במשך שנים ישבתי לצד מורי הרב"ש, והקלטתי את דבריו במהלך שיעוריו. לא תיארתי לעצמי שבחלוף עשרים ושבע שנה לפטירתו של מורי אתן לתלמידיי את האפשרות לשמוע אותו. להבין, להתפעל ולהרגיש את מה שהמקובל רצה למסור. להיות "נוכח" מחדש בשיעוריו ולהאזין לקולו.
הרב"ש הוא כמעיין נובע, מקור הרוחניות שלנו. הוא מורה הדרך שלנו. למרות המבטא הכבד או התוכן המתקדם של השיעורים, ישנה התפעלות וקדושה הנובעות מדבריו. חשוב בעיקר להתרגל לשפתו העשירה, להשתדל להתכלל בזרימה שלו. להשתדל לקבל את הכוח הרוחני שעובר דרך מילותיו. הרב"ש הכניס את הנשמה שלו בכל מילה ומילה: מילה בחוץ ורוחניות בפנים; כמו סנדוויץ' – רק לפתוח את הפה ולקבל.