כנס הקבלה הבינלאומי שנערך בשבוע שעבר בגני התערוכה בתל אביב, עורר סקרנות וצורך בקרב רבים, להבין מה מסתתר מאחורי חכמת הסוד. בעקבות פניות רבות ושאלות שקיבלנו, בחרנו לשפוך מעט אור על חכמת הקבלה האותנטית ולאתגר את המיתוסים. הרב ד"ר מיכאל לייטמן משיב אחת ולתמיד על כל השאלות שלא היה לכם את מי לשאול.
בשבוע שעבר נערך בגני התערוכה בתל אביב כנס "הטובים" מבית "קבלה לעם". בכנס השתתפו קרוב ל-8,000 איש מ-64 מדינות, ביניהן: צ'ילה, ניו זילנד, טורקיה, יפן ואפילו גאנה.
תחת הסלוגן: "הקבלה העולמית מחזקת את ישראל", התכנסו אלפי הלומדים מהארץ ומחו"ל במטרה לחזק את האחדות ואת החיבור של עם ישראל. ואכן, מפגן חיבור שכזה, המאחד מגוון רחב כל כך של אנשים מעל חילוקי הדעות והקרעים החברתיים, מעל עדות ומגזרים, מעל דת ולאום, יכול להתאפשר רק בזכות כוח החיבור הטמון בלימוד חכמת הקבלה.
הכנס המוצלח עורר בקרב רבים שאלות מגוונות על אופי הלימוד של חכמת הקבלה. לאור הפניות הרבות, הכנו במיוחד בשבילכם "מורה נבוכים לחכמת הקבלה" הכולל תשובות לשאלות והתייחסות למיתוסים הנפוצים.
מהי חכמת הקבלה?
אם לתמצת אלפי מילים וספרים למשפט אחד, חכמת הקבלה היא השיטה לגילוי הכוח העליון שמנהל את חיינו (1). המקובלים גילו שהמציאות שאנחנו חיים בה מנוהלת על ידי מערכת הנקראת "הטבע" או "א-לֺהים" – שני מושגים שהערך שלהם בגימטריה הוא 86 (2).
חכמת הקבלה מאפשרת לנו להכיר את המערכת שמנהלת את המציאות, וללמוד כיצד נוכל לשנות את הגורל שלנו לטובה. היא מעניקה כלים להתמודדות מוצלחת עם בעיות היומיום במגוון תחומי החיים, כמו: כלכלה, בריאות, חינוך, יחסי זוגיות, ביטחון, אקולוגיה ועוד (3).
מה מטרת חכמת הקבלה?
המטרה של חכמת הקבלה היא לבסס בעם ישראל ובחברה האנושית כולה מערכת קשרים טובה ונכונה בין אדם לחברו, עד לרמת יחסים של "ואהבת לרעך כמוך". כתוצאה מכך, אנחנו מתקשרים למערכת המנהלת אותנו, וכך ביכולתנו להשפיע על גורלנו.
מה מקורה של חכמת הקבלה?
חכמת הקבלה התגלתה לראשונה בבבל העתיקה לפני כ-3,800 שנה, על רקע המשבר החברתי שפרץ בחברה הבבלית והגיע עד כדי שנאה תהומית בין חבריה. אברהם אבינו, כהן בבלי גדול, קיבץ את תושבי בבל וחינך אותם לחיבור ולאהבת הזולת. הקבלה היא החכמה שחיברה ביניהם והביאה אותם לחיות "כאיש אחד בלב אחד", בדומה לטבע האחד והשלם.
מאז ועד היום אהבת הזולת היא הערך העליון, ורק באמצעותו אפשר לאזן את האגו האנושי – כוח שעלול להביא לפירוד כשהוא יוצא מאיזון. ברבות הימים הפכה הקבוצה לעם ישראל, ישר-אל, על שום רצונם לגלות את ה"אל" – את כוח האחדות שקיים בטבע (4).
למי מיועדת חכמת הקבלה?
