"אסור לאדם ליהנות מהעולם ללא ברכה". לא פשוט להבין למה מתכוונים חז"ל במילים אלה. אין כוונתם לדיבור מהפה ולחוץ, האדם צריך להגיע לגילוי הבורא