שיחה 11: חינוך חדש

חינוך חדש

 ישנה פעולה אחת שאנחנו צריכים לעשות בחיים שלנו והיא לתקן את עצמנו

-  אנחנו מגיעים עכשיו למשבר מכל האבולוציה שלנו, מכל התוצאות שעברנו בדורות הקודמים שאנחנו הורסים את עצמנו ואת כל החברה האנושית. החלל סביב כדור הארץ מלא זבל שאנחנו משאירים, הייאוש הכללי שפוקד את העולם, החורבן בחינוך, בהשכלה לילדים, בבתי ספר, ועוד ועוד, וכאן אנחנו מגיעים בסופו של דבר להחלטה שאין לנו ברירה, אנחנו צריכים לשנות את האדם

-   ולכן התיקון היחיד שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו זה לבנות מאיתנו אדם. זאת אומרת, בעצם כל העבודה העצמית שלנו, החברתית, הקבוצתית, והעולמית, מסתכמת בזה שאנחנו צריכים לחנך את עצמנו - משנאה הדדית, דחייה הדדית, גאווה, קנאה, כבוד, שליטה, שאנחנו רוצים להפעיל ביחסים בינינו, להעביר את זה לפסים של התחשבות, ערבות ואהבה, כי אם לא נגיע ליחסים טובים, אנחנו רואים, שום דבר לא יכול לצאת

שיטת החיבור, כלומר, שיטת החינוך האינטגרלי, לא רק שעומדת להציל אותנו מכל הרע שיש, אלא גם מעלה אותנו לטוב

-   באמצעות שיטה זו אנחנו פותחים ביחס בינינו את מה שנקרא "אדם", מה שנקרא "דרגת המְדבר", ונותנת לנו להיות בקשר עם המנוע שמפעיל את כל תהליך ההתפתחות שלנו, עם הכוח הגדול ביותר שנמצא בכל הטבע. ולכן השיטה הזאת היא מעל כל החכמות והמדעים שיש לאנושות

-  בהתחשבות, בהדדיות, בהשפעה הדדית, אנחנו מרוויחים משני הכיוונים: מכך שאנחנו נמצאים בחברה האנושית בצורה יפה וטובה, ומכך שאנחנו נמצאים באיזון עם הטבע, אך השאלה אם כך היא, למי משני הכיוונים האלה אנחנו צריכים להתייחס, לאדם או לטבע? קודם לחנך את האדם, ואז  מאהבת אדם לאהבת הטבע הכללי. כך צריכים ללכת, זה הכיוון -  אני צריך להגיע לאהבה כלפי בני אדם, ואחר כך להשיג את האהבה הכללית שנמצאת בטבע. כך אני בעצם גומר את כל התיקון הפרטי שלי

-  המחשבה ואחר כך הדיבור, ולאחר מכן המעשה, חייבים להיות מכוּונים לבניית החברה החדשה המאוזנת, שכולם נמצאים בה ברמה אינטגרלית. לאחר שאני מסדר אצלי בפנים את המחשבה הזאת שכל פעם אני רוצה להיות מושפע מסביבה יותר חזקה אינטגרלית, אני מבצע אותה על ידי דיבור ושכנוע, על ידי מערכת ההסברה שאני נמצא בה. ולאחר מכן בא המעשה, שאני גם משפיע בפועל בחינוך והוראה, וגם משפיע בכך שאני מעלה את כל רמת הקיום של העולם למצב שלא יהיה אף אחד בעולם שסובל מרעב, מחוסר בדברים ההכרחיים לקיום. זו בעצם העבודה שלנו

-  על ידי זה אנחנו מגיעים לאיזון עם הטבע, כאשר כל הזמן אנחנו צריכים להדגיש שהמטרה שלנו היא שאנחנו, בני האדם נגיע בינינו לאיזון, ועל ידי האיזון שלנו אנחנו נגיע לאיזון כללי עם כל הטבע, עם החוק הכללי. ואז יוצא שבזה אנחנו מסיימים את התהליך האבולוציוני שלנו, וכל ההתפתחות שלנו החל מהיווצרות החיים על פני כדור הארץ, מגיעה למצב מאוזן, שאז האדם באמת חי בצורה מושלמת