אנו תופסים את המציאות דרך פילטר 'טוב לי או רע לי'. לא מרגישים מה קורה באמת. אבל האדם שבנו רוצה יותר. רוצה לדעת בשביל מה הוא חי, מה באמת קורה במציאות. הקבלה מסבירה איך לעשות זאת. מתחברים לעוד אנשים שגם הם רוצים 'לצאת מהצנון'
ביחד, מבצעים תרגילים שכל אחד דואג לאחרים. בונים רשת ערבות, מעוררים כוח נסתר
כל הטבע כלול משני כוחות, חיובי ושלילי. בדצ"ח זה קיים מאליו, אצלנו רק כוח רע עובד
בתרגול במעגל, מעוררים על עצמנו את הכוח הטוב והוא בא ומאזן את השלילי שבנו
כוח הטוב נובע בינינו כמעיין, בונה לנו תכונה חדשה של השפעה ו"מוציא אותנו מהצנון". כך נבנית בינינו מערכת קשר שנקראת "אדם". יש בה חמישה חושים רוחניים
אחרי הכניסה לממד העליון, שוב מתגבר כוח הרע שבנו ומפריד בינינו, ושוב עובדים מולו. האדם נפטר אז מכל צרותיו, מבין למה כל דבר קורה, ומקדם את יתר הבריות לאהבה
כוח ההשפעה שאותו אנו מעוררים הוא הפלוס שמאזן את המינוס שבנו
האדם שבך לא נמצא בתוכך, אלא באחרים. ביציאה מעצמך, מתגלה שכל העולם זה אני
עולם עליון פירושו מציאות עליונה, ממד עליון. אי אפשר להסביר מה זה עד שלא חשים
כעת אנו חיים בתכונת הקבלה, ומדובר על מעבר לחיים מתוך תכונת השפעה
המציאות שחשים עתה היא שקרית, המציאות העליונה היא אמתית, נצחית, עולם האמת
גוף האדם מת, אבל האדם שבו, תכונת ההשפעה והאהבה שהוא פיתח, היא נצחית