היום העמוס ביותר בנמל התעופה בן גוריון הוא זה שלפני ערב ליל הסדר. אפשר לטוס בימי החג לחוץ לארץ או להישאר בארץ ולחגוג, אבל לא זה העיקר. המשמעות האמיתית של סיפור היציאה ממצרים שונה ממה שחשבתם
מה אתם יודעים על מצרים – מדינה שחתמנו איתה על הסכם שלום? ממלכה עתיקה שבה חיו אבותינו בימי קדם? או שמא מדבר שבו נמצאים חופי סיני הקסומים?
על פי חכמת הקבלה, "מצרים" הוא שם קוד לטבע האגואיסטי שלנו. אם נתבונן מהצד על החיים שלנו, נגלה שהמנגנון המניע אותנו הוא הרצון שלנו להשיג הנאה ותענוג מצד אחד, והבריחה מהסבל מצד שני. אנחנו טסים לחו"ל, אוכלים במסעדה טובה, עושים שופינג בקניון, מחליפים בני זוג, מקום עבודה או רכב, רק כי זה גורם לנו יותר הנאה וממלא אותנו בתחושה של סיפוק. הטבע שלנו, האגו, דוחף אותנו לרדוף אחר עוד ועוד הנאות מאחר שאנחנו רק רוצים למלא את עצמו.
כדי להגשים את החלומות והשאיפות שלנו, ולהשיג את ההנאה הפרטית שלה אנו מייחלים, אנחנו נתקלים באנשים שלהם אינטרסים אחרים. אלה עומדים בדרכנו, ולכן פעמים רבות נוצרות התנגשויות בלתי נמנעות. הן קורות במשפחה, במקום העבודה, בין פוליטיקאים ומקבלי החלטות וגם בזירה הבינלאומית. בסופו של דבר, המרדף אחר מילוי הטבע האגואיסטי שלנו גורם לנו לסבל. כמו בתחילתו של סיפור ההגדה המקראי, שבו מתבהר עד כמה אנו עבדים לפרעה מלך מצרים, כך היום מתבהר עד כמה אנו עבדים לאגו שממרר את חיינו.
איך יוצאים ממצרים?
למרבה ההפתעה ולמרות הכתוב בהגדה, פרעה מלך מצרים לא מת בסיפור ההיסטורי. הוא "חי ומולך" על מצרים עד עצם היום הזה. הוא פועל בדרכים מתוחכמות יותר מבעבר ונשאר הרסני כפי שהיה, אם לא יותר. בחג החירות אנחנו חוגגים את השחרור שלנו מהשעבוד לפרעה, אך כמו בסיפור המקראי, כך גם בחיים – פרעה יפסיד, אבל לא בלי קרב מצדו.
ומכיוון ש"פרעה", האגו האכזר והדורסני שבנו, שוכן בלב כל אדם, עלינו למצוא טקטיקה חדשה כדי לנצח במערכה הזו. אם "פרעה מלך מצרים הוא יצר הרע", כפי שכתב הרמב"ם, והוא הגורם לנו להתייחס בשליליות לזולת עד כדי פירוד, הרי רק כאשר נתייחס מחדש ובצורה חיובית לזולת נוכל לנצח אותו. את היחס החדש הזה מסמל "משה", הכוח החיובי שמושך אותנו מתוך האגואיזם אל אהבת הזולת.
משה הוא היחיד שיודע את הדרך להימלט החוצה מ"מצרים". במציאות השבורה והמפורדת שבה אנו חיים ביומיום, הגישה שלו פשוטה: רק תתאחדו וכל השאר יסתדר מאליו. במקום להמשיך להשתעבד לפרעה, עלינו להעצים את החיבור, ליצור אווירה של חמימות ולשפר את הקשרים שבינינו באמצעות אהבה, כי רק בכוחה אפשר לכסות על כל הפשעים.
תמונה: פיקסאבי
העימות: משה מול פרעה
חכמת הקבלה מתארת את המאבק בין משה לפרעה כמאבק שיכריע את עתידם של בני ישראל. זהו מאבק איתנים בין שני כוחות גדולים שבתוך האדם: כל עוד ידו של "פרעה" על העליונה, האדם נשאר במצרים, אך כשכוחו של "משה" גובר, האדם זוכה לצאת לחופשי.
ככל שיגבר החיבור בין בני האדם, כך פרעה, האגו, יספוג מכה אחר מכה, עד עשר מכות. כך תגיע ההכרה החדה והברורה שבשימוש באגו לא נגיע לשום דבר טוב. זאת ועוד, אם נתאמץ כאיש אחד בלב אחד להתמיד בחיבור, יתחיל לנבוע כוח נסתר, כוח עליון, שיפעל כמו נס ויוציא אותנו מעבדות לחירות. נזכה להרגיש הרגשה חזקה של ביטחון שתשתחרר אותנו מהרגשת "הגלות" שמפרידה בינינו, אף שאנו חיים במדינה אחת, ויגיע הקץ לכל הבעיות והצרות. אלה אינן רק מילים יפות, בידינו השיטה לחיבור. בעזרת חכמת הקבלה אנחנו יכולים ללמוד איך לבער מתוכנו את שהחמיץ, לנקות את שנאת החינם ולשוב לאהוב את הזולת.
היום העמוס ביותר בנמל התעופה בן גוריון במהלך החודש הוא זה שלפני ערב ליל הסדר. אפשר לטוס בימי החג לחוץ לארץ או להישאר בארץ ולחגוג. לא זה העיקר, אלא המשמעות האמיתית של סיפור היציאה ממצרים: השחרור ממצב של עבדות למצב של חופש מהאגו. לכן, בעוד ימים ספורים, כשנשב כולנו ביחד סביב שולחן ליל הסדר, עלינו להרבות בחיבור ובאהבה. לצרף את כל הדעות המנוגדות שלנו יחד ולעורר בינינו את כוח האחדות, את "משה" שיכריע את "פרעה" ויעשה לנו סדר בחיים.
חג פסח שמח וכשר!