חכמת הקבלה מיועדת לכל מי שמרגיש שבוערת בו שאלת מהות החיים. היא מתאימה לכל אדם שחש צורך בהתפתחות רוחנית, ללא הבדל גיל, מין, דת או גזע (5).
האם יש תנאים מוקדמים ללימוד?
לא. כל מי שרצון בלבו, מוזמן (6).
מה לא נכלל בחכמת הקבלה?
בחכמת הקבלה האותנטית אין מיסטיקה, נומרולוגיה, קמעות ונסים, מאגיה וכישופים, חוטים אדומים, מים קדושים, קלפי טארוט, אסטרולוגיה ועוד… חכמת הקבלה היא מחקר מדעי המבוסס על הניסיון, שבו האדם חוקר את טבעו האגואיסטי. בעזרת לימוד החכמה והעיסוק בה הוא רוכש בהדרגה את תכונת הנתינה ומשנה את טבעו האגואיסטי לאהבת הזולת (7).
מיהו מקובל?
מקובל הוא אדם שמתוך לימוד חכמת הקבלה הגיע לאהבת הזולת ודרכה לאהבת ה"בורא" – הכוח הכללי שבמציאות. מתוך החיבור עם הכוח העליון הוא גילה את חוקי הטבע הנסתרים, וכעת ביכולתו לעזור לאחרים לשנות את היחס שלהם לחיים באותה הדרך (8).
מה הקשר בין דת לקבלה?
לאורך ההיסטוריה היתה אהבת הזולת המפתח להצלחתו ולשגשוגו של עם ישראל. כל עוד היינו מחוברים זה לזה ושררה בינינו אהבה, עמד העם במלוא תפארתו הרוחנית והגשמית. לעומת זאת, כשאיבדנו את כוח החיבור, העם התפלג, נפרד ואיבד גם את המקום הראוי לו על פני מפת העמים.
מאז גילוי חכמת הקבלה על ידי אברהם אבינו ועד לחורבן בית המקדש, קיים עם ישראל את מצוות אהבת הזולת, הכוללת בתוכה תרי"ג (613) מצוות פרטיות כנגד תרי"ג הרצונות האגואיסטיים שטמונים בנו (9). יחד עם זה, בהעתקה ובהתאמה מושלמת לתיקונים הפנימיים הללו, קיים העם גם פעולות הנובעות מאותן תרי"ג מצוות. כתוצאה מחורבן בית המקדש "נפל" העם מאהבת אחים לשנאת חינם, זנח את תיקון הלב ונותר ממוקד רק בקיום מעשי של תרי"ג המנהגים (10).
מתקופתו של האר"י הקדוש במאה ה-16 ואילך, קבעו המקובלים כי הדור ראוי לשוב ללמוד את החכמה ולשקם את היחסים בין אדם לזולתו (11). כלומר, לעסוק בתיקון "יצר הרע" – אותם 613 רצונות "מקולקלים", בעזרת "התורה", הכוח העליון. התורה ניתנה לנו רק לשם בניית קשרים של אהבה מוחלטת, אחרת אין לנו שום שייכות אל הכוח העליון (12). מאז הוסרו המגבלות על לימוד הקבלה, וכיום החכמה זמינה לכל אדם באשר הוא: חילוני, דתי, יהודי ושאינו יהודי.
ממה נובעת ההתנגדות לחכמת הקבלה?
האר"י הקדוש, הבעל שם טוב וכל גדולי הקבלה בחמש מאות השנים האחרונות, סוברים שתיקון העולם יתחולל באמצעות לימוד חכמת הקבלה והפצתה בישראל ובעולם כולו. המתנגדים לחכמת הקבלה אוחזים בדעה מנוגדת. לטענתם, אסור ללמוד את חכמת הקבלה עד שיבוא הגילוי מפי המשיח.
במשך שנים ארוכות מתנהלת מחלוקת בין החסידים והמתנגדים בנוגע ליחס לחכמת הקבלה, מחלוקת שתחילתה בימי הבעל שם טוב, במאה ה-18, והיא נמשכת עד ימינו. על אף המאבק שמתעורר מעת לעת, כולנו תקווה שאותם חוגים המתנגדים ללימוד הקבלה, יבינו את הטעות המרה שיש בפילוג עם ישראל דווקא בנקודת היסוד שלו (13).
