התגלות בדרך הלימוד

עם אלפי מעריצים, ערוצי טלוויזיה ורדיו ומערך מפותח להפצת שיעורים, מבקש הרב ד"ר מיכאל לייטמן, ראש ארגון "קבלה לעם", להפיץ את תורת הקבלה בארץ ובעולם. בריאיון איתו הוא מספר כיצד ממשפחה בעלת קשר מינימלי ליהדות הוא הגיע לעמוד בראש אחד ארגוני הקבלה הגדולים בעולם, מדבר על חזון אוטופי של חברה סוציאליסטית ואנטי–דמוקרטית, וגם מפתיע בנימוקו לכך שאיננו דורש מחברי הארגון לשמור מצוות

מאמר מאת: יהודה יפרח

זה לא שאין פה בארץ חמדת אבות אירועים גדולים מאלה. ארצנו הקטנטונת ידעה לא מעט הופעות ענק בפארק הירקון, התוועדויות המונים של חב"ד ביד אליהו או משחקי כדורגל באצטדיון רמת גן. ועדיין, הכנס השנתי של ארגון קבלה לעם מיסודו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן הוא משהו אחר. אולי לא במספר המשתתפים כמו בטמפרטורה הגבוהה, במגויסוּת המלאה וברמת המחויבות של הפעילים לסיפור הפנימי של התנועה.

אל הכנס הגעתי די במקרה, לאחר שפרסומים על אודותיו קפצו לי כמה פעמים ברשתות החברתיות. החניון של גני התערוכה בתל אביב הוא אחד היקרים בארץ, וכשהגעתי לכניסה קלטתי שכדי לבלות ערב ארוך בחברת המתכנסים אצטרך להיפרד ממספר תלת ספרתי של שקלים. כמעט התחרטתי, אבל הבסים שנשמעו למרחוק משכו אותי פנימה.

אחרי חציית מעגלי האבטחה הצפופים, רגע הכניסה אל האנגר 1 היה חוויה בפני עצמה. המתחם הענק שנפרש לעיניי היה מלא באלפי בני אדם, עומדים מהופנטים. באזור הבמה התכנסו כשבעים נושאי דגלים של מדינות שונות, נציגי המשלחות שהגיעו מהעולם, כולם שרים בעיניים עצומות ובקצב מונוטוני את המילים "ואהבת לרעך כמוך". אזור האח"מים הסמוך לבימה המרכזית הוקף בחבלים אדומים זהובים. כפי שילדים יודעים אינסטינקטיבית לזהות חום אנושי ולהימשך אליו, כך פוליטיקאים יודעים לזהות כוח ולהתקרב אליו: סביב השולחן העגול התיישבו בצפיפות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שר התחבורה ישראל כץ, שר השיכון יואב גלנט, שר הכלכלה אלי כהן, השר לשת"פ אזורי צחי הנגבי וחברי הכנסת מרב מיכאלי, יואב קיש ויואל רזבוזוב. הרב לייטמן בראשם.

_{יודעים‭ ‬לזהות‭ ‬כוח‭ ‬ולהתקרב‭ ‬אליו. הרב‭ ‬מיכאל‭ ‬לייטמן‭ ‬(רביעי‭ ‬משמאל) ‬עם‭ ‬פוליטיקאים‭ ‬בכנס "קבלה‭ ‬לעם"‭‬ בגני‭ ‬התערוכה‭ ‬תל‭ ‬אביב‭, ‬פברואר ‭ ‬2017
צילום‭: ‬קבלה‭ ‬לעם}

מפגן של כוח

בשלב הנאומים ניכר היה שאין לפוליטיקאים ממש מושג לאן הם הגיעו. המסר של כולם היה דומה, וכלל בעיקר דיבורים נמלצים על חשיבות "ואהבת לרעך כמוך" ולימוד הקבלה. בהמשך עלה הרב לייטמן לדבר. כבר במשפט הראשון ניתן היה להבחין שהאיש חף מכל כריזמה. הוא לא מדבר בלהט, לא מנופף בידיים, לא מנסח משפטים שנונים או מתחכמים ולא מכוון אל הרגש, אלא פשוט אומר את מה שיש לו לומר.

