שיחה 191: יסודות החינוך בתרבות היהודית

יסודות החינוך בתרבות היהודית א'

החינוך תפס מקום מרכזי ביהדות כי היא התחילה מתהליך חינוכי של בניית אדם

-        החינוך של אברהם לחסד ולאהבת הזולת הוא שהבדיל אותנו מיתר הבבלים

-        כל התורה היא חינוך: איך אדם צריך להתייחס לעצמו, לדומם, לצומח, לחי, לבני אדם

-        היה חינוך אחיד לכולם, שמקורו באברהם והמשכו במשה. אף אחד לא המציא משהו

-        החכמים עסקו בחינוך, אחרי שחינכו היטב את עצמם. ראשי הדורות הובילו את החינוך

-        מעולם לא היה ילד יהודי שלא למד קרוא וכתוב, שלא התחנך ביחס נכון לכול

-        רק בדורות האחרונים ספגנו חינוך, תרבות ורוח זרה מאומות העולם

חכמת החיים שמוקנית בחינוך בעמים אחרים היא טבעית, ואצלנו החכמה על- טבעית

-        ואהבת לרעך כמוך זה על- טבעי, למעלה מהטבע שלנו. לכן דרוש חינוך שמלווה את האדם משך כל חייו

-        החינוך היהודי הוא מה שהחזיק אותנו. רק בזכותו שרדנו כאומה בארצות הגולה

-        כל אחד נולד כחיה. חינוך עושה מאיתנו "אדם": דומה לערכים של אהבה וחיבור

-        הורים נמדדו באיכות החינוך שנתנו לילדיהם. משפחות השקיעו בחינוך את כל כוחן

-        יש לשחזר החינוך האינטגרלי של אברהם ל"ואהבת לרעך כמוך". בישראל ובעולם

התבוללות פירושה נטישת הערך של ואהבת לרעך כמוך כמטרת החינוך

-        צריך לחנך וללמד קרוא וכתוב מגיל צעיר, כי מגיל שלוש אדם צריך להתקשר לחכמה

-        החינוך עובר מדור לדור. כולם לומדים מאותם המקורות. אף אחד לא ממציא מעצמו

-        דמות האדם השלם שאליה מכוון החינוך קודמת לצורה דתית או חילונית. זהו המקור

-        אלפיים שנה אנו מנותקים משורשנו, "ואהבת לרעך כמוך" לא נמצא כיום באף מגזר

-        התורה מחייבת לאהוב כל מה שמחוץ לנו. אדם שלם הוא מי שנמצא באהבה לכול

-        בלי חינוך אי אפשר להגיע לזה, כי טבענו הפוך. ילד נולד אגואיסט, באהבה עצמית

-        חינוך צריך ממש למלא את האוויר באהבת הזולת. להקנות לאדם תוכנה חדשה

חינוך מקנה לאדם יכולת פיצול לשניים: הוא עצמו, ונקודת ביקורת חיצונית על עצמו

-        עבודת החינוך היא העבודה על רכישת אהבה לכול, נוקראת עבודת ה'

-        בלי חינוך לאהבה אנחנו חיות

-        "הפוגע בחינוך היהודי כפוגע באישון העין": החינוך בונה לנו משקפיים חדשות

-        חנוך לנער על פי דרכו: הכללים זהים, אבל מימוש היחס לזולת הוא אישי. אסור לחייב

-        לכל אחד מכלול רצונות משלו, הוא מממש אהבה לזולת בדרכו. עליו ללמוד את עצמו

חינוך הוא רק על ידי דוגמה, לא בדיכוי. ללמד ולתת דוגמה, כי מילים לא עוזרות