לאהוב כאילו זה יומך האחרון
רופאים ואחיות שעובדים בבתי חולים ובהוספיס, מספרים שלפני שאנשים נפטרים מן העולם, הם לרוב אומרים לקרובים והיקרים להם את המשפט "אני אוהב אותך".
אצל חלקם נשמע שרגש האהבה הוא כל מה שהם החמיצו בחייהם. כמו למשל באחד מדבריו האחרונים של סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל: "ברגע זה שבו אני שוכב על ערש דוויי ונזכר בחיי, אני מבין שכל ההכרה והעושר שבהם התגאיתי כל כך, החווירו והפכו חסרי משמעות אל מול המוות הקרב ובא. לא משנה באיזה שלב של החיים אתם, בבוא היום ירד המסך. לכן תוקירו את האהבה למשפחתכם, אהבו את בני זוגכם, אהבו את חבריכם".
ואכן על פי חכמת הקבלה כך הוא הדבר. אדם שעומד למות מתחיל להרגיש מעט מן האמת. הוא מתחיל להיפטר במקצת מהאגו שכל חייו חסם אותו מלראות את המציאות. בשעת גסיסה, האגו מתחיל לדעוך באדם, והדאגה העצמית הבלתי פוסקת מפנה מקום למשהו מהרגשת הזולת.
אז יכולה להתבהר בפני האדם האמת הפשוטה שמלמדת חכמת הקבלה: במרחב הרגשת הזולת נפתח עולם חדש. בקשרים של חיבור ואהבה על פני האגו מתגלה הכוח העליון של הטבע, כוח האהבה. הרגע הזה בין חיים למוות הוא רגע מיוחד מאוד. אחד יכול לסכם את חייו ולהגיד לכם צאו תבלו, תנצלו את החיים שלכם לטובת עצמכם, ושני יכול להגיע לתובנה עמוקה שכל חייו היה שקוע באנוכיות וכל מה שאנחנו צריכים זה אהבה.
תובנת האהבה שפורצת מאדם כזה אינה נוסטלגית או רומנטית, אלא אהבת אמת. וכשאותו אדם גוסס אומר ליקר לו "אני אוהב אותך", בשלושת המילים האחרונות שמוציא מפיו, הוא למעשה מכוון לכך שהוא קיים רק כדי למלא אותו, רוצה לשמוח רק כי הוא ממלא אותו, אוהב אותו.