סקר חדש של האו"ם מראה שמדד האושר ואיתו רמת הנדיבות והעזרה ההדדית העולמיים עלו בשנתיים האחרונות. מי המאושרים שעומדים בראש הטבלה העולמית? הסקנדינבים. ומי עוד מתמוגגים מאושר, יותר מהקנדים והאמריקאים? אנחנו, הישראלים, מקום תשיעי בטבלה.
אם להאמין לסקרים, אפשר לחשוב שסופסוף יורד קצת אושר לעולם הסובל הזה, ורוח של נחת ורוגע חדרו למדינתנו הקטנה. אבל אני חושב שהתבגרנו קצת ואנחנו כבר לא תמימים לקבל סקרים ברצינות. כולם מבינים שהם ממומנים וכרוכים בשיקולים פוליטיים.
אם מניחים בצד את המשקפיים שדרכם מראה לנו סקר האו"ם את "מדד האושר העולמי" ומסתכלים במציאות עצמה, אז רואים שלסקנדינבים אופי קריר, וסיכוי קלוש שהם רוקדים ברגעים אלו ברחובות ומתחבקים מרוב אושר. גם כשמפנים את העיניים פנימה לישראל, רואים שהמצב כאן לא מעורר פרץ שמחה. היחסים בינינו קשים מיום ליום, הסכסוכים מתישים ומקצינים, והמסקנה היא שמקום שבעים ריאלי יותר עבורנו במדד האושר.
אומנם ישנם גלים כלליים שעוברים על העולם, גלים של חום וקור אנושיים, התפשטות והתכווצות, גלים של קמצנות ונדיבות, אושר ועצבות. ועכשיו עובר על העולם גל חמים יותר, פתוח וידידותי. ייתכן וקדמו לו הצרות הגלובליות המשותפות: מכות הטבע, המגפה שספגנו והמלחמה באוקראינה שמשאירה חותם על כולם.
אבל זה רק גל קטן והוא יחלוף. העולם יחזור להסתגר, להיות חשדני, נקמני, עוין. משום שאירועי החיים משפיעים עלינו וגוררים אותנו בצורה חיצונית פעם למידה מסוימת של חיבור, ואחר כך שוב לפירוד. אבל מבפנים – איננו משתנים.
עם אותו יצר פנימי שנולדנו איתו כאנושות אנחנו ממשיכים כבר אלפי שנים, ולא רק ממשיכים אלא הוא משתלט לנו על כל החיים. זה היצר האנוכי, האגו. זה שלא נותן לנו להיות מאושרים. הוא גורם לנו לא להיות מסופקים ולדרוס את הזולת כדי להשיג על חשבונו קצת אושר. האם ממון פעם עשה מישהו מאושר? או כבוד? הם רק מרחיקים בינינו ומשאירים כל אחד זרוק בודד בתוך עצמו.
אנחנו חלק מכלל האנושות, וגם היא חלק מכלל מערכת הטבע. לכן האושר שלנו תלוי וקשור באושרם של כל השאר. לא ייתכן שנרגיש אושר פרטי, אם לא נהיה מאושרים ככלל. למה אנחנו לא מרגישים את העובדות הפשוטות האלו? כי אותו אגו מסתיר לנו את העובדות ומעכב לנו את האושר.
בשביל להיות מאושרים באמת עלינו לטפל במדד שליטת האגו עלינו. לצמצם את שליטתו בחיינו. ישראל יכולה להיות ראשונה במדד האושר העולמי, כי יש לנו את השיטה מתחת לידיים, בארון הספרים היהודי – חכמת הקבלה.
אם נפתח את הספרים, נלמד לשלוט על היצר שלנו; כל אחד ילמד להרגיש את הזולת כמו את עצמו, לאהוב את רעהו כמוהו. אם נתחבר בינינו ננסוק מעלה בסולם האושר, בלי צורך בסקרים וגאווה ריקנית. כולם ירגישו את האושר הפנימי שמתקיים בנו, ילכו בעקבותינו, ויהיו מאושרים כמותנו.