שיחה 237: אדם וקהילה

קשר אדם וקהילה

ילדים תמיד גדלו בתוך קהילה, חוץ ממנה לא הכירו כלום. הקהילה גידלה אותם בחום

-        האדם היה תלוי בקהילה-חמולה-שבט שבהם היה חי כדי לשרוד

-        אח"כ האגו גדל והתחיל להפריד בין אנשים. הקהילות קיבלו צביון חדש

-        בנינו שירותים כלל-חברתיים אבל אין בהם את החום של קהילה

-        לפני כמה עשרות שנים אנשים היו קשורים עדיין בחיי קהילה. היום כל אחד מסוגר בביתו

בעיר הגדולה אין קהילה. כל אחד סגור בדירה שלו, לא רוצה להכיר את שכניו

-        חשבנו שכך יהיה טוב וכל אחד ירגיש חופשי, אך מתברר שהניכור הזה אוכל אותנו

-        כי העולם נע במגמה הפוכה, נעשה לכפר גלובלי אחד, הכול מקושר און ליין

יוצא שמצד אחד העולם גלובלי, כולם תלויים בכולם, מצד שני בפנים כל אחד רוצה לבד

-        ההתנגשות בין שני הכיוונים המנוגדים האלה יוצרת משבר

-        כתוצאה מכך אנו משתמשים בפוטנציאל החיובי האדיר לרעה. ברפואה, בכלכלה ועוד

-        הצורה הקהילתית האחרונה שפשטה את הרגל היא הקיבוץ

-        בעצם, יכולנו להרוויח המון אם היינו מתאגדים בקהילות. להשיג מחירים זולים למשל

-        אבל אנשים כיום לא מסוגלים ליצור קשר זה עם זה. האגו האינדיבידואלי לא רוצה זאת

-        משך ההיסטוריה, האגו שלנו גדל. כל אחד רוצה להרגיש חופשי, עצמאי

-        היום יש שירותים חברתיים מגוונים, אבל איבדנו את הרגשת החום, השייכות והתמיכה

-      כיום אנשים לא חולמים על חיי קהילה, אלא שהמצב הכלכלי חונק. מעמד הביניים נשחק

לא צריך לוותר על כלום עבור חיים קהילתיים. יש כאן רק מקום להרוויח

-        נתחיל מלשחק בהרגשה מה זה חיים קהילתיים. כאילו למשש מרחוק, נדבר על זה יחד

-        הציבור זקוק כיום לחינוך קהילתי, שנתחיל להבין מה אפשר להרוויח מחיים קהילתיים

-      הרגשה נעימה, חופשית, פחות מתח ולחץ באוויר. חום, יחס הדדי, ביטחון. כמו מההורים

אי אפשר לקנות חום בכסף, ואין אדם שלא זקוק לחום. זה ממלא אותך בפנים, ישר ללב!