שיחה 192: חינוך מרצון

יסודות החינוך בתרבות היהודית ב'

יסוד החינוך הוא הקניית יחס טוב לערכים הרצויים

-        הכי חשוב הוא לבנות סביבה שתתמוך בערכים שאליהם אנחנו רוצים שהאדם יימשך

-        פחות חשוב המקצוע שאדם ירכוש, העיקר שירצה להועיל לאחרים. זה ישמור עליו

-        לא צריך לדאוג לפרט עצמו, אלא לבנות לו סביבה חינוכית נכונה. היא תבטיח תוצאה

-        ילדים סורקים את ההורים והמבוגרים שלידם, קולטים התנהגויות. לכן דרושה דוגמה

-        שינון: הרגל נעשה טבע שני. מתכנתים את עצמנו להתייחס לעולם באופן על-טבעי

לימוד בחברותא, בקבוצה קטנה: לומדים זה מזה, מטעויות וגם מהצלחות

-        אסור לאדם להיות לבד, כי אז האגו שלו יחנך אותו, במקום החברה הטובה

-        כיום אין סביבה  שמטרתה להביא את הילד שלי לאהבה, כפי שדורשת התורה

-        מורה פרטי לא יכול להחליף את החבורה, כי רק עם הדומים לו אדם יכול להתפתח

-        ילד יכול ללמוד התנהגות רק מחבריו, שנתיים מעליו מקסימום

המטרה: להביא את האדם לתחושה שהעולם שייך לו. שיתייחס לעולם כמו לעצמו

-        המחנך מביא לקבוצה את תורת ההתנהגות הנכונה. הקבוצה מממשת בעצמה

-        המחנך בונה הין הילדים רשת קשר, רשת של התחשבות ואהבה

-    החברים בקבוצה כזו יהפכו להיות כאחד. חזקים, חכמים, מרגישים, כלולים זה מזה. תיבנה בהם יכולת לראות את המציאות באופן בלתי תלוי, רחב, בלתי מוגבל. הם יבינו מה לעשות עם החיים שלהם, עם עצמם, כיצד נכון לנהוג בכל דבר ועניין

-        כל הילדים יהיו כאחד, אבל הייחודיות של כל אחד תישמר. זהו עושר אדיר

-        ייבנה מהם "אחד": רגש משותף, שכל משותף, שבו ירגישו את כל הטבע

-        הילד תמיד יצליח, יידע מיהו, מה איתו, לשם מה הוא חי. מפת החיים תיפתח בפניו

-        זהו הדבר המעשי ביותר לחיים, כי היום חוסר תשובות מביא לדיכאון, אלכוהול וסמים

-        חינוך אינטגרלי בקבוצה מקנה חכמה גלובלית, חכמת החיבור

-        מזהים את רשת הקשר

-        מחלוקת בונה: לכל אחד דעה שונה, אבל לכולם מטרה להתחבר. רבגוניות מושלמת

הרבה למדתי מרבותי, יותר מחברי, ויותר מתלמידי: חשוב שהילד ילמד אחרים. כך נוצרת זרימה של חינוך, הווה, עבר, עתיד. זה מקנה לחברה שלמות