עם ישראל נוסד סביב חכמת הקבלה וסביב הערך "ואהבת לרעך כמוך". הוא חי ומתקיים בזכותה, וכל תפקידו ומהותו להפיץ לעולם את כוח החיבור הטמון בלבה של החכמה (14).
אז מה קרה עכשיו? מאין נובעים הצורך והדחף בלימוד החכמה כיום?
הטבע האגואיסטי של האדם הוביל את האנושות להקים מערכות חיים שביסודן ניצול הזולת, תהליך שמגיע לשיאו בימינו. אחרי אלפי שנות קידמה והתפתחות, רוב מערכות החיים שבנינו נמצאות בעיצומו של משבר קשה: המערכת הכלכלית בגסיסה מתמשכת, התרבות והאומנות גוועות, מערכות החינוך הולכות וקורסות, התא המשפחתי מתפורר, ומעל לכל בולט מצבה העגום של המערכת האקולוגית, שנדמה כי יצאה לחלוטין מאיזון.
הגענו לנקודת הכרעה אשר ממנה לא נוכל עוד להמשיך ולנהל את מערכות חיינו בצורה האגואיסטית שהורגלנו אליה. הטבע מביא אותנו בהדרגה לייאוש ולאכזבה מהחיים, דוחק בנו לשנות את היחס שלנו למציאות, ומאלץ אותנו להפסיק להשתמש רק באגואיזם כתמריץ להתפתחות. כדי לשנות את דרכנו עלינו להכיר וללמוד את החוקים שמנהלים את המציאות, ולהתחיל להתנהל בהרמוניה עם הטבע, "כאיש אחד בלבד אחד" – כך נגיע לאושר הנכסף (15).
מראי מקום:
1. "כל חכמת הקבלה – לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם" ("קל"ח פתחי חכמה", פתח ל').
"על מה סובבת החכמה? שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת. וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו, אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר, אלא סדר של שורשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאוד נעלה, הנקובה בשם: גילוי אלוקותו לנבראיו בעולם הזה" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "מהותה של חכמת הקבלה").
2. "מוטב לנו, לבוא לעמק השווה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר 'הטבע' עולה בחשבון 'א-להים', דהיינו, במספר פ"ו (86). ואז, אוכל לקרוא את 'חוקי א-להים' בשם 'מצוות הטבע', או להיפך ('מצוות א-להים' בשם 'חוקי הטבע') כי היינו הך" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "החירות").
3. "חכמת הקבלה – החכמה האמיתית" (תנא "קנה", ספר הפליאה).
"חכמת האמת מלמדת אותנו את האחדות העולמית, את הצד של השיווי שיש למצוא בהוויה כולה עד למעלה למעלה, לדימוי הצורה ליוצרה, ואיך ללכת בדרך אורה זו בלי מכשול" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש ב'", שצ"ג).
4. "גמילות חסדים לא היה נמצא כמו באברהם… והבאת שלום שבין אדם לחברו, שהרי היה אב המון גויים, מפני זה הוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים" ("גבורות השם", פרק ו').
"'ואהבת לרעך כמוך'. כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך… החוק שחקק אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה: 'מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן'" (רמב"ם, משנה תורה, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י"ד).
"בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו… והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש א-לוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה… עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בלבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים… והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלווים עליהם, ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'" (הרמב"ם, "משנה תורה", ספר המדע, הלכות עבודה זרה, פרק א').
5. "אם נשים לבנו, להשיב רק על שאלה אחת, מפורסמת מאוד, השאלה הזעומה, הנשאלת מכל בני עולם, שהיא: מהו הטעם בחיינו? כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית הייסורים והמכאובים, שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה, מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק: למי אני מהנה? והן אמת, שכבר נלאו חוקרי הדורות, להרהר בזה. ואין צריך לומר, בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא, אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה, עצם השאלה בעינה עומדת, בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים, היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחנו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להיסחף בלי דעת, בזרמי החיים, כדאתמול. אכן, לפתרון חידה סתומה זו, דיבר הכתוב: טעמו וראו, כי טוב ה'" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", ב'-ג').
