המון אירועים קשים מתגלים עכשיו בארץ ובעולם, החל מהמגפה האינסופית ועד לאקלים הקיצוני. גם החברה האנושית עצמה הופכת קיצונית עד טירוף, כאילו פתיל ההשהייה מתקצר ואנחנו מתפוצצים בקלות שקשה לספוג.
מתוך כך נשברות מערכות יחסים בין מדינות, בתוך עמים ובין יחידים, מערכות יחסים שהיו טבעיות ומובנות מאליהן. אפילו גבולות המשפחה הברורים נמחקים.
אם נתמקד בישראל, גם כאן יסודות הלאום היהודי, כלומר גבולות אהבת הארץ והידיעה שאין לנו אחרת זולתה הולכים ומיטשטשים. גם הקשרים בין פלגי העם שהיו מרוחקים ורופסים, הקצינו והפכו רעילים וארסיים.
אבל ארס אפשר להפוך לתרופה. לא מן הסתם סמל הרפואה הוא נחש נחושת מסביב לחרב. כי מהארס שלו מייצרים את התרופה לרעל – סם מרפא כנגדו. זאת אומרת כל תרופה עשויה מרעל, אבל לא כל רעל הוא תרופה.
מה קובע אם רעל יהיה תרופה או לא? העיבוד. אם לא מעבדים את הרעל הוא נשאר מסוכן וקטלני. אבל אם מעבדים אותו נכון, הוא הופך לתרופה המותאמת בדיוק למחלה.
לכן אין מה להזדעזע מהרע שמתגלה בינינו, או להתייאש ולשבת בחיבוק ידיים ובאפס מעשה, אלא להבין שהרע הוא רק לעת עתה, הוא מופיע כך בינתיים, מפני שטרם עיבדנו אותו, לא נתנו לו את הצורה הנכונה, שאז יהפוך מחושך לאור, ממר למתוק, מרעל לתרופה.
הרע האנושי שמתגלה לפנינו בכל תפארתו הוא תוצר של אותו יצר הרע שעל פיו יישק דבר באדם, תכנו אותו: האגו, הגאווה או האנוכיות. זה היצר שנבראנו בו כמו שכתוב, "בראתי יצר רע". היצר הזה גדל ומתפתח בנו והוא מחייב אותנו להתרחק זה מזה עד שכל אחד עומד על שלו, שלא יגזלו ממנו את מה ששייך לו – החל מפת לחם ועד דעות ואידיאות. לכן הגענו ליחסים מעוותים של אי-אמון וחשדנות, של ניצול הדדי ציני ומרושע, ושל חוסר אכפתיות ודאגה לשלום הזולת.
אומנם נאמר, "בראתי יצר רע", אבל באותה נשימה נאמר "בראתי לו תורה תבלין". שכל תורת ישראל היא הדרך להגיע לאהבת הזולת, כידוע, "ואהבת לרעך כמוך" זהו הכלל הגדול בתורה.
זה העיבוד שנדרש לרע שמתגלה בינינו. כי אין ספק שהקור, הזרות והבוז בינינו יחסלו אותנו אם לא נעבד אותם. כמו שברור שאם נתחיל לעבד אותם, לעבוד איתם, אז כגודל הריחוק נוכל להשיג קרבה וחום. נגד כל מחשבה רעה אחד על השני נשתדל לפתח מחשבה של חיבה, נגד כל סיבוב שסוגר את הלב, נתאמץ לתת בכוח סיבוב לפתיחה – וזה ימשוך עלינו חן מלמעלה, מכוח עליון, שישלים בעדנו ויעשה שלום על כל ישראל.
עכשיו תארו לעצמכם שהיינו נשארים עם יצר קטן, עם רצון אגואיסטי זעיר, כמה מעט אור, חום ואהבה היינו יכולים למשוך שישרה בינינו, ותוכלו להבין למה חשוב לתת כבוד לרעל שמתגלה בתוכנו.
✅ רוצים להעמיק?
צפו חינם בקורסים מבית "קבלה לעם"