יצאתי להסתובב במתחם. בין דוכני הספרים והמזכרות עמדו על בימות להקות מוסיקליות והקפיצו את הקהל. האזנה למילים גילתה רפרטואר שלם של שירים עבריים שאף אחד מחוץ לקבוצה איננו מכיר. אלו שירים שנכתבו על ידי חסידי הרב לייטמן עם מילים על אחדות ואחווה מההווי הפנימי של הקבוצה. מסכי הענק הקרינו את הטקסטים באותיות לועזיות כדי שגם האורחים שמעבר לים יוכלו להתחבר אל המנטרות הלא-מובנות בלשון הקודש ולהגות אותן. באחד הדוכנים חילקו פליירים של "מכללת קבלה לעם". לצד פרסומים לשיעורים וקורסים שונים לכד את תשומת לבי פרסום אחד: בואו לרכוש מקצוע מכניס, הבטיחה המודעה. תמורת תשלום של 1,550 ש"ח תשתתפו בשלושה קורסים שיכשירו אתכם לקדם תוכן שיווקי באתרי אינטרנט גדולים וברשתות חברתיות. המוכשרים מביניכם יתקבלו לעבודה בשיווק של מוצרי קבלה לעם תמורת עמלות. מבחינה כלכלית זה גאוני: הנהנה העיקרי מכל שרשרת המזון הזו הוא הארגון.

קבוצת עבודה פנימית

חזרתי אל ההאנגר בהפסקה שבין הנאומים לבין ההופעה של זמר הבית ארקדי דוכין. התיישבתי ליד אחד השולחנות שבו התנהלה שיחה ערה. אפרת ורוני (שמות בדויים), בני זוג שישבו שם, קלטו שאני לא מקומי ושאלו אותי – אתה חדש פה?

"כן, ראיתי במקרה פרסום והגעתי. די מדהים פה, אבל מה בדיוק הארגון שלכם מציע, מה יש לאדם כמוני לחפש פה?"

"תגיד, אתה דתי?"

"ההורים שלי מסורתיים, אז אני מכיר קצת".

"אנחנו לומדים קבלה. אתה יודע מה זה?"

"זה משהו סודי, לא? קבלה זה הרנטגן, הרב פינטו, טייקונים, וגם איזה ספר אחד שלומדים רק בגיל 40 או משהו כזה. איך קוראים לו? זוהר?"

"כן, אנחנו לומדים זוהר. אבל פה זה לא כמו בחצרות שציינת, כאן אנחנו לומדים בשביל עבודה פנימית. לגלות את תכלית החיים ואת משמעות החיים ולהתחבר לכוונת הבורא".

"אבל המקובלים הם דתיים, לא? לא נופלים עליכם עם מה לאכול ומה לא לאכול, לא לנסוע בשבת וללכת למקווה וכל הכאב ראש הזה?"

"לא, לא, לא. אנחנו לא דתיים והקבלה היא בכלל לא דת אלא מדע. אין כפייה ברוחניות והרעיון של הקבלה זה עבודה פנימית ולא מצוות חיצוניות שרק עושים בצורה טכנית".

אפרת ורוני (32) מתגוררים באזור המרכז. הוא איש הייטק והיא עובדת בחינוך לא פורמלי. אל המרכז לקבלה הגיעו לפני כחמש שנים אחרי משבר חריף בנישואין. בחמש השנים האחרונות רוני מגיע כמעט מדי לילה למרכז של הארגון בפתח תקווה ללימוד לילי שנמשך מ-2:45 ועד ל-6:00 בבוקר. אפרת משתתפת במפגשים לנשים במרכז שבתל-אביב. הם גם תורמים מעשר ממשכורותיהם לארגון, בנוסף לתשלום על השיעורים. רמת ההשקעה הזו מרשימה בכל קנה מידה.

