"קנה סחורה אמריקאית, ושכור את שירותיהם של האמריקאים" (Buy American and Hire American) – זה הצו הנשיאותי של ממשל טראמפ משנת 2017. אולם פרט להסלמה במדיניות, כלום לא השתנה מאז
תמונה: רויטרס
ממשל טראמפ ממשיך במלחמת הסחר כנגד העולם: לא רק נגד מי שהוא מגדיר כיריבות כלכליות של ארה"ב כמו סין, אלא גם מול מדינות שחלקן נחשבו מאז ומעולם כידידות ושותפות נאמנות של ארה"ב, כמו למשל קנדה.
מדינות האיחוד האירופי ומקסיקו הן המדינות האחרונות שנכנסו לעימות כלכלי מול טראמפ ומכסי המגן שלו. אומנם מדובר בצעד שמטרתו להשיב לארה"ב את הייצור ואת מקומות העבודה, אבל כתוצאה מפעולותיו של טראמפ מתחוללים צעדים מערכתיים שמשפיעים על העולם כולו.
נעשה קצת סדר בדברים: העולם שלנו נמצא במשבר מתפתח, וקשרי גומלין סבוכים נעשים בסיוע שחקנים גלובליים חזקים המעצבים את הכלכלה, הפוליטיקה והתקשורת בעולם, ולמעשה רק מעמיקים את המשבר. האינטרס שלהם ברור והוא מונע מטעם האגו האנושי שמחפש להרוויח עוד ועוד. הקשרים האגואיסטיים האלה יכולים לצאת מכלל שליטה בקלות, וטראמפ, כמו גיבור הוליוודי, מחליש ובולם אותם הקשרים, ובכך מקל על כאבי המשבר.
מנגד, האליטות השולטות מנסות לאחוז ידיים ולחזק את השליטה הפיננסית שלהן באמצעות הסכמי סחר בינלאומיים שונים ומשונים, שבסופם הם ינשלו את כל באי עולם מהמעט שיש להם. האליטות מייצרות מסווה של התפתחות כלכלית במדינות מפתח, אבל במציאות, מרב הרווחים משתלשלים לכיסם, והנטל נופל על ההמונים.
נוסף על כך, מיום ליום העולם צועד לעבר קשר גלובלי-אינטגרלי הדוק. בין אם נרצה בכך או לא, הדרך לשם מחייבת יצירת בסיס התקשרות חדש בין בני אדם ובין מדינות. הגישה העסקית-מעשית של טראמפ מסייעת לקהילה הבינלאומית להתנער מאידאולוגיות ריקות שדבקו בה לאורך השנים, ומתרבות של "תקינות פוליטית" שמעוותת את המציאות ואיננה מתאימה לחוקיות החדשה שהעולם הגלובלי והמקושר מתנהל על פיה. גישתו הבריאה של טראמפ מקבעת מחדש יחסי תן-קח רציונליים: כל אחד מבין בקלות מה מגיע לו לקבל ומה עליו לתת בתמורה. טראמפ תורם רבות להטמעה של גישה זו.
וכאן יקומו מתנגדים רבים ממחנה פוליטי כזה או אחר. אבל כפי שכתבתי לא פעם, טראמפ הוא איש עסקים ממולח; הוא אינו עוד מדינאי שבא מהעולם העסקי, אלא הוא מכניס את העולם העסקי לתוך המדינה. באמצעותה הוא מנסה לממש את חזונו ו"להחזיר את אמריקה לגדולתה".
גישתו המעשית להשגת תוצאות מועילות לאמריקה היא שמכלכלת את צעדיו. לכן פחות אכפת לו מה יאמרו או יכתבו עליו. הוא כמו יזם ששואף ליישם בהצלחה את היעדים שהציב לעצמו. וכשפוליטיקה ועסקים חוברים יחדיו אין פרות קדושות ואין משרות קדושות, מה שמסביר את קצב השינויים המסחרר שקורה בבית הלבן. לכן הביקורת החריפה שמושמעת מכלי התקשורת המגויסת בידי בעלי ההון האינטרסנטים, והן מצד מומחים כלכליים למיניהם, איננה בראש מעייניו של טראמפ. הוא חושב יותר רחוק מהם ובצורה תכליתית ומעשית. תהיינה התוצאות אשר תהיינה, טראמפ מביא איתו רוח חדשה שלה העולם זקוק, בעידן של התפוררות המסגרות הקיימות ואי-ודאות גבוהה.
בימינו העולם זקוק למנהיגים מעשיים, יזמים שפועמת בהם דרישה לבנות, לפתח ולהצליח, ורוחם אינה שוקטת לרגע. ושוב, טראמפ הוא רק דוגמה לאדם כזה, הראשון שבא בעיתוי נכון, אבל את אותה משבצת יכלו למלא גם אחרים. בדומה למלך מתקופת העבר שחש את אזרחיו כילדיו, אנשי העסקים-המנהיגים של העולם החדש מוכרחים להרגיש שהצלחת המדינה היא הצלחת העסק הפרטי שלהם. הם לא עושים קופה על חשבון הציבור, אלא קופת הציבור היא הקופה שלהם.
קו תכליתי כזה בין אדם לאדם ובין מדינה למדינה הוא הקו שאנו זקוקים לו כאוויר לנשימה בעולם שהפך להיות עולם גלובלי ומקושר בתלות הדדית. קו זה יוביל אותנו בדרך חיובית ויעילה לבניית חברה חדשה, כלכלה חדשה וממשלה חדשה, שעתידים להתגבש יחד לכדי פורום הנהגה חדש שיורכב מאנשי עסקים מעשיים, אשר בעזרתם נשגשג בעולם המתקדם של המאה העשרים ואחת.