שיחה 232: אושר וסבל

אושר וסבל

סבל – הרגשת חוסר מילוי. מין חללים ריקים, שאם היו מלאים, הייתי מאושר

-        הרגשת הסבל הכרחית כדי להתקדם כבני אדם ולהתפתח כאנושות

-        כיום מסתבר שהסבל נובע לא ממחסור חומרי, אלא בעיקר מחוסר יחס בינינו

-        כל החלומות קרסו. הקומוניסטי, הקפיטליסטי, הדמוקרטי. כולם לא הפסיקו את הסבל

-     מקורות הסבל מצויים באדם, ביחס שלו לאחרים. כשנתקן את הטבע שלנו, נפסיק לסבול

-        אם יש לאדם מטרה נעלה, אפילו הסבל בדרך מורגש כתענוג. ואם אין מטרה, הכול סבל

-        בלי סבל לא יכול להיות אושר, בלי חושך אין אור, כמו מינוס ופלוס

כל חכמת החיים היא לקשור נכון בין הרגשת החוסר להרגשת המילוי, שלא יכבו זו את זו

-        רעב לאוכל, רעב למין. בלי תיאבון לא יכולה להיות מורגשת הנאה

-        הנאה ממשפחה גם היא היום לא כל כך מורגשת. צריך לעורר באדם רצון למשפחה

-        אם היה אפשר לסדר שהתיאבון והמילוי לא יכבו זה את זה, היה פשוט אושר מושלם

-        גישות מזרחיות אומרות עדיף לא לרצות, פחות תסבול. אבל היום זה לא עוזר לנו

-        נשים סובלות יותר מגברים מפני שיש להם כוח סבל גדול יותר, הן חזקות הרבה יותר

-        סבל פרטי, אושר פרטי, גורל

-        פחד מסבל עתידי, מדברים רעים שעלולים לקרות

הטבע מפתח אותי להכיר בכך שהאגואיזם שלי עושה לי רע

-        הטבע שלנו הוא להיטיב לעצמנו על חשבון אחרים. לכן כולנו סובלים

-        הרבה מבינים זאת, אבל אף אחד לא יודע מה אפשר לעשות עם הטבע הרע של האדם

-        ההתנגדות לשינוי, חוסר הרצון לצאת מאזור הנוחות שלנו

-        עלינו להקדים תרופה למכה, להסביר שיש דרך לשפר את טבע האדם, בעזרת החברה

-    תאר לעצמך מצב שכולם אוהבים אותך. אין טוב ממנו. מה עליך לעשות כדי להביא לזה?

-        אם לא נתקדם לשינוי טבע האדם, בפנינו עתיד קשה

אבל יש מקום לאופטימיות. אם רק נרצה קצת להשתנות, זה יקר