 

_{לשיעור‭ ‬המרכזי‭ ‬נכנסים‭ ‬רק‭ ‬גברים.‭ ‬שיעור‭ ‬בוקר‭, ‬מרכז‭ ‬"קבלה‭ ‬לעם"‭ ‬בפתח–תקווה ‬2016
צילום‭: ‬קבלה‭ ‬לעם}

בחבורת הרב"ש

שבוע לאחר מכן הגעתי לראיין את הרב לייטמן במרכז בפתח תקווה. את הסיור מלווים אורן לוי, מנהל התוכן של הארגון, אלי וינוקור, דוקטורנט במדעי הרוח שפעיל בארגון מזה כעשור, ואריק פרינסט שעוסק ביחסי הציבור של קבלה לעם. אני אמנם עיתונאי שמחפש סיפור, אך הרושם שלי היה שחשוב להם מאוד לפוגג את מסך הערפל, להוריד את הקרניים ולפרק את סטיגמת חבורת סוד מוחלט בהחלט שמתלווה לעתים לארגונים מהסוג הזה. במהלך הריאיון, כשהרב לייטמן אומר דברים נוקבים או חריפים, הם ממתנים אותו.

לפני הריאיון אנחנו עורכים סיור בבניין. הארגון יושב במבנה מרובע גדול בן כמה קומות בגבול פתח תקווה וגבעת שמואל. מהמרכז הזה מופעלים שני אולפני טלוויזיה בשליטה רובוטית מתקדמת המשדרים ברצף לערוצים ייעודיים בהוט וביס; תחנת רדיו; מערכת תרגום ענקית העמלה על תרגום החומרים לעשרות שפות; הוצאת ספרים גדולה ומערך קורסים מקוונים. הכול סובב סביב מה שאורן לוי יכנה מספר פעמים "מרכז חיינו": אולם גדול שבו מתקיימים השיעורים בשעות הלילה ומשודרים סימולטנית לעשרות מרכזים מקבילים בארץ ובחו"ל. המשתתפים המקוונים יכולים גם להגיב ולהעלות שאלות במהלך השיעור. בנוסף, הארגון רוכש שטח פרסום קבוע למאמרים של הרב לייטמן באחת ה"רביעיות" – החדשות המובילות – באתר YNET, כמו גם טורים שבועיים בעיתונים הארץ והג'רוזלם פוסט. בעבר פורסמו גם מודעות גדולות בניו יורק טיימס בהשקעה של מאות אלפי דולרים.

נתחיל בהיסטוריה על קצה המזלג: ר' יהודה לייב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו) נולד למשפחה חסידית והתחנך בישיבת גור. עם בואו לארץ בתרפ"ב השקיע את עיקר מרצו בקבלה וכתב פירושים על ספר הזוהר וכתבי האר"י. שני ספריו המרכזיים הם "תלמוד עשר הספירות" ופירוש "הסולם" על הזוהר. לאחר מותו התפצלה ההנהגה בין בניו – ר' ברוך שלום אשלג (הרב"ש), ר' שלמה בנימין אשלג, ואחד מתלמידיו – ר' יהודה צבי ברנדווין, שעליו נתלה שרגא ברג שהקים את "המרכז לקבלה" שאליו הצטרפו מדונה, אשטון קוצ'ר ודמי מור.

הרב לייטמן למד אצל הרב"ש, בתקופה שבה למדו אצלו דמויות כמו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (שחזר בתשובה בעקבות מפגשו עם האדמו"ר), הרב אורי שרקי והרב ירחמיאל וייס. הוא לא הוסמך באופן רשמי לרבנות, ואת הדוקטורט רכש באמצעות שליחת עבודות לאוניברסיטה בחבר העמים. לאחר מות הרב"ש נתגלע סכסוך משפטי מר בין היורשים, והחסידות התפרקה למספר קבוצות המסוכסכות ביניהן.

ספר לי בבקשה על הביוגרפיה שלך.

"נולדתי ב-1946 בויטבסק לזוג רופאים יהודים עם קשר מינימלי ליהדות, יידיש וקצת חגים. רציתי להיות מדען ולמדתי ביוקיברנטיקה באוניברסיטה. תוך כדי לימוד על מערכות גוף האדם התחלתי לחשוב על מהות החיים. השאלות הללו הטרידו אותי מילדות. עבדתי במכון דם והייתי מסורב עלייה במשך ארבע שנים. לישראל הגעתי ב-1974 דרך ליטא. הרב קוק מרחובות ערך לי את החופה, נולד לי ילד, עבדתי בתחזוקת מטוסים בתל נוף והתחלתי לחפש את דרכי.

