שיחה 241: הודיה ואושר

אושר והודיה

האדם הוא כמו מחשב ריק שממלאים אותו בתוכנות על ידי חינוך והשפעת הסביבה

-משך המאה ה-20 השתנה מאוד היחס לילדים. משנות השישים העולם שייך לצעירים

-במאה ה-21 הילדים נעשו פסיביים, לא רוצים להתפתח

פיגור בהתפתחות

-  הדור הצעיר נמשך לכך שיהיה לו נוח וטוב בפינה הקטנה שלו

-הכרת תודה – טכניקה פסיכולוגית להעלאת חשיבותם של הדברים הטובים בחיי. אבל היום מגיע המשבר הגדול ולא נותן לאדם ליהנות מהחיים בצורה ילדותית שכזו

-פשוט לחלק סמים לכולם...?

לא צריך להודות על חצי הכוס המלאה, אלא לבנות חברה שבה כולם בעדך ואתה בעדם

-אושר צריך להיות תמידי ונצחי, כי בתת ההכרה האדם תמיד עושה חשבון כלפי המוות

-תענוג מורגש על פני צורך, חוסר. אדם לא נהנה ממה שיש לו כבר

לדור הצעיר יש הכול, לכן הם בקושי נהנים. מכאן פורצת היום השאלה: מהו אושר אמיתי?

-אושר יכול להיות מורגש בתנאי שיש חוסר ומילוי, והמילוי לא מבטל את החוסר

-כמו ילד שנולד אחרי שנות ציפייה ארוכות...

-כלומר, כשאוהבים מישהו, הנתינה לו הופכת לתענוג שלי. באהבה ונתינה אין הגבלה

אם נבנה חברה שתהיה בה אהבת הזולת, נרגיש אושר הדדי בלתי מוגבל

-לא מדובר על חזרה לקיבוצים, לסוציאליזם או לקומוניזם, אלא על יחסים חדשים בינינו

-האושר תלוי בטיב הקשרים בין בני אדם

לבדוק עצמנו תמיד: האם אנחנו מתקדמים לאושר האמיתי או לא? הרי מטרת הבריאה להיות מאושר