חודש של שנאה נחת על יהודי העולם: צלבי קרס וכתובות נאצה ברחבי ארה"ב, קריאות אנטישמיות בכל עיר באירופה, קברים מחוללים במזרח אירופה, והשיא: תקיפת הרב הראשי של ארגנטינה. אלה רק קומץ מעשרות המקרים שמדווחים בעיתונות
איך ייתכן שבשנת 2019 גועשת האנטישמיות בכל פינה ובכל שפה? איך ייתכן שהיהודים עדיין העם הכי נרדף בעולם? איך אותה שנאה יוקדת גם בארגנטינאים ובצרפתים וגם באמריקאים וברוסים? איך ייתכן שהמוח היהודי המבריק, שמסוגל להטיס חללית לירח ולקטוף אוסקר, לא מצליח לנצח את השנאה כלפינו במשך אלפי שנים?
הבעיה המרכזית של האנטישמיות נעוצה בחוסר המודעות שלנו לסיבה השורשית שלה, ולכן היא מגבירה את להבותיה שוב ושוב, כמו גחלת לוחשת.
מאז ומעולם הצביעו המקובלים על שורש התופעה ועל הפיתרון לה. עבורם התחדשות האנטישמיות בזמננו אינה מפתיעה ואינה תופעה חולפת. לדבריהם, העוינות האנטישמית כלפי היהודים היא ביטוי של רגש ותביעה בלתי מובנים שטבועים באנושות, ולכן לא פלא ש"היהודים אשמים בכל הרע שבעולם". אומנם מעטים משונאי ישראל יודעים לבטא במדויק את טענתם, אבל דרישתם החדה כלפי היהודים חיה ובועטת מתחת לסף ההכרה של כל אדם בעולם.
אנחנו היהודים חיים באשליה. אנחנו בטוחים שהשנאה נובעת מתוך קנאה בנו. אנחנו חכמים מכולם, מוצלחים מכולם, בעלי כושר המצאה, שולטים במדיה, בבנקים ובמסחר. אבל כל אלה הם לא יותר מאשר צידוקים שטחיים, שגם אנחנו וגם שונאינו משתמשים בהם, כדי להניח את הדעת.
על כך בדיוק כותב הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם" – גדול המקובלים של המאה הקודמת: "ישראל שנואים מכל האומות, אם מטעם דת, אם מטעם גזע, אם מטעם קפיטליזם, אם מטעם קומוניזם, אם מטעם קוסמופוליטיזם וכו'. כי השנאה קודמת לכל הטעמים. אלא שכל אחד פותר שנאתו לפי הפסיכולוגיה שלו".
המקובלים מתארים את האנטישמיות כחוק טבע. היא נובעת מהקשר הפנימי וההדוק שמתקיים בין ישראל לאומות העולם. העם היהודי מחויב מתוקף תפקידו לסלול לעולם את הדרך לאחדות מעל כל ההבדלים. האחדות האנושית היא הפתרון היחיד לכל הרעות החולות שבעולם. אליה הטבע מנתב את האנושות.
מכאן ברורה התחזית: האנטישמיות תימשך ותגבר עד שנפנים וניישם את ייעודנו בעולם – לשמש דוגמה לאחדות עבור יתר חלקי האנושות המפורדים. בכך נהיה "אור לגויים" – דוגמה לחברת מופת שתאיר לעולם את הדרך לאחדות. כי "האומה הישראלית נתקנה ונעשתה כמין מעבר, שעל ידה יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו, עד שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת הזולת" ("בעל הסולם", מאמר "הערבות").