"שהיתי חצי שנה בכפר חב"ד, קצת בישיבת איתרי ובישיבות אחרות בירושלים. זה היה לפני גל החזרה בתשובה והרבנים לא ידעו מה לעשות עם הרוסים. מישהו שלח אותי לרב יצחק זילברמן. למדתי קצת קבלת הגר"א אולם לא חשתי סיפוק. הגעתי לרב פישר מרחובות, ומשם התגלגלתי למכון של ברג. בשלב מסוים הבנתי שהכל שם לא רציני. בשנת 1979 הגעתי במקרה ממש לרב"ש. היינו נוסעים לבבא סאלי וכשהתחלנו ללמוד ראיתי שזה לפי רוחי.

"בגלל שהייתי היחיד שהגיע עם רכב והוא היה צריך להגיע לטיפול, לקחתי אותו וישבתי על ידו שלושים יום בבית החולים. כשהוא השתחרר התקשרתי אליו והתחלתי ללמוד אצלו כל יום, כך במשך 12 שנים. הסתובבנו בחופים, פארקים, נסענו לחמי טבריה. הוא היה נכנס ויוצא מניתוחים ואני הייתי המשרת והעוזר שלו".

לחוש את עולם הרוח

איך נוצר המרכז שלך?

"הוא שאל אם אני מכיר עוד אנשים כמוני, ואמרתי שכן. הרב"ש כתב לי על ניירות כסף של סיגריות את מטרות החברה וביקש ממני לארגן קבוצה. הלכתי למכון של ברג ואמרתי לאנשים שם שאני יכול ללמד אותם את מה שאני לומד אצל רב"ש. הם הסכימו, ותוך חודשים עזבו אותו והגיעו אלינו לבני ברק. מאז נוצר קרע ביני לבינו.

"הבאתי לרב"ש מכונת כתיבה והוא כתב עד לפטירתו כ-400 מאמרים על עבודה פנימית. ב-1991 אבי גסס וטסתי לקנדה לשהות עם המשפחה. הרב"ש גם נפטר וכשחזרתי אספתי תלמידים שלו, חוזרים בתשובה שזרקו אותם מהישיבה. היו לי הרבה חומרים של הרב"ש והתחלתי להוציא אותם לאור. התחלתי לשדר בערוץ 7 בבית אל, ופעם אחת נקלענו בדרך לפיגוע ואושפזנו בבית החולים. זה היה בשנת 1995. באותה תקופה התגבשה הקבוצה הראשונית. התחלנו בבני ברק. כשבית המדרש התמלא עברנו לפתח תקווה לבניין הישן, וכשגם שם לא היה מקום עברנו לפני ארבע שנים לפה".

בכמה מקומות אתה מתאר את הקבלה כמדע שאיננו קשור לדת. אבל למדע יש כללים לוגיים מאוד ברורים.הוא מתבסס על מסקנות שנרכשו בכלים אמפיריים ומדידים שאפשר לאשר בניסוי חוזר. הקבלה בשום אופןלא עונה על הקריטריונים הללו.

"מקובל שעוסק בחכמת הקבלה בצורה נכונה מרחיב את כלי הקליטה שלו ומתחיל להרגיש את התופעות שהוא לומד עליהן בספר. הן הופכות עבורו למוחשיות וממשיות בדיוק כפי שהתופעות המדעיות מוחשיות למדען. אגב, גם למדען יש כלים שמרחיבים את גבולות החושים שלו, כמו מיקרוסקופ וטלסקופ. הם מאפשרים לו לבחון את המערכת בצורה מעמיקה יותר. הקבלה נותנת את הדרך שבאמצעותה אדם יכול להשיג הן את העולם הגשמי והן את העולם הרוחני. זה גילוי הבורא לנברא בעולם הזה".

מהי המשמעות של הרחבת הכלים, האם זו רוח הקודש? כיצד הדבר בא לידי ביטוי?

"באמצעות הכלים הללו אני מרגיש את הכוח העליון השולט במציאות ברמות שונות. אני יכול להתקשר אליו ולהתחבר אל התהליך. דרך לימוד הטקסטים אני מגלה את עומק הטבע והכוח העליון, רואה ומשיג תופעות שאנשים רגילים לא מבינים. אני לא צריך כלים חיצוניים כי הכלים שלי הם פנימיים".

