אדם מרגיש שכולם חייבים לו משהו, אבל העולם מצדו מנסה להוציא ממנו ככל האפשר. במערכת יחסים מרגישים שהאחר מתייחס אליי לא טוב. אבל האחריות על רגשותיי בידיי. לפי חכמת הקבלה, כולם חוץ ממני הם כמלאכים, שמצוירים מול עיניי ע"י התכונות שלי.כל אדם מייצג משהו מפנימיותי שעדיין לא תיקנתי אותה
כל מה שסובב אותי זה תיאטרון שמוצג לנגד עיניי, כדי לסייע לי לתקן את עצמי
נקודת הבחירה של האדם היא להתייחס לכל דבר במציאות כאל עצמו. באהבה
ברצון הטוב או ברצון הרע, אני מעצב את תמונת עולמי. מול פניי מוקרנת פנימיותי
עליי להגיע לאהבה לכל הבריות, ומזה מתקדמים לאהבת הבורא, הכוח הכללי של הטבע. תיקון יחס כזה, מביא אותי לראות מציאות שכולה טובה, כולה אהבה, עולם שלם ונצחי