"אין לו להקב"ה קורת רוח בעולמו, אלא כאשר עוסקים בחכמה זו, ולא עוד אלא שלא נברא האדם אלא כדי שילמד חכמת הקבלה" (הרח"ו, מבוא לשער ההקדמות).
"הקב"ה מצווה אותנו שנדע השגחתו, והרי אנו רוצים ללמוד מה שיודיענו השגחה זאת. ומה שיודיענו השגחה זאת, אינו אלא חכמת האמת, שהיא העיון באלוקותו. אם כן, הרי אנו רואים בלא ספק חובה ללמוד חכמת האמת" (הרמח"ל, שערי רמח"ל, הוויכוח).
"על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ובכל נפש ובכל מאוד אחר חכמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך האמת" (הבעל שם טוב, "מאירות עיניים", פרשת ראה).
"המגמה של התגלות רזי תורה היא המטרה האידיאלית בחיים ובמציאות" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש א'", קמ"ב).
6. "לשון הזוהר הקדוש מסוגל לנשמה והוא דבר השווה לכל נפש ישראל, קטן וגדול… כל אחד לפי הבנתו ושורש נשמתו" ("הנהגות ישרות", אות ה').
"התורה ניתנה ללמוד וללמד, בכדי שכולם יידעו, מקטנים עד גדולים, דעת ה', וגם מצאנו בהרבה ספרי מקובלים, שמזהירים על לימוד חכמה זו שכל אדם חייב ללמוד אותה" ("טהרת הקודש", קמ"ז).
"אם האדם נברא עם כישרונות קטנים, איך שייך אצלו לומר שיהיה תלמיד חכם? הלוא המוח שלו קטן להבין דברי תורה. על זה בא מדרש רבה: אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו… הרי שאין צריכים כאן לשום הצטיינות מוקדמת, אלא רק בסגולת יראת השם זוכים לכל חכמת התורה" (הרב ברוך שלום הלוי אשלג – "הרב"ש", "דרגות הסולם", מאמר "כישרונות קטנים").
"יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף על פי שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", הקדמה לתלמוד עשר הספירות, קנ"ד-קנ"ה).
7. "סודות התורה מתבארים רק ליראי שמו, השומרים על כבודו, בכל נפשם ומאודם, שלא ייצא מתחת ידיהם חס ושלום, שום חילול השם של משהו, לעולם. והוא החלק השלישי מהסתרת החכמה. והחלק הזה ('סוד ה' ליראיו'), הוא היותר חמור בעניין ההסתרה, כי רבים חללים הפילו הגילויים ממין הזה, כי מבטנם יצאו כל בעלי השבועות והקמעות ובעלי קבלה מעשית, הצדים נפשות בעורמתם, וכל מיני בעלי המסתורין, המשתמשים בנובלות חכמה, שנפלו מתחת ידיהם של תלמידים לא הגונים, להפיק מהם תועלת גופנית בעדם עצמם או לאחרים, אשר העולם סבלו הרבה, ועדיין הם סובלים מעניינים ההם" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "גילוי טפח וכיסוי טפחיים").
"ואל יעלו על לבך כל כותבי הקמעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם, שמות שהם מצרפים אותם ומורים על עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ושהם עושים נפלאות, כל הדברים הללו, כל שכן לסבור אותם" ("מורה נבוכים", חלק ראשון, פרק ס"א).
"אלו הן דברים שהן מדרכי האמורי שאסור לנו להתעסק בהם, שנאמר (ויקרא כ', כ"ג) ולא תלכו בחוקות הגוי… רבי צדוק אומר, הקושר על ידו חוט אדום הרי זה מדרכי האמורי" ("ראשית חכמה", פרק דרך ארץ).
