שיחה 229: אושר וביטחון

אושר וביטחון

ביטחון זו הרגשת העתיד, בה אני מתאר לעצמי עתיד חיובי

-        תמיד המשפחה והקרובים נתנו לאדם ביטחון. אחר כך התחלנו לבנות חברה רחבה יותר

-        למרות התפתחותה של מערכת סוציאלית ענפה, בסופו של דבר היום אדם מרגיש חוסר ביטחון

מתעורר צורך גדול לבנות יחסים חדשים בתוך החברה, שיתנו חום, ביטחון, חופש לפרוח

-        כל אחד ירגיש בטוח כמו שהיה ילד ליד אבא ואימא שאהבו אותו ושמרו עליו מכל רע

-        אפשר לבנות היום רשת ביטחון חברתית שתחליף עבורנו את אבא ואימא

-        לא מדובר על חזרה לתקופת הקיבוצים, אלא על בניית קשר חברתי הדדי, חם ואוהב

-        פחד לכשעצמו הוא לא דבר רע, הוא דוחף אותנו קדימה, מביא התפתחות לעבר ביטחון

-        טיפולים פסיכולוגיים וכל מיני אימונים אישיים הם רק תרופת הרגעה זמנית. לא יותר

צריכה להיבנות רשת ביטחון של עזרה אמיתית לנזקקים, שמירת הביטחון האישי וכולי

-        כל אחד צריך להשתתף בבניית חברה בטוחה כזו, שאותה נבנה ביחד לעצמנו: משמר אזרחי, סיוע למשפחות שיש בהן אלימות, טיפול בדור הצעיר, באלכוהול וסמים

-        חוגי ספורט, תרבות, אמנות וכדומה. לתת לצעירים (וגם למבוגרים) תעסוקה מקסימלית

-        קורסים לכלכלת בית. כל אחד יתרום משהו לקהילה שבה הוא חי

-        לארגן התקשרויות חברתיות, מסיבות, סעודות משותפות – קשר הדדי טוב מביא ביטחון

-        חיבור זה לא לעשות מכולם שטנץ אחד. כל אחד נשאר כפי שהוא, ומעל הכול קשר טוב

-        כיום שום דבר לא מקנה ביטחון עצמי אמיתי. לא כוח, לא מוח...

ביטחון אפשר לחוש רק בחברה חמה ומגובשת

-        תשלום מיסים בלבד לא יוצר השתתפות רגשית בחברה. אתה צריך להשקיע את עצמך

-        להתקשר נפשית עם אנשים אחרים, להתאמץ להתגבר על הדחייה – זה יקנה לך ביטחון

-        לא משנה מה המקצוע שלך, מה הדעות שלך. מעל הכול אנו בונים חיבור

-        אי אפשר להגיע לביטחון עצמי לבד. חבל על הזמן. האבולוציה מקדמת אותנו לקשר

-        חברה חמה תתפקד כלפיי כמו אבא ואימא, ואני צריך להיות מסור לה. זהו ביטחון אמיתי

סיכום: אי אפשר לקנות ביטחון בכסף, אלא רק במסירות לחברה שבה כולם ערבים זה לזה