יש לך רוח הקודש? לתלמידים שלך יש רוח הקודש?

"אני לא יכול לדבר על התלמידים שלי אבל כן, זאת המטרה. אנחנו מתעסקים בניתוח פעולות הבורא על הנבראים".

איך אתה מפתח את היכולות הללו, באמצעות מדיטציות?

"לא. הכול באמצעות הלימוד. אבל זה לא לימוד רגיל אלא לימוד שבא עם חיבור בין החברים. כמו שהיה אצל תלמידי הרשב"י והרמח"ל וחסידי הבעש"ט. אנחנו עוסקים בקשר בינינו ומתקשרים לבורא באמצעות החיבור ההדדי והערבות הפנימית, זה הכוח שמתקן את הטבע האגואיסטי שלנו".

קבלה ללא מצוות

לזכותו של לייטמן ייאמר שהסרת המגבלות על לימוד הקבלה להמונים החלה עוד בימי הרי"ל אשלג. "בעוד חמישים שנה יקראו את ספריי כמו שקוראים עיתון דבר", אמר מייסד הזרם בשנת 1945. אלא שהרב יהודה אשלג ובנו הרב"ש הקפידו על קוצו של יוד בהלכה. "עיקר טעם החיים והעונג נמצא בתורה ומצוות ששם נמצא האור העליון", כתב הרב"ש ב"ברכת שלום", והוסיף כי "אדם צריך להאמין שאפילו דבר פעוט שבתורה ומצוות גם כן חשוב מאוד".

לייטמן, לעומתו, תוקף בחריפות את הדת היהודית. לדבריו היא איננה אלא "שיטת הרגעה לאנושות, לא יותר". בספרו "שני המאורות" כתב כי "הדת היוותה פתרון בגלות ושמרה על צביונו המיוחד של העם במשך אלפי שנים. אולם היא הייתה מותאמת לחברה סגורה המשמרת את הקיים מבלי לפתוח את שעריה לחידושים ושינויים מפתחים".

הרב"ש היה חותם על לימוד קבלה בלי שמירת מצוות?

כאן מגיעה הפתעה. בניגוד לכתביו, בריאיון הרב לייטמן מתאר את ההחלטה הדרמטית שקיבל כטקטיקה הנובעת משיקולים פרגמטיים של רצון להגיע לקהל רחב: "זה עניין אישי ולא שייכת בו כפייה. אני מעוניין שכולם יבואו וישמעו על חובתו של האדם בעולמו ולא שם לעצמי מטרה להחזיר אף אחד בתשובה. תיכף פסח ואנחנו נאפה פה מצות ונקיים את המצוות בעצמנו. המטבח כאן כשר והעטיפה של הארגון היא דתית, אבל לא כל אחד חייב להיות בזה. מי שמתפלל שיתפלל ומי שלא אז לא. אי אפשר למשוך אנשים לתקן את המידות ולהיפטר מהאגו אם דורשים מהם לשמור מצוות, זה מרחיק. אני רוצה שאנשים ידעו מה זה להיות דתי מבפנים, וכדי שהם יתקרבו אני חייב להציג להם את העניין הפנימי שמושך אותם".

אני יכול להבין את זה בנוגע למתקרבים חדשים. אבל אם אדם נמצא כאן חמש שנים כל לילה וזה לא מוצגבפניו אפילו לא כשאיפה, זה אומר משהו על השיטה, לא?

"זה מבריח אנשים גם אחרי הרבה שנים. זה לא שהתלמידים היו מתפללים ושומרים שבת אם הם היו מחוץ למסגרת שלנו. אגב, הילדים של הרבה מהם לומדים במסגרות דתיות".

המרכז שומר על הפרדה ברורה בין נשים לגברים. לשיעור המרכזי בפתח תקווה נכנסים רק גברים, ונשים יכולות לצפות בו מרחוק באמצעות האינטרנט או ללמוד בקבוצות משלהן. "זו לא שאלה בכלל", מסביר הרב לייטמן. "מי שלומד קבלה מבין את נשמת היהדות מבפנים ולא צריך הסבר כדי להבין מדוע זה ככה. הלימוד עצמו מעלה אותו לדרגה שבה הוא מבין שככה צריך להיות, שבטבע לא צריך להיות שום קשר בין גברים לנשים. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שלימוד חייב להיות בנפרד. אני לא יודע מה לומדות הנשים אצלי במרכז. אני לא נותן אף שיעור לנשים בלבד וכל אחת יכולה לקבל הכול במחשב. שיעורי המבוא הם מעורבים אבל אחרי כמה מפגשים כולם מבינים שצריך להפריד".

