סרט דוקומנטרי חדש בשם "הקרב על המוח: הרשת האנטי-חברתית" – שאת תמצית רעיונו סיכמו לי תלמידיי – עוסק במחקרים שחושפים כי מיום ליום מתחולל ברשת יותר פילוג וקיטוב, יותר זעם ושנאה. בעזרת מומחים שונים, הסרט בוחן את ההשפעה המדאיגה של "מחלת הקיטוב" על המוח האנושי בארץ ובעולם. אבל מישהו באמת מופתע מהתגלית?
בעיניי אין כל חדש. הרי כתוב וידוע, "יצר לב האדם רע מנעוריו". כלומר כולנו נמצאים בשליטת רצון אגואיסטי, בשאיפה בלתי פוסקת למילוי עצמי. לא רק באדם קיימת הנטייה הזאת, אלא החברה כולה מושתתת עליה. משפחה, מדינה, יחסים בינלאומיים – כל האנושות בנויה על מערכות אגואיסטיות; והכול טבעי והגיוני, שכן כל הטבע, כולל עולמות הדומם, הצומח והחי, פועל על מנת לקבל מקסימום הנאה במינימום השקעה.
אני מבין שהרשת החברתית קמה על יוצריה, ומה שהתחיל כמשאלה של מפתחי האלגוריתם להילחם על תשומת הלב שלנו, לשאוב אותנו לחיות בפלטפורמה ולהרוויח מזומנים כתוצאה מהשפעה של תוכן שיווקי, הקצין ויצא משליטה – אפילו אל מחוץ לגבולות הרשת. ואולי דווקא את הטבע האנושי שלנו ראוי לחקור, ולא את האלגוריתמים שפיתחנו.
מוטב להקדים לחקור ולגלות מי אנחנו, להיערך לקראת הבאות ולהבין שאנחנו גרועים פי מיליון יותר ממי שנדמה לנו שאנחנו עכשיו. להפנים שבתנאים סביבתיים מסוימים לא נהסס לדרוש את שלנו על חשבון הזולת. נרמוס בלי רגשות אשם תמורת תענוג רגעי. בנקודה זו לא כולם ימהרו להסכים איתי, אבל יצר הרע שלנו הוא פצצה מתקתקת בעלת פוטנציאל שלילי אדיר, ונהיה עדים לכך יותר מיום ליום.
האור בקצה המנהרה הוא שבשלב כלשהו כבר לא נוכל לסבול יותר את הטבע הרע שלנו, ומתוך כך נחליט פה אחד להרוס את המפלצת שיצרנו במו ידינו, או לפחות ננתב אותה למקום חינוכי נכון. אין לנו מושג כמה המוח שלנו נהרס כשהוא נדבק במחלת הקיטוב. אם לפי האבולוציה שלנו עלינו להפוך לאנושות אחת בסופו של דבר – או כמו שמלמדת חכמת הקבלה, עלינו לקבץ את כל רסיסי היחסים השבורים בינינו לכלי שלם אחד שבו נרגיש בינינו את הכוח העליון של הטבע – אז במקום לזרום עם הנטייה הפשוטה של הטבע, אנחנו שוחים נגד הזרם.
במקום להרכיב ולחבר את עצמנו למערכת גלובלית אחת, אנחנו נותנים לרצון האגואיסטי שלנו לשלוט ולהפריד בינינו, והמוח, שהוא תולדה מהרצון, משתף פעולה. כתוצאה אנחנו מתגרשים ונפרדים, מתכסחים ומתפלגים; גורמים לעצמנו עוד צרות ומשלמים עליהן ביוקר.
כשאיננו יכולים ליישב את העניינים בהיגיון בריא, אז אנחנו מתמלאים כעס וזעם, ומתפרצים לחוץ. הרשתות החברתיות שמשקפות את הטבע שלנו רק מלבות את היצרים. די להקרין לנו דעה קיצונית מהצד השני של המתרס כדי להעלות את סף הריגוש שלנו ולהוציא אותנו מאיזון רגשי.
את הנדסת התודעה הזאת ואת השנאה הדוהרת בעקבותיה אפשר לבלום רק בהכרת הרע. לא יועיל לנקות את התוכן הרעיל ולצנזר סרטונים וציוצים מסיתים. בסופו של דבר רק נקטין את הרע לזמן קצר ונמשיך בהרגלים המגונים שלנו עד למכה הבאה.
כדי לשנות כיוון חשיבה צריך להכיר בטבע הרע שלנו, לדבר על האגו האנושי ששולט בנו. מודעות גבוהה יכולה לשכנע את הציבור להסכים לסלק את הטבע הרע. הכרה נכונה ורצינית תגרום לכל אחד להבין לבד שלחשוב ולפעול רע כלפי הזולת גורם לפילוג שמוליך בהדרגה להרס עצמי. הכרה כזאת גם תציף את המצב הרצוי, שבו עדיף לנו להתקרב רגשית זה לזה, להתחבר עד כדי כך שהרגש החיובי המשותף יוכפל ויכסה את השנאה שבינינו.
התהליך הזה צריך לקרות בכל המערכות החברתיות שלנו, ומשם הוא יתפשט גם לרשתות החברתיות, תמונת הראי שלנו. אז באופן טבעי נחוקק חוקים שיהיו מוסכמים על כלל הגולשים, ויאסרו לנהוג בחוסר אכפתיות כלפי הזולת מתוך הבנה פשוטה שהרע הזה בסוף יחזור אלינו.
אם כבר לשלוח יד ארוכה אל הרשתות ולהתערב בהן, אז טוב יהיה לפתח אלגוריתם חיובי שמעודד אחדות וקירוב לבבות, שמעורר רגש של חיבור ואהבה, שיועיל וימתיק לנו את כל החיים. הצלחתו יכולה להיות מהירה. כמו שהרשתות החברתיות נכנסו לחיינו בתנופה גדולה ושינו אותם מהיסוד, כך יכול לקרות גם עכשיו. אז נתחיל באמת לבנות רשתות חברתיות של ממש.