"מה היא חכמת הקבלה? חכמת הקבלה בכללה, היא עניין של התגלות אלוקית, מסודר בדרכיו בכל בחינותיו, ממה שהתגלה בעולמות, וממה שעתיד להתגלות, ובכל האופנים שאך אפשר לפעמים להתגלות בעולמות, עד סוף כל הדורות" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "תורת הקבלה ומהותה").
"אין הקבלה משתמשת בשמות ובכינויים, זולת מבחינת הריאליות והממשיות שבהם. וזה כלל ברזל אצל כל חכמי הקבלה: כל מה שלא נשיג, לא נגדירהו בשם ומילה. וצריך שתדע, שמילת 'השגה' פירושה המדרגה הסופית שבהבנה" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "מהותה של חכמת הקבלה").
"הבנתה של המילה 'רוחניות' אינה שייכת לפילוסופיה כלל. כי איך ידונו על דבר שלא ראו ולא חשו אותו מעולם? ועל מה אדְנֵיהם הוטבעו? אלא אם יש איזה הגדרה להבדיל ולחלק בין רוחני לגשמי, אין זה שייך רק לאלה שהשיגו פעם דבר רוחני וחשו אותו, שהמה הם המקובלים האמיתיים, ולפיכך לחכמת הקבלה אנו צריכים" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה").
8. "עמקי הסודות הא-לוהיים פשוט הוא שאין להבינם בבירורם בשכל האנושי, אלא על פי הקבלה, מאנשים מופלאים, שהאור הא-לוהי חדר לתוך נשמתם" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש א'", פ"ה).
"המקובלים בעלי השגה… זוכים להשיג כל אותם המדרגות שישנם במציאות לבוא להשגת האדם, ואז נקרא, שהשיגו דבר שלם, ודבר שלם הזה, מכונה בשם 'נשמה'" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "סוד העיבור – לידה").
"חכמת האמת מותנה מכל החכמות, וכן כל החכמות מותנים ממנה, ומשום זה אין אנו מוצאים מקובל אמיתי, שלא יהיה לו ידיעה מקפת בכל חכמות העולם, כידוע, עקב היותם רוכשים אותם מתוך חכמת האמת עצמה משום שהמה כלולים בה" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "תורת הקבלה ומהותה").
"אם הרב מלמד לתלמידים את העבודה שצריכה להיות בעל מנת להשפיע, זאת אומרת, לשם מה האדם בא לעולם הזה, לעשות את שליחות ה', שיעבוד עבור תועלת ה', נמצא, שהאדם הוא שליח ה', ולא שהוא בעל בית בעולם הזה, אלא שהוא עֶבד ה', שפירוש שליח ה', שפירושו מלאך ה'. וזהו הפירוש 'אם הרב דומה למלאך ה', יבקשו תורה מפיו'". (הרב ברוך שלום הלוי אשלג – "הרב"ש", אגרות, מאמר "מהו, שהסולם הוא באלכסון, בעבודה").
"הצדיק ברוב צדקתו, הוא מכניס רצונו ומחשבתו הטובים באחרים, שגם הם יהיה להם הרצון הטוב להידבק בבורא, בכל לבבם, ובזה שמכניס הרצון באחרים זה כבר נקרא מעשה, כי נעשה מהרצון שיש לו מעשה באחרים… וזהו הפירוש בפסוק 'פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון', כי הצדיק ממשיך שפע לעולמות ולכל אדם, ועל ידי מה הוא פועל כך? בהכניסו רצונו באחרים. ונמצא כי נעשים כולם צדיקים על ידו, ולזה יכול להמשיך עליהם שפע רב, שהצדיק הוא הפותח הידיים לבורא, כביכול, להשפיע על העולם, ובמה הוא פותח, ומפרש הפסוק 'ומשביע לכל חי רצון', במה שמשביע לכולם רצון אהבת הבורא" ("נועם אלימלך", ליקוטי שושנה).
9. "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואישה שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטוהרה" (סנהדרין צ"ד, ב').