חזון סוציאליסטי

הרי"ל אשלג תמך מאוד ברעיונות הסוציאליסטיים שרווחו בתקופתו. תלמידיו סיפרו על פגישתו עם בן גוריון שבה ניסה לשדל את הזקן לקבל את הרעיון הקיבוצי כבסיס לעיצוב החברה במדינת ישראל הצעירה, אך להשתיתו על חינוך יהודי אלטרואיסטי של "ואהבת לרעך כמוך". מכאן נגזרת החשיבות העצומה שמייחסים אנשי אשלג לקבוצת הלומדים וליחס שבין התלמידים.

שבירת האגו מתרחשת בראש ובראשונה באמצעות הביטול המוחלט אל הקבוצה ואל המורה. כפי שמסביר הרב לייטמן בספרו "הערבות": "האדם צריך ללכת לפי דעת החברה. עליו לדעת שאין לו שכל, שהוא עצמו טועה במאות האחוזים, ושעליו לקבל את דעת החברה וללכת למעלה מדעתו. אם האדם מקבל מהחברה את הדעות, הכוונות, ההחלטות, ההסתכלות על החיים, ומוסר עצמו לחברה, נקרא הדבר שהוא הולך למעלה מדעתו. בצורה כזו הוא מנצח את יתר הכוחות שסתם מבלבלים אותו". החברה כאן היא כמובן חברת לומדי הקבלה של "קבלה לעם". ב"שיחות של שלבי הסולם" הוא מוסיף: "לגבי האדם, החברה שמחוץ למגמת הרוחניות פשוט לא קיימת. וכך גם לגבי שאר העולם".

בספרו "הדור האחרון" מסביר לייטמן מדוע הכניסה אל עולם הקבלה יוצר ניתוק של התלמיד מהחברה הקודמת: "לחכמת הקבלה מגיעים האכזריים ביותר. נכון יותר להגדירם כחסרי רגש לזולת. האגו המפותח מאוד של אדם המגיע ללימוד הקבלה מביא את חוסר רגישותו כלפי הזולת לדרגות כה גבוהות, עד כי אין הוא מרגיש את הזולת ואינו יודע כיצד לנצלו. המוכשרים ללימוד עוזבים לכאורה את העולם הזה ומרגישים את עצמם בלא קשר עמו. אין הם יכולים להתחבר עם יתר החברות של בני האדם, והם מרגישים את עצמם בודדים במלוא מובן המילה".

החזון הסוציאליסטי של בעל הסולם נהגה בזמן שהתנועה הקיבוצית תלתה תקוות במהפכה הקומוניסטיתוהאמינה שהיא עשויה להביא לשוויון ושגשוג. האם הקריסה של הקונספציה לא מחייבת חשיבה מחדש עלהכיוון הזה?

"זה בכלל לא אותו סוציאליזם. הקיבוצים נשארו אגואיסטים ולא קיבלו חינוך קבלי. הם לא הבינו שהעיקר הוא 'ואהבת לרעך כמוך' ושצריך להנחיל את המסר הזה כאור לגויים, ובגלל זה התעוררה האנטישמיות. אנחנו מדברים על חברה שיתופית שמתבססת על שוויון עמוק בין בני אדם, שכל אחד מקבל את צרכיו ולא דורש יותר, מכוח החינוך שהוא קיבל. הסוציאליזם צריך להיבנות כתולדה של תיקון האדם והחינוך שלו ולא להיפך. ברוסיה הלכו הפוך והתוצאה הייתה פשיזם – הם השתמשו ברעיון למטרות אנוכיות. בעל 'הסולם' כותב שבגלל שהרוסים לא הקדימו מהלך חינוכי והנחיתו מוסר גבוה על איכרים לא מפותחים התוצאה הייתה טרגית. לכן, לפני שאני רץ לסוציאליזם אני חייב להעביר את הציבור תהליך של הבשלה. שהאדם ירגיש את פנימיות הטבע, איך הבורא מנהל אותו. להידמות לבורא ולהיכנס להדדיות עמו. החברה איננה למען האדם אלא למען הבורא, וזו היהדות האמיתית".

