פני הדור כפני הציפור

העולם צוחק מטראמפ שמצייץ בטוויטר. איך ייתכן שנשיא ארצות הברית, שליט המעצמה האדירה בעולם, איש שמכתיב סדרי-יום עולמיים, מתמצת את דבריו לכדי 280 תווים? היינו מתחשבים בו אילו היה מפרסם בדף רשמי בפייסבוק או כותב בלוג סולידי, אבל איך ייתכן לכתוב ברשת חברתית בעלת מסרים קצרים?

_{גרפיקה: רוני פרי}

התשובה אינה בטראמפ, אלא בנו, החברה האנושית. טראמפ רק מבטא את רוח הזמן הנושבת היום. ציוץ מוגבל בן 280 תווים מחייב את הכותב לרכז את מחשבתו היטב, לדעת בדיוק מה הוא רוצה למסור, להבין באופן יחסי את התופעה שעליה הוא מגיב, לחשוב באופן יצירתי על צורת הגשת התגובה, בין אם זו שאלה, אמירה, ציטוט או אנקדוטה.

ובל נשכח את הנמען, הגולשים. גם אנחנו כקוראים חסרי סבלנות: מרפרפים על כותרות, צופים בווידאו בלי קול, מסתפקים בתמונה עם חצי כיתוב מתחתיה. זה הזמן, זה הדור, זה הסגנון.

לכן, כאשר טראמפ עושה שימוש ישיר בכלי תקשורת מיידי כזה, חוסך פלפולים יפים או דיונים עמוקים, הוא שואף לשורת מחץ שתכה הדים בעולם, הוא פועל כמו כולם. אין ספק שיש רבים שהביטויים הקצרצרים רק מקשים עליהם, אבל פני הדור כפני הציפור.

איני אומר זאת לגנאי. הדור שלנו מיוחד כי הוא מאס בכל החיצוניות הדביקה, בכל האיפור המלאכותי, בפייק ניוז על כל גווניו. הדור מוכן לחשוף הכול. לא אכפת לו לעמוד ערום מול כל העולם ולהראות מיהו באמת. וכשמבטאים את האמת – היא מוגשת קצרה, עניינית ובלי הרבה רעש וצלצולים. האם זה טוב? טוב מאוד! למה? כי זה קרוב להכרת הטבע האמיתי שלנו. מכאן קצרה הדרך לשאלות מהותיות של מי אנחנו באמת, מה תכליתנו ולאן פנינו מועדות מכאן והלאה.

גם אני מצאתי שימוש יעיל בטוויטר, והחשבון שלי (bit.ly/2HiTYoT) פונה בעיקר לתלמידים שלי ברחבי העולם, הלומדים את חכמת הקבלה על בסיס יומי. לאחר השיעור היומי שנערך בשעות הבוקר, אני מצייץ לאורך היום קטעים נבחרים ותמציתיים, לרוב רגשיים, שיסייעו להם להתעלות מעל האגואיזם ולהתקשר באהבה לזולת – זו חכמת הקבלה על רגל אחת.

אם אתחקה אחר מורי הרב"ש, בשהותי עימו הוא היה פותח ספר קבלה, ספר הזוהר או תהילים, היה קורא משפט אחד, וזה היה מספיק לו כדי להרהר בדבר.