שיחה 1200: תקשורת במערכות יחסים
תקשורת במערכות יחסים
האדם מטבעו אגואיסט, חייב להוכיח כל הזמן שהוא צודק, מרגיש שלא מעריכים אותו
- לא לגשת לאדם עם האשמה, לא להוריד אותו, אלא להעלות אותו עד שיתנהג בהתאם
- סבתא נותנת ממתקים לנכדים, וההורים מתנגדים לכך, לציין שרופא השיניים אסר זאת
- העיקרון הוא לא לומר לאדם ישירות שהוא אשם, טועה, לא להכניס עצמנו ישירות מולו
אפשר להגיד הכל, רק למצוא את הדרך והצורה שזה יתקבל אצל הצד השני
- ילד חייב להרגיש שאתה מזדהה עמו, אוהב אותו, מה שלא יקרה
- בא לילד לבכות שיבכה, לצעוק שיצעק, לא להכריחו לסגור בפנים, זה עוצר התפתחות
- גם אם הילד כועס עלינו ההורים, לקבל זאת, ולהמשיך להתייחס אליו בצורה רגועה
- בכללי, אם מישהו כועס עליך ואתה אומר לו "אתה צודק", אתה מנטרל את הנשק שלו
- ביחס לילדים, צריכה להיות אהבה שיש בה הגבלות. גם רכות וגם קשיחות פנימית
- פעם ילדים נהגו לכתוב יומן, זה טוב, להתבונן על מה שעברת, וללמוד מזה כעבור זמן
בזוגיות חשוב הוויתור, לקבל את השני כמו שהוא בלי לרצות לשנותו, אלא את עצמי
- להסכים שכל מריבה אנו יכולים להפסיק בנשיקה, זהו הסימן לפסק זמן, ואסור לסרב
- הוויתור הוא על הגאווה שלי, על הבלון הנפוח שנמצא בבטן שלי, על שטות, לא יותר
פורסם ב הורות, משפחה וחינוך