אגב אנטישמיות, בספר "מבט לקבלה" הוא קובע שהשואה התרחשה בגלל שעם ישראל לא עסק בקבלה: "המכה הנוראית מכל שהגיעה במאה העשרים, שואה שלא היתה כמוה, אותה עברו היהודים משום שבד בבד עם חזרתנו לארץ ישראל הגשמית היה עלינו לעלות בפנימיותינו עד גובהה של ארץ ישראל הרוחנית. לא עשינו זאת ולכן הגיע העונש. למעשה אין זה עונש אלא כוחות הטבע שפועלים באופן זה".

שלטון המקובלים

סוציאליזם דורש כמובן שינוי עמוק במבנה השלטוני. בספרו "הדור האחרון" כותב לייטמן במפורש על שלטון המקובלים שישלוט במדינה: "מקובלים בעלי השגה יימצאו בראש כל הוועדות ובכל ערוצי הכוח בחברה, והם יקבעו מיהם ממשיכי הדרך. לא תהיה אפשרות לערער על החלטותיהם או להחליפם. המושג 'דעת רוב' לא יהיה רלוונטי בחברה זו במובנו הפשוט. אדם המבין את חשיבות ההכנעה כלפי הנהגת המקובלים והמוכן להיכנע לה כמו אל הכוח העליון הוא הראוי להתקבל לחברת הדור האחרון. המצטרפים לחברה זו ירצו שהמקובלים ינהיגו אותם בדומה לעם השולח את משה לדבר עם ה' בעבורו".

הרציונל המתואר פה ישפיע כמובן על מבנה השלטון: "אם כן, כל ייחודה ותועלתה של חברת הדור האחרון יהיה בכך שקבוצת מנהיגים מקובלים תראה לכל האחרים כיצד לפסוע בדרך התיקון. החברה תנוהל בדומה למבנה הנשמה הכוללת – נשמת אדם הראשון, המורכבת מחלק עליון הבודק ומחליט, ומחלקים המבצעים את הוראותיו. תפקידם של האחרים הוא לשמור בקפדנות ככל שניתן על הכללים שיגדירו בעלי ההשגה. בכך הם יהיו כעפר הצדיקים וידבקו בהם. בעשותו כן יחזור כל אדם לשורש נשמתו, והאנושות כולה – כגוף אחד שבין חלקיו אין הפרש כלשהו – תתחבר אל הבורא".

האם באמת הדמוקרטיה איננה מתאימה לתיקון החברה ברוח הקבלה?

"כשמדברים על מנהיגות השאלה הראשונה היא מהו החומר האנושי שמגיע לשם. במצב מתוקן כולם נכנסים לחינוך אינטגרלי שמטרתו להביא את הפרטים בחברה למצב של 'ואהבת לרעך כמוך'. אני מביא פה את הקבוצה להבנה שכך הם צריכים לחיות, וזה צריך להשפיע בעתיד על השלטון ועל צורת המדינה. האנטישמיות היא תוצאה מכך שאנחנו לא חיים ככה עדיין. אבל אם אתה שואל על מבנה השלטון אז כן, במקום כנסת ישראל אני מקווה שתקום סנהדרין שבה ישבו אנשים שיודעים מהי מטרת החינוך ולשם מה נועד קיומו של עם ישראל ויפעלו לאור הערכים הללו לפתח את כל העם. מנהיגי העם צריכים להיות ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר. הם צריכים לעבור קורסים ובית חינוך, ולהגיע להנהגה רק מתוך הבנה עמוקה של סדרי החיים.

"אני מקווה שנגיע למצב שנפתח מכונים וכל העם יצטרך לשבת וללמוד. רק כך האדם יתאים את עצמו לפעולות הבורא. זה יקרה בקרוב, שכן האבולוציה הטכנולוגית תביא אותנו למצב שבו 70-80 אחוז מהמקצועות יתבטלו והאנשים יהיו מובטלים. הם יבואו לעשות את עצמם בני אדם. כשמדברים על מערכת עתידית מתוקנת צריך להבין שאין קיצורי דרך. רק תהליך חינוכי כלל חברתי שמייצר בני אדם חדשים שדומים יותר ויותר לחוק הכללי של 'ואהבת לרעך כמוך' יפעל את הפעולה הנדרשת".

