מדוע נהוג לקרוא את ספר יונה ביום כיפור? האם באמת לווייתן בלע את יונה, או שזהו רק משל? ומהו הסוד שאם נגלה אותו, נדע איך לכפר על המעשים שלנו ולבלום את כל חִצֵי השנאה כלפי ישראל? הרב לייטמן במורה נבוכים אקטואלי ליום כיפור
האם עצרתם פעם לשאול למה אתם צמים? למה אתם הולכים לבית הכנסת ביום הכיפורים? לובשים לבן? מבקשים סליחה מחבר זה או אחר שגרמתם לו עוול? אנחנו רגילים לקיים מנהגים אלה עוד מילדותנו, ונראה שהסיבה העיקרית לכך היא שביום הכיפורים כולנו רוצים לצאת "זכאים", לפחות במשהו.
מגדילים לעשות בעלי האמצעים, שרבים מהם מתחרים על גובה הסכום בקניית זכות הקריאה בציבור של ספר יונה – סגולה ידועה לעושר ולהצלחה בעסקים בשנה הקרובה. משנה לשנה הסכומים עולים, אך האם מובן על מה הם משלמים?
סיפורו של יונה הנביא מתחיל במשימה שהוא מקבל מא-לוהים – להזהיר את הגויים, תושבי העיר נינווה, לסור מדרכם הרעה, משנאת החינם, ולהתחיל לנהוג באהבה כלפי הזולת. כאז כן היום – כמו יונה גם לנו, עם ישראל, יש תפקיד שלא נוכל להתחמק ממנו. אותו תפקיד שמלווה אותנו מימי בבל – התקופה שבה אברהם איחד אותנו לעם על בסיס אהבת הזולת –לייצר בינינו אחדות שתשמש דוגמה לעולם כולו. מילוי התפקיד הזה הוא זכות הקיום שלנו.
לאורך ההיסטוריה חווינו איך החוקיות הזאת פועלת: כשאנחנו מאוחדים, אנו פורחים וגם העולם משגשג. כשאנחנו נופלים לשנאת חינם, אנחנו סופגים מכות והעולם מידרדר. עם השנים כָּשַלנו בבניית הקשר בינינו, עד כדי כך שאנחנו לא מאמינים שביכולתנו להשכין בינינו יחסים טובים. אנחנו מתמלאים סלידה למשמע משימתנו להיות "אור לגויים". התפקיד שלנו נשכח, וכשאנחנו בורחים ממנו, מגיעה הסערה…
הסערה
יונה בורח מייעודו ונמלט על אונייה הרחק מעבר לים. הבריחה שלו גורמת לסערה, והמלחים מבינים שהסיבה לסבלם היא "היהודי" שנמצא על סיפון אונייתם. משם ועד להשלכתו אל הים, הדרך קצרה.
גם בעולם הגלובלי של ימינו, אומות העולם מאשימות אותנו בכל משבר אפשרי. הגורל של עם ישראל הוא בלתי נמנע. המלחים בסיפור מתחלפים בכל פעם, אבל הגורל דומה. אם לא נקיץ מהתרדמה שאנו שרויים בה ונסכים לביצוע המשימה, יגיע הרגע שבו נושלך לים…
יונה נזרק למצולות הים ונבלע על ידי לווייתן. בתום חשבון נפש עם עצמו, הוא מסכים לבצע את המשימה שהוטלה עליו, ורק אז הדג מביא אותו אל חוף מבטחים, לנינווה.
ההסכמה
בדומה ליונה, אנחנו נושאים בתוכנו שיטה לחיבור. זה הגנום הלאומי שקושר אותנו לעם אחד, ולא נוכל להימלט ממנו. כשנתחבר בינינו, נשמש דוגמה לאחדות לכל העמים. השאלה היחידה היא, האם נישא באחריות המוטלת עלינו, או שחס ושלום ישליכו אותנו אל מעמקי הים כדי שנסכים לממש את ייעודנו.
