ד"ר מיכאל לייטמן

היום שבו הרובוטים ישתלטו על שוק העבודה

מכוניות אוטונומיות שנוסעות לבד, מדפסות תלת-ממד וסופרמרקטים ממוחשבים ללא קופאיות. מה יעשו נהגי המוניות, עובדי החנויות וכל שאר בעלי המקצועות שצפויים להיעלם? ובמה נמלא את זמננו ביום שבו נגלה כי מקום העבודה נסגר? הרב לייטמן מציג את התסריט הצפוי לשינויים בחיי החברה העתידית, ואיך עלינו להיערך לקראתם

בשנת 2025 העולם עתיד להתנהל אחרת לגמרי. מכונות משוכללות ומחשבים ישלטו בשוק העבודה, מכוניות רובוטיות שנוסעות לבד יתפסו את מקומם של נהגי משאיות, מוניות ואוטובוסים. גם בבנקאים לא יהיה לנו צורך, ומקצועות כמו קופאים ונותני שירות נוספים צפויים להיכחד מהעולם. עדיין יידרש כוח אדם שיהיה אחראי על תפעול המערכות הממוחשבות, אך בכמויות קטנות. המסקנה פשוטה: רוב העובדים של היום ימצאו את עצמם חסרי פרנסה.

The world's pilot innovative "Easy Security" system for passengers consisting of two full-body scanners and two automated luggage-X-ray lanes are seen during live operations at Cologne-Bonn's Konrad Adenauer Airport in Cologne, Germany, November 17, 2016.   REUTERS/Wolfgang Rattay    - RTX2U6GK

"מקצועות כמו קופאים ונותני שירות נוספים צפויים להיכחד מהעולם" (צילום:רויטרס)

אם תרחישים שכאלה נשמעים לכם כמו פרומו לסרט מדע בדיוני, הנה כמה נתונים: חברת המחקר "גרטנר" צופה כי עד סוף שנת 2020 כחמישים מיליארד מכשירים, חפצים ואנשים צפויים להיות מחוברים לאינטרנט. העולם יהיה מקושר דרך פורמטים כמו "ערים חכמות" ורובנו נתגורר ב"בתים חכמים", ומכונות שיודעות להעביר מידע ביניהן ולתת פקודות זו לזו ללא קשר אנושי יהיו חלק משגרת יומנו. למהפכה הטכנולוגית הזו קוראים "האינטרנט של הדברים".

יחד עם מקום העבודה, שמהווה היום סוג של "בית שני" עבורנו, צפוי להיעלם גם השכר בצורתו המוכרת – הכסף שנותן לנו תמריץ לקום בבוקר, מדביק בינינו ומחייב אותנו להתפרנס זה מזה. אז מה יהיו מקורות הפרנסה העתידיים? ומה יעלה בגורל השכר?

הכול יחסים
האמריקאים מייחלים לעתיד טוב יותר עם עלייתו של טראמפ לשלטון, הציפייה שיפתח עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים ויעשה את אמריקה "שוב גדולה" היא עצומה. אחרים באנושות מקווים שהישועה תצמח מכיוון מדעי, ושאנשי האקדמיה יציעו גישה כלכלית-חברתית חדשה. בשני המקרים מדובר בטיוח של הבעיה, טלאי על טלאי שלא צפוי להחזיק מעמד לאורך זמן. בסוף נהיה מחויבים להתמודד עם בעיית האבטלה העולמית המעמיקה.

REUTERS/Brian Snyder

"האמריקאים מייחלים לעתיד טוב יותר עם עלייתו של טראמפ לשלטון, הציפייה שיפתח עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים ויעשה את אמריקה "שוב גדולה" היא עצומה" (צילום:רויטרס)

אפשר לנסות לטמון את הראש בחול, כמו רבים באנושות, ולהתעלם מן השינויים האדירים שבפתח, אך יש לקחת בחשבון גורם אחד: טבע האדם האגואיסטי. הוא ימשיך לגדול ולהתפתח ללא הפסקה, יהפוך לפראי יותר, ולבסוף עלול להוביל את האנושות הנבוכה לבחור בין שתי אפשרויות נושנות ומוכרות: מהפכה סוציאליסטית בנוסח קרל מרקס, או משטר לאומני עם מאפיינים נאציים בנוסח היטלר.

על פי חכמת הקבלה, הפתרון טמון בבניית מערכות יחסים נכונות בין בני האדם. הקשרים החברתיים השונים לאורך ההיסטוריה הם אלה שעיצבו צורות משטר חדשות. עוד בימי הביניים, תקופות חברתיות כמו עבדות ופאודליזם, שהתבססו על עבודת אדמה, פיצלו את החברה לשני מעמדות בולטים: אצילים וצמיתים. הטבע האגואיסטי שהתעצם אז באנושות גרם לחיפוש דרכים פתלתלות להרוויח יותר, ובני האדם החלו לפתח אמצעים חדשים שהביאו לשינויים מרחיקי לכת.

בשלהי המאה ה-18 החל מעבר הדרגתי אל העולם המודרני. המהפכה התעשייתית התפתחה בקצב מסחרר וגרמה לאורבניזציה – תהליך שבו המונים באירופה ובארה"ב עזבו את הכפרים הפסטורליים ועברו אל ערים גדולות שהתפתחו סביב המפעלים החדשים שהוקמו. דמות החברה השתנתה בהדרגתיות, ושני מעמדות חדשים התפתחו: מעמד הבורגנות ומעמד הפועלים.