בגלל זה אתם מבקשים לצבור כוח פוליטי באמצעות ריצה למועצת העיר פתח תקווה והתפקדות לליכוד, מהשנראה כזר לחלוטין למשנתו של הרב"ש?

"בפתח תקווה רצנו רק בגלל שיש לנו פה קהילה גדולה, אבל אין לנו שום כוונה לשבת בכנסת ולהתווכח. 'קבלה לעם' היא לכולם ואסור שהיא תהפוך למפלגה, שמישהו ירגיש מצומצם או מוגבל בגללה. יש לנו עשרות אלפי חברים עם כל מיני תפיסות פוליטיות או יוזמות. אנחנו מזמינים את כולם ופה במרכז אף אחד לא מדבר על פוליטיקה".

ביקורת על התוכן

האם מדובר בכת או בארגון לגיטימי? למרות הרטוריקה האפוקליפטית והחזון האנטי-דמוקרטי, ארגון קבלה לעם איננו כלול ברשימה השחורה של המרכז לנפגעי כתות. גם הדף שהוקדש להם באתר יד לאחים מתמקד יותר באי ההקפדה על המצוות ופחות בתלונות על סממנים כיתתיים מצד פליטי הארגון. אגב, לא תמיד זה היה כך: בעבר התמודד ארגון קבלה לעם עם תביעות משפטיות על התנהלות כוחנית במאפיינים כיתתיים ועל הפרת זכויות יוצרים, אולם הגדילה המשמעותית של הארגון גרמה כנראה להגמשת התנאים ולחופש יחסי שניתן לחברים בקבוצה.

הדרישה לתשלום מעשר כספים לא נראית בלתי סבירה לאור העובדה שמדובר בהלכה יהודית מקדמא דנא. גם מבחינה כספית, על פי רשם העמותות עמותת קבלה לעם מדווחת על נכסים בהיקף של כ-50 מליון ש"ח, אולם חמשת מקבלי השכר הגבוה מקבלים משכורות שנעות בין 108 ל-187 אלף ש"ח בשנה, צנוע בהחלט.

בסופו של דבר, הביקורת העיקרית כלפי הארגון סובבת סביב התכנים שהוא מוכר: הוודאות המוחלטת שהרב לייטמן מתיימר להציע, הרחוקה מאוד מהעולם המודע והספקני שלנו, החזון האפוקליפטי הדיכוטומי, השלילה הגורפת של כל השיטות הרוחניות האחרות, שלילת הדמוקרטיה, ואולי גם העצמת אווירת השכר ועונש שלפיה האנטישמיות והצרות נגרמות מפני שהעם לא נשמע לחזון הקבלי שלו. אלא שבמובנים הללו אין הרבה הבדל בין הארגון לבין תנועות דתיות אחרות כמו חב"ד, גור ואולי גם הר המור.

דרכו נפרדת כמובן מדרכן בנקודה של הוויתור על שמירת המצוות, כמו גם בפתיחת עולמות הקבלה לנוכרים. אבל יש לא מעט ישראלים שלומדים תורה מבלי לקיים מצוות, כך שאין סיבה להתייחס אחרת לארגון בעניין הזה.

נקודה אחרונה היא התוכן. אין אצל הרב לייטמן את עולמות התוכן שנמצאים היום אצל בוגרי ישיבות דתיות לאומיות לא מעטות: כתבי חסידות, הגות הרב קוק או הרב שג"ר ולימודי פילוסופיה ופסיכולוגיה. הרושם הוא שהדברים משקפים פחות או יותר את הקבלה האשלגית הקלאסית. בסופו של דבר יש כאן מיזם שמצליח לשכנע עשרות אלפי ישראלים מהארץ ונוכרים מחו"ל להשקיע לא מעט זמן ומשאבים בלימוד שיטתי של כתבי מקור, וקהל היעד שלו הוא אנשים שהאלטרנטיבה עבורם היא לפעמים ואקום זהותי ותרבותי.