אסתי בת 70 נורתה בביתה בתלמי אליהו. מריה בת 29 נמצאה ללא רוח חיים בביתה בקריית ביאליק. מיכל בת 32, אם לתינוקת בת שמונה חודשים, נמצאה דקורה בביתה במושב בית זית. על פי החשד בעליהן הרגו אותן. דם הנשים שנרצחו השבוע מצטרף לדמן של דיאנה, סוזן, לילי, זינב, ויויאן, לעוד 9 נשים שנרצחו מתחילת השנה. לעוד 22 נשים שנרצחו בשנה שעברה. לעוד 14 נשים שנרצחו לפני שנתיים, ורשימת הקורבנות הולכת ומתארכת משנה לשנה. הסיבות לרצח מגוונות, אך בשורשן סיבה מהותית אחת: האגואיזם.
מיום ליום, משנה לשנה, מדור לדור, הטבע האגואיסטי גדל לממדים שלא יתוארו. פורץ כל גבול ורסן. האגו מנתק אותנו מהתחשבות בזולת, יוצר חיץ בין העולם הפנימי שלנו לבין הסביבה, והולך ומשתק את הרגש והשכל הבריאים שלנו. כשהאגואיזם הזדוני מבעבע בקרב חברה שלמה, דוחק בכל אחד לרצות להתעסק בשלו ושיניחו לו לנפשו, מדובר בעניין של זמן עד שהוא יתפקע.
יהיו אלה בעלי העצבים החלשים או אלה שהושפעו קשות מהתכנים האלימים במדיה, להיות הראשונים לקרוע את הקרום הדק שעוטף "חברה שפויה". כשהמתח בסביבה גובר, כשהרוח בחברה משדרת קיצוניות ומעודדת קוטביות, כשהשיח מתלהם ותוקפני, התסכול באדם הולך ומפר את האיזון הפנימי שבו, מתפוצץ ברגע אחד ופורק כל עול על הקרובים לו דווקא. לכן גם הרוצחים אינם האשמים היחידים במצב. גם הם קורבנות של האווירה האלימה השוררת בחברה.
העולם שנמצא שם ברחוב, בטלוויזיה ובפייסבוק מעצב את התודעה שלנו יותר מהקרובים לנו איתם אנחנו הולכים לישון. הדוגמאות המלאכותיות והמבוימות שמספקים לנו כלי התקשורת – שגם אותם מזינים אנשי תוכן ושיווק תאבי בצע – הפוכות מהיחסים הטבעיים ומהמציאות היומיומית.
התוכן "ההוליוודי" הקלוקל משבש את דעתנו, ועם או בלי לשים לב, אנחנו מתפקדים במערכות היחסים שלנו כאילו היינו שחקנים לרגע. כשאדם נקלע לסיטואציה סוערת עם האדם שהוא חי איתו, למרות שהוא יכול לומר את האמת שעל ליבו בצורה כנה וישירה, השפעת הסביבה חזקה יותר ממנו. מחוסר ברירה הוא מאמץ לעצמו התנהגויות של דמויות שצפה בהן, ומחקה אותן. זה הסימן המובהק שאיבדנו כיוון.
לא נוכל לצנזר את התוכן במדיה או לסגור את כלי התקשורת ובכך לפתור את הבעיה. השתקה תוליד עיוותים חדשים במקרה הרע, או תדחה את התפרצות המחלה בעשור במקרה הטוב. כל עוד לא נטפל בתופעה ולא נביא לשינוי מן היסוד, נידרדר למצב שבו "איש הישר בעיניו יעשה" ונתרסק בקול גדול.
חינוך להתחשבות בזולת, להצבת גבולות מוסר ברורים ולהתעלות מעל הטבע האגואיסטי צריך להתחיל מינקות. חובתנו לשדר לאדם בכל אמצעי אפשרי דוגמאות מעשיות איך עליו להיות מקושר באופן הדדי ובריא לחברה הסובבת אותו, למשפחה, לחבריו ולכל אזרח באשר הוא. עלינו ללמד את עצמנו ואת הדורות הבאים, כיצד לשנות את היחס לכל המציאות ולהראות כיצד התחשבות בזולת וקשר הדדי – הם הבסיס לכל מערכת יחסים תקינה.
מתוך פריזמה זו עלינו להקרין על כל תחומי החיים שלנו: עבודה, תרבות, ביטחון ועוד. חינוך ליחסים שהם בכוונה להיטיב עם הזולת זהו המהלך שירגיע את היצרים, יאזן את האגואיזם, ואף יהיה השוטר והשופט של גבר שעתיד ליטול חיים מאישה. מה טוב לזולת? מה שהזולת רוצה. מה הזולת רוצה? טוב כמוך, אפילו יותר.
חינוך אינו נועד לפתור איש מעונש כבד, אך הוא צעד משמעותי בדרך לחברה בריאה. בואו נתחיל להכשיר את עצמנו לחיים מתחשבים כאלו. נשתמש במדיה לטובת בניית ערכים להתחשבות באחר, נזמין את השחקנים המהוללים לשחק עבורנו דוגמאות חיוביות, ובמקום לראות בעוד חצי שנה עלייה דרמטית במספר רציחות הנשים, נייחל לכותרות של סיפורי גבורה עילאיים של ירידה באלימות נגד נשים.