אהבה עצמית היא מרכיב הנמצא בכל חלקי הטבע. באיזה שלב היא הפכה לגורם הרסני באדם ואיזה תהליך אמור האדם לעבור בכדי שתהפוך לגורם בונה? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וטל מנדלבאום
שיחה 269: אהבה עצמית חלק א'
אהבה עצמית (א)
אהבה עצמית היא החומר היסודי שממנו בנויה המציאות כולה, על כל היצורים שבה
- להמחשה: עכבר קטן עם תוספת אהבה עצמית, היה הופך לכלב, אחרי כן, לפיל ולאדם...
- בניגוד לחיות, האהבה העצמית של האדם מתפתחת כל הזמן, רוצה יותר ויותר, בלי גבול
- אהבה עצמית היא תוכנה ששולטת בכול. אני קולט הכול רק דרך האהבה העצמית שלי
- עוצמת קליטת החושים נקבעת על פי עוצמת האהבה העצמית. הזקנים בקושי רואים, בקושי שומעים
- אהבה עצמית גורמת לכל יצור לשמור על קיום במצב הטוב ביותר האפשרי
הייאוש היום נובע מכך שאין במה למלא את האהבה העצמית. עברנו כבר את השיא
- אהבה עצמית שלילית – אדם משעבד את חייו לערכים של החברה, ומגיע להרס עצמי
- באמצע המאה ה-20 נשבר הגבול של אהבה עצמית מאוזנת. התפתחו צורות חולניות
- אפילו בסין נפרצו כל הגבולות שהיו אלפי שנים
- גם התרבות מתפתחת בהתאם למנוע של אהבה עצמית שכל הזמן מפיק צורות חדשות
היציאה מה"לוּפ" הזה היא להתעלות מעל האהבה העצמית
- כדי להרגיש טוב, אני צריך להיות מוקף אנשים שיאהבו אותי ושאני אוהב אותם
- אהבה עצמית מיועדת להביא אותנו לבסוף להכרה שרק באהבה לזולת נמצא האושר
פורסם ב אני והחברה