באמצע המאה ה-19 אופי היחסים האגואיסטיים בקרב החברה האנושית הקצין, וקיבל לבוש כלכלי-חברתי חדש בשם קפיטליזם. השיטה היתה טובה לשנותיה הראשונות, אך המשבר הכלכלי בשנת 2008 המחיש לרגע לאן עלולים עוד להידרדר, ובאופן כללי, מעטים הם שיודעים לשחק לפי כללי המשחק הקפיטליסטיים, והם גם אלה שקובעים אותו – השאר, שהם הרוב הדומם, מפסידים ובגדול.

כלכלה או קלקלה

אמנם הכלכלה עוזרת לנו לחיות, אבל היא אינה החיים עצמם. העיסוק הגובר במודל להכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI), לפיו המדינה תשלם לכל אזרח קצבת קיום בסיסית, ללא קשר לסטטוס התעסוקתי שלו, תוך ניתוק העבודה מהשכר, אינו מקרי. הוא משקף ניסיונות מגומגמים להיערך לעידן שבו לא תהיה עבודה, אך פרנסה תהיה בשפע הודות לרובוטיקה המתקדמת. לכן בעידן הדיגיטלי שמאיים על שינוי מקומות העבודה באופן שאנו מכירים היום, עלינו לעסוק בבניית מבנה חברתי חדש שיתאים לתהליך ההתפתחות שהאנושות עוברת. מרגע שהחברה תשתנה – הכלכלה תשתנה.

איך נביא לשינוי? כשם שכיום כולנו תוצרים של מערכת החינוך הציבורית שנוסדה עם האצת המהפכה התעשייתית במאה ה-19 על מנת להכשיר פועלים רבים לעבודה מקצועית בפסי הייצור של בתי החרושת, כך בדיוק עלינו לחולל מהפכה חינוכית שאין כמותה במאה ה-21. כלומר, עלינו להתאים את היחסים בינינו באמצעות חינוך המונים לקראת צורת החברה החדשה.

IMG_6399small

"עלינו להתאים את היחסים בינינו באמצעות חינוך המונים לקראת צורת החברה החדשה". (צילום: קבלה לעם)

מה הצעד הראשון? להתיישב מחדש על ספסל הלימודים. ללמוד על העולם הגלובלי ועל טבע האדם, ולדון סביב שולחן עגול כיצד לחזק את היחסים החיוביים בינינו. כוח החיבור החיובי שנייצר ונייצב בינינו, יאזן את הכוח השלילי של הטבע האגואיסטי שבנו, יבלום אותו מלפרק מערכות יחסים, ויספק לכל איש פרנסה מבחינה רגשית ונפשית בדמות אושר, שמחה, רוגע ושלווה.

תוצרת בית

"יוזמה חינוכית" כזו מבוססת על חוקי הטבע הגלובלי שמלמדת חכמת הקבלה. האחדות היא המבנה היסודי ביותר בטבע. הטבע שואף לאיזון, לשוויון ולשלמות, ומכיוון שבני האדם הם חלק מהמעגל של הטבע, גם עלינו חלה החובה לפעול בשוויון ובהתחשבות הדדית. ההבדל היחיד הוא שבמקרה שלנו עלינו לעשות זאת באופן מודע בעזרת תהליך חינוכי. בעזרת קידום אידיאולוגיה שקוראת לאחדות, נשים קץ לבעיית האבטלה הגוברת: ייווצרו מקומות עבודה רבים שכל מטרתם היא לחולל את אנרגיית החיבור החיובית. זו תהיה התוצרת שלנו, פרנסה בעלת ערך אנושי נעלה, "שכר" בעבורו אנו עובדים.

במה נעבוד? נהיה עסוקים בפיתוח חברה שתעודד קרבה איש לרעהו, נתרכז בשיפור מיומנויות כמו סבלנות, ויתור ואיפוק כלפי הזולת, ונעלה את המודעות ליחסים החברתיים הסמויים מעינינו. לא נידרֵש לשנות את התכונות הטבעיות שנולדנו איתן או את אלה שרכשנו במהלך שנות חיינו, אבל כן נצטרך ללמוד איך לייצר בינינו מערכת קשרים יפה והדדית אשר בהכרח תבטיח לנו חיים טובים ומאושרים.

ומה לגבי מצרכים בסיסיים, כמו: מזון, לבוש, דיור ורכב, ושאר השירותים הסוציאליים, כמו בריאות וחינוך? נשאיר זאת לרובוטים ולמכונות החכמות. העודף העצום בכוח האדם יפעיל את המכשור המתקדם, ובמקומות הדורשים תחזוקה בעזרת ידיים עמלות נתגייס יחד ברוטציה וברצון גדול לשרת את החברה כולה.

הרובוטים יוכלו להחליף בהדרגה את התרומה הטכנית שלנו לאנושות, אבל לא את החלק האנושי שטרם פיתחנו. כאשר נתחבר במקצת, האווירה החברתית תלכד אותנו יחד, ותיצור מבנה חברתי-כלכלי חדש שמעולם לא הכרנו: המדינה תהפוך לקהילה משפחתית גדולה, הבעיות הלאומיות והפרטיות ייפתרו מזווית אחרת, וכוח החיבור ירפא את החברה האנושית עד להבראתה המלאה. הכלכלה החברתית החדשה תפטור אותנו לבסוף מהדאגה המתמדת לפרנסה ומהעיסוק המוגזם בחומריות, ותפנה את זמננו לטובת התפתחות אישית, חברתית ורוחנית.

Exit mobile version