החיים נולדים מזכר ונקבה, כי זו העתקה משני כוחות היסוד, רצון לתת ורצון לקבל
החיים מתהווים בגוף האישה, כי היא מייצגת בעולמנו את 'הרצון לקבל', כוח הנברא
בהתפתחות החיים כל השינויים הם ברצון לקבל. הרצון לתת נותן רק את התחלת החיים
הבהרה: כולנו אגואיסטים. אבל הגבר מייצג בעולמנו 'רצון לתת' והאישה 'רצון לקבל'
גם בדרגות נמוכות מהחי יש כוח זכרי וכוח נקבי, אך עדיין לא בשני גופים נפרדים
ביצירת החיים יש שלושה שותפים: אבא, אימא ומרכיב רוחני פנימי, נשמה, כוח עליון
הנשמה באה מדרגה עליונה, ולכן קובעת איזו התמזגות בדיוק תהיה בין אבא לאימא. הרכיב השלישי, הרוחני, קיים בכל פרט בבריאה. אבן, צמח, חתול או עובר של אדם
איננו יכולים להחיות משהו שמת, כי לא בידינו הרכיב השלישי שמספק רוח חיים
מתי הרכיב השלישי, כוח החיות, מצטרך לכוח הזכרי והנקבי? הוא שמזמין את הזיווג, הוא שגורם להתרבות החיים עד שיגיעו לתכלית, לשלמות - התגלות הכוח העליון. זה יקרה כאשר ביצורים המפותחים ביותר, בני האדם, יתפתח הרצון לגלות אותו
הקבלה לא מדברת על אמונה בכוח עליון, אלא על גילוי כוח הנתינה והאהבה הכללי. זה הוא שדוחף אותנו לגלות אותו, דרך כך שמעורר בנו שאלות לגבי מהות החיים
בכל המציאות פועל רק כוח אחד. השפעה ואהבה. הוא נקרא בורא, מלשון 'בוא וראה'