10. "המצוות שבתורה, אינם אלא חוקים והנהגות הקבועים בעולמות העליונים, שהמה השורשים לכל דרכי הטבע שבעולמנו הזה. ולפיכך מתאימים תמיד חוקי התורה לחוקי הטבע שבעולם הזה" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "החירות").
"ועתה שים לבך ודע, כי כל המצוות הכתובות בתורה או המקובלות שתיקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכול הם כדי לתקן הלב, כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין" ("ייסוד מורא", דף ח', ע"ב).
"אני רואה שעיקר מניעת ההצלחה בכל מה שעושים לחזק את היהדות ומעמדם של ישראל בכל, הוא מפני שנזנח האור האלוקי, נזנח לגמרי מן הלב והמוח. הכול פונים עכשיו רק לתקן את החרדיות הפשוטה, כאילו יהיה אפשר להחיות את העולם בגוף בלא נשמה" (הראי"ה קוק, "אגרות א'", ק"ס-קס"א).
11. "מה שנגזר למעלה, שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב, עד שתשלים שנת הר"ן (1490). ומשם ואילך, ייקרא דור אחרון, והותרה הגזרה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת ה"ש ליצירה (1540), מצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים, כמו שמובא ברעיא מהימנא. ואחר שבזכות זה עתיד לבוא מלך המשיח, ולא בזכות אחר, אין ראוי להתרשל" ("הקדמת ספר אור החמה", פ"א).
"אמנם זה האיש האלוקי, האר"י, טרח ומצא בעדנו מלוא מידתו, הגדיל הפליא על קודמיו, ואם היה לי לשון מדברת גדולות הייתי משבח אותו יום שנגלה חכמת חכמתו, כמעט כיום אשר ניתנה תורה לישראל. אין די מילה בשיעור פעולתו הקדושה בעדנו, כי היו דלתֵי ההשגה נעולים בדלתיים ובריח, ובא ופתח אותם אלינו" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, ח').
12. "אלו אנשים, שהם עוסקים בתורה, לאו דווקא בכדי שיידעו את הדינים וההלכות, שידעו איך לקיים את המצוות, אלא שיש להם עוד תפקיד נעלה, שהם לומדים תורה, בכדי לתקן את הלב, הם נקראים 'חכמי לב' ולא 'חכמי מוח', היות שהם צריכים את התורה לתיקון הלב" (הרב ברוך שלום הלוי אשלג – "הרב"ש", שלבי הסולם, מאמר "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'").
"אמרו חז"ל: לא ניתנו תורה ומצוות, אלא לצרף בהם את ישראל, שהיא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, דהיינו המצווה האחת של 'ואהבת לרעך כמוך', שהיא המטרה הסופית בתורה, אשר אחריה זוכה תכף לדבקות ה'" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "מתן תורה", ט"ו).
13. "מצאתי צורך גדול, לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במידה חמורה מאד, ומעוררת פחד, שלא תשתכח חס וחלילה מישראל" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", הקדמה לתלמוד עשר הספירות, א').
"ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת, שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה, כמבואר בספרים קדמונים… ותמהתי על אנשי דורנו, שהצנועים שבהם מושכים ידיהם מללמוד חכמת האמת" ("עמוד העבודה", דף א').
"להפנות את הלבבות ולהעסיק את המוחות במחשבות נאצלות, שמקורן ברזי תורה, נעשה בדור האחרון הכרח גמור לקיום היהדות" (הראי"ה קוק, ערפילי הטוהר).
"יש הרבה שוטים, שבורחים מללמוד רזין של האר"י וספר הזוהר, אשר הם חיינו. ולו עמי שומע לי, בזמן המשיח, אשר הרע והמינוּת גובר, היו שוקדים כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר והתיקונים, כתבי האר"י, והיו מבטלים כל גזרות רעות, והיו ממשיכים שפע ואור" ("נוצר חסד", פרק ד', משנה כ').
"גאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. ולהיפך, כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת, שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה כמו שהייתה חלילה דבר שאין צורך בו כלל" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", הקדמה לספר הזוהר, ס"ט).
"רבים חשבו כי אין ראוי להחזיק בסוד יותר מדי, מפני שתשתכח תורת המעשה, דהיינו האסור והמותר הפסול והכשר מישראל, וחס ושלום תורה זו מה תהא עליה, אם היינו כולנו מייחדים בסודות התורה… אמנם המואסים בה אינם בכלל עבדי ה'" ("דע את אלוקי אביך", קל"ב).
"היבֵשות והחשכות שמצאונו בדורנו זה, שלא נשמע כמוהן בכל הדורות שקדמו לנו, שהוא משום שאפילו עובדי ה' שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה. אם היו לפחות עובדי ה' עוסקים בפנימיות התורה, והמשיכו אור שלם מאין סוף, הרי כל בני הדור היו נמשכים אחריהם, וכולם היו בטוחים בדרכם שלא ייכשלו. ואם גם עובדי ה' סילקו את עצמם מחכמה זו, אין פלא שכל הדור נכשל בגללם" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", הקדמה לספר הזוהר, נ"ז).
"וכל זמן שהאורתודוקסיה אומרת, בעקשנות דווקא, לא, רק גמרא ופוסקים לבדם, לא אגדה ולא מוסר, לא קבלה ולא מחקר, הרי מדלדלת את עצמה וכל האמצעים שהיא לוקחת בידה, להגן על עצמה, מבלי לקחת את סם החיים האמיתי, אור התורה בפנימיותה… הדבר הגלוי ומוחש, הנגלה שבתורה ומצוות לבד, אינו יכול בשום אופן לבוא ולהביא למטרתו, בכל הדורות, וביותר בדורנו, כי אם ביחד עם התרחבותם של שורשיו המרובים הרוחניים" (הראי"ה קוק, "אגרות ב'", רל"ב-רל"ג).
"נזר התורה היא חכמת הקבלה אשר רוב העולם פורשים ממנה באומרם: במה שהורשֵית התבונן, ואין לך עסק בנסתרות. אתה שלח נא ידך ואחוז בזה אם אתה מסוגל לתורה הזאת וממנה לא תזוע כי מי שלא טעם טעם חכמה זו לא ראה מאורות מימיו והולך בחושך ואוי להם לבריות מעלבונה של התורה הזאת" ("ספר הברית", חלק ב', מאמר י"ב, פרק ה').
14. "ישראל". היינו, שיש לו רצון ישר-לאל, היינו, שאין לו רצונות של אהבה עצמית, אלא של אהבת הזולת" (הרב ברוך שלום הלוי אשלג – "הרב"ש", שלבי הסולם, מאמר "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך").
"ישראל – עיקר העולם וקיומו" ("מערכת האלוקות", פרק עשירי, שער האדם).
"בישראל שורה סוד האחדות של העולם" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש ב'").
"מישראל תתפשט הקדושה לכל העולם" (ספר "זוהר לעם", פרשת אמור, סעיף 92).
"בני ישראל נעשו ערבים, לתקן כל העולם בכוח התורה. כי הכול תלוי בבני ישראל. כמו שמתקנים עצמם, נמשכים כל הברואים אחריהם" ("שפת אמת", ספר שמות, פרשת יתרו).
"מוטל על האומה הישראלית… להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא הדביקות בבורא" (הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", מאמר "הערבות", כ').
"תכלית ישראל היא לאחד את העולם כולו למשפחה אחת" (הראי"ה קוק, "תלחש לי סוד ההויה").
15. "בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון, אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח, בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאיתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", "הקדמה לספר הזוהר", י"ט).
"הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם, מאיש לרעהו נובעות מן העדר ידיעה. אילו היה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שנגרם לעצמו ולזולתו. כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשנאה, ומתבטלת פגיעתם של בני אדם זה בזה" (רמב"ם, "מורה נבוכים").
"חכמת הקבלה היא חכמת האמת" ("השל"ה הקדוש", תולדות אדם).