הקבלה רואה את המציאות כהתפתחות הרצון ליהנות שלובש על עצמו צורות שונות
האדם נבדל מהחי ע"י הכוח היצירתי שבו, רוצה להידמות לטבע, לא-לוהים, ולכן מתפתח
הכוח שמפתח את האדם והסביבה הוא אגואיסטי. בסופו של דבר גורם לו להרע לאחרים. האדם הוא יצור חברתי, הוא תלוי מאוד בסביבה ובמה היא חושבת עליו, רוצה כבוד והערכה
לאן עתידה להתפתח האנושות? לשינוי טבע האדם בעזרת הכוח האלטרואיסטי שבטבע
כמו שחשוב לנו היום לקבל וליהנות, מחר יהיה חשוב לנו לתת ולגרום הנאה. מזה נהנה
עכשיו אדם רואה עצמו נבדל מכולם ורואה עולם צר, מחר ייפתח בפניו עולם בלתי מוגבל. הוא יגלה את כל הכוחות שטמונים בו, ישייך אותם לטבע ויוסיף מעצמו לטבע הכולל
תודעת העתיד: על ידי שימוש נכון בכל היוצרות שלו, האדם פותח לעצמו עולם שלם ונצחי