אנחנו עולבים בפקידים ומאיימים עליהם, פוגעים ברופאים ובאחיות, מפקירים את חסרי הישע בבתי האבות, מתנהגים בגסות למורים, מגדפים ברשתות חברתיות וקוטלים את כל מי שחושב אחרת מאיתנו. מתי ואיך צמח הגן של "הישראלי המכוער" ועבר מהשוליים אל מרכז הזירה, ואיך נוכל לרסן אותו? כמה דקות לפני שפוצחים בהכנות לפסח, ממליץ הרב לייטמן להתחיל בהתבוננות פנימה באגואיזם שרובץ בכל אחד מאיתנו ומוביל לזיהומה של החברה הישראלית
מותה האכזר והמחריד של האחות טובה קררו ז"ל, שהוצתה למוות בסניף קופת חולים "כללית" בחולון בשבוע שעבר, עורר בלבם של הרבה ממשרתי הציבור פחדים, חרדות ותחושות אימה שקיננו בתוכם זה תקופה ארוכה. "מקרה מזעזע זה נמצא בקצה קצהו של רצף מעשי אלימות, שאנו כאנשי סגל רפואי חווים מדי יום, בין אם באלימות מילולית או פיזית", אמר לחדשות ערוץ 2 יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ליאוניד אידלמן, והכריז על שביתה בת שעתיים כאות מחאה על האלימות החולנית שפושה בחברה הישראלית.
באופן אירוני, דווקא אותם גורמים שמטפלים במסירות בציבור ודואגים לאזרחים, הם אלה שמותקפים וסופגים מנחת זרועו מדי יום ביומו. משרד הבריאות מדווח כי בשנתיים האחרונות התרחשו כ-3,000 תקריות אלימות במערכת הבריאות – 75 אחוזים מהן של אלימות מילולית: קללות, הרמת קול ואיומים, ו-25 אחוזים מהן של אלימות פיזית. גם משרד הרווחה מדווח על עשרות תקריות אלימות כלפי עובדי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות בשנה החולפת. ואלה רק חלק מהמקרים המדווחים. על פי הערכת המשרד, המציאות חמורה הרבה יותר.
צילום: פלאש 90
האלימות הזו לא מתחילה בבתי החולים, במוסדות לביטוח לאומי או בלשכות הרווחה. היא נוכחת בכל הצטלבות בין בני אדם: אנחנו מזלזלים בנהג האוטובוס או בפקיד משרד הפנים, צועקים בגסות על מחנכת הכיתה של ילדינו, מפקירים את הקשישים חסרי הישע ליחס מחפיר ונטול חמלה, מתלהמים בכל תור בכל מקום, "חותכים" בכבישים, משמיצים בטוקבקים והרשימה היא באמת אינסופית. מה עובר עלינו כחברה וכבני אדם? מאין נובעת התוקפנות חסרת המעצורים? ואיך שמים קץ לאלימות?
נחש מתחת לקש
על מנת למצוא פתרון הולם עלינו להכיר תחילה בשורש המשותף לכל התופעות. עוד מימי בראשית נאמר כי "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח', כ"א). מתוך תהליך התפתחות טבעי של יצר הרע, גדַל הטבע האגואיסטי שלנו לממדים עצומים עד כדי כך שהפסקנו להרגיש את הזולת, גם אם הוא הרופא, השכנה או חלילה הבן שלנו.
די אם נתבונן פנימה כדי לזהות שבכל אחד מאיתנו רובץ מעין "נחש" קטן וערמומי, שלוחש לנו להשיג את מבוקשנו בכל מחיר, גם אם מדובר על שימוש בכוח ופגיעה באחרים. לכן אל לנו להיתמם כשהחברה כולה נגועה באגואיזם ראוותני. יצר הרע מסית אותנו לְריב, להתנצחות, לסבל ולפירוד. במבט לאחור על ההיסטוריה האנושית, החיים שלנו מסתכמים בסדרת דחפים להנאה עצמית מופרזת וכנגדם רצף של סכסוכים ומריבות. האם לא עייפנו וסבלנו מספיק כדי לבלום את כל הצרות?
הדרך למגר את תופעת האלימות בחברה לא תסתיים בהצבת שוטר ליד כל אחות או מאבטח ליד כל מורה, גם לא בחיזוק ההגנה על משרתי הציבור או בגינוי של האלימות המזעזעת בחברה. בכך נחזור על הטעות שעוברת מדור לדור, כאשר ניסתה האנושות לעקור את האגואיזם מן היסוד: להעניש, להדחיק, להחמיר, לקנוס, לכלוא ועוד. מאחר שמקור האלימות הזו הוא הטבע האגואיסטי שלנו, שהוא כוח שלילי עצום אשר מאיים בכל עת להתפרץ כנגד הזולת ולפעול לרעתנו, הדרך היחידה לנטרל אותו היא לאזן את היחסים בינינו בעזרת כוח נגדי: כוח החיבור החיובי.
לומר לצרותינו די
על פי חכמת הקבלה, עלינו להתמקד בפיתוח כוח הטוב בלבד ולהניח לעיסוק ברע. נוסחה עתיקה וסדורה מלמדת שתחושות של ביטחון ואהבה בחברה הישראלית, ובכל חברה בעולם, יכולות להיבנות כנדבך נוסף על פני כל סכסוך ורגש שנאה – נוסחה הנקראת במקורות: "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י', י"ב).
בכל סיטואציה בחיינו האגו חושף בפנינו נתח נוסף ממנו, הבא לידי ביטוי בתחושות ריחוק, דחייה ושנאה כלפי האחרים, עד כדי אלימות. אין צורך לטשטש את השנאה או הסכסוך, הם חלק אורגני מהבריאה. כל שמוטל עלינו הוא להתחבר בינינו מעליהם, וכך לעורר את כוח החיבור החיובי – את כוח הטוב והאהבה אשר ביכולתם להביא לאיזון, לשלום, לתחושת ביטחון ולרוגע חברתי.
צילום: פלאש 90
למדינת ישראל לא חסרים אמצעים כדי להבטיח אושר לכולנו. לאחרונה התבשרנו על עודף גביה במסים, גילוי של מרבצי גז עשירים, ושפע משאבים לצד עושר של רעיונות ופיתוחים מבריקים. המוח היהודי מצטיין בפיתוח טכנולוגיות חדישות ופורצות-דרך כדוגמת מכוניות אוטונומיות, שבעתיד הלא רחוק יובילו אותנו מנקודה אחת לשנייה ללא כל מאמץ, אולם ביצירת קשרים אנושיים אנחנו נכשלים פעם אחר פעם. עובדה, למרות כל ההצלחה המסחררת, אנחנו חיים בחשש שמא מישהו ידרוס, יצית או יפגע בנו בדרך כלשהי.
חכמת הקבלה היא התקווה לשינוי פני החברה האנושית. היא השיטה שיכולה ללמד אותנו כיצד להתחבר בינינו מעל כל ההבדלים, לעורר את הכוח הטוב ולתקן את מקור הרע. בעזרתה נצליח לרסן את הטבע האגואיסטי שלנו שעלול להוביל להתרסקות החברה. ככל שנשקיע מאמצים להתקשר איש אל רעהו, כך נעורר את כוח החיבור והאהבה, נציף את החברה בהתחשבות ובדאגה הדדית ונתחבר כולנו "כאיש אחד בלב אחד" לחברה בריאה אשר ממנה יפרח "הישראלי היפה".