תפקידנו הוא להפוך את שנאת החינם לאהבה בין איש לרעהו, ואנחנו, במקום להיות "אור לגויים", מנסים בכל כוחנו להיות "ככל הגויים". אלא שמכבש ההתפתחות גורם לעוד ועוד אנשים ומדינות להרגיש בתת ההכרה שהיהודים הם האחראים לכל הצרות המתרגשות ובאות, ולכן אומות העולם לא ישנו את יחסן אלינו לטובה, עד שנמלא את חובתנו.
יום כיפור, שמגיע אלינו לצורך חשבון נפש מעמיק, הוא הזדמנות לקבל על עצמנו את הייעוד שלנו ולהגיע להחלטה להתחבר בינינו ולהיות "אור לגויים". רק אז המערבולת העולמית סביבנו תשקוט, האנושות כולה תזכה לשלווה ותיפרס מעל כולנו סוכת שלום.
שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל עם ישראל!
בפתח השנה החדשה, על מה עלינו להצטער, איזה חשבון נפש נכון לעשות ואיזו סליחה תביא לתיקון אמיתי של היחסים בינינו? הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז בשיחה לקראת ראש השנה
מנהגים ומושגים בראי חכמת הקבלה
בגדים לבנים
הצבע הלבן מייצג את "אור החכמה", אור השלמות המאיר לאדם בדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר. כשם שהלבן כולל את כל הצבעים האחרים בתוכו, כך בדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר כולנו מרגישים "כאיש אחד בלב אחד".
"אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" (כל נדרי)
עבריין היא מדרגה רוחנית נעלה. המצב בו האדם מגלה את האהבה העצמית בתוכו, ומגלה שהוא העבריין. אהבת הזולת היא הערך הנעלה ברוחניות, ולפיכך אהבה עצמית היא עבירה.
איסור נעילת סנדל (נעל מעור)
עור הוא אחד השמות של ספירת המלכות, הספירה שמייצגת את הרצון האנוכי של האדם, הדורש תיקון. בשלב הראשון של התיקון, לא ניתן להשתמש ברצון הזה, ומכאן האיסור על השימוש בעור.
תפילה
המילה תפילה מקורה בשורש פ.ל.ל. אדם שמתפלל הוא אדם שמבקר את עצמו, מפליל את עצמו. מתוך המאמץ להגיע לאהבת הזולת, הוא מגלה שכל מעשיו מכוונים לתועלתו האישית.
מפטיר יונה
ביום הכיפורים קוראים בבית הכנסת את מפטיר יונה. הסיפור על יונה הנביא הוא משל על תפקידו של עם ישראל – לספק לעולם דוגמה של חיים מתוך חיבור ואהבה. וכמו יונה, גם אנחנו לא נצליח להימלט מתפקידנו.
שופר
מלשון שופרא, משובח (ארמית). מציין את הצורך להעניק חשיבות, לשבח ולהעלות את כוח האהבה והנתינה על פני האגו וכוח הקבלה.
תשובה
בספר הזוהר, פרשת נשא, כתוב "תשוב ה' לגבי ו'". ארבע אותיות שם המפורש הן י-ה-ו-ה. האות ה' האחרונה מסמלת את תכונת הקבלה של הנברא, ואילו האות ו' מסמלת את תכונת ההשפעה (הענקת שפע) והנתינה של הבורא. התיקון שעלינו לעשות (התשובה) הוא להעלות את הנברא לגובה של הבורא.
עשרת ימי תשובה
לפי חכמת הקבלה, הטבע של האדם הוא הרצון לקבל הנאה ותענוג. הרצון לקבל מורכב מעשרה חלקים שנקראים עשר ספירות. בעשרת ימי התשובה מתגלה לאדם השימוש האנוכי שהוא עושה ברצון שלו, ספירה אחרי ספירה.
עוד תכנים מומלצים:
מאמרים נוספים על יום הכיפורים >>
על מה עלינו לבקש סליחה מהכוח העליון? >>