינינו, כל שכן עם ילדינו.
כדי לבצע שינוי ברשת הקשרים בינינו, דרושה התבגרות, ראייה רחבה יותר של כלל המערכת, אך הטבע הפנימי שלנו, "פרעה", מתנגד לכך, ולכן לאחר שבע שנות שובע מתחילה תקופה של שבע שנות רעב. אם כל אחד היה יכול לפרוש לכוכב משלו, אז ניחא, אך בינתיים אנחנו תקועים כאן יחד. אז איך בכל זאת יוצאים מהפלונטר?
העולם יוצא ממצרים
"עשר מכות", כדוגמת מכות אקולוגיות, מכות אקלים, רעב, מגפות, מלחמות עולם גרעיניות ושאר רעות חולות, יראו לנו שכולנו בסירה אחת ושאין לאן לברוח. לכן חובה עלינו ללמוד איך להתקשר נכון לאחרים. עם זאת, אפשר מבעוד מועד לפתח מודעות ולעבור את תהליך ההתפתחות ההכרחי באופן איכותי יותר. בלי מכות חיצוניות אלא רק פנימיות, מכות הכרתיות.
"השלמה הדדית, דאגה הדדית וחיבור נכון הם צופן העתיד". (צילום: קבלה לעם)
הטבע הוא זה שדורש מאיתנו להתחבר זה לזה, כמו מבקש להרכיב פאזל שלם מכל החלקים. בין אם נרצה או לא, אנחנו עומדים בפני "ברקזיט" כולל, יציאה מחיים, יציאה מחיים שבהם הפרט רואה את טובתו האישית לפני הכול, אל חיים מחוברים של "ואהבת לרעך כמוך". אלה אינן סיסמאות מוסריות או מילים ריקות, אלא קוד הקיום היחיד שיכול להתקיים בעולם מקושר.
השלמה הדדית, דאגה הדדית וחיבור נכון הם צופן העתיד. בלעדיהם לא היו יכולים להתקיים החיים בגופנו, כמו גם בכל מערכת סגורה אחרת, ובלעדיהם לא נוכל גם אנחנו לצלוח בשלום את המאה ה-21. עידן ההסכמים הכתובים, שניסו להבטיח יחסים הגונים, הגיע אל קִצו. מעתה רק קשר חם בין הלבבות יבטיח שהחיבורים בינינו יהיו באמת נכונים.
בפסח 2017, כולנו יחד, כאחים ואחיות, צריכים להפיק לקח ממה שקורה בעולם וללמוד כיצד לבנות קשרים חדשים, להתאחד כמשפחה אחת גדולה ולהתחיל לחגוג את החיים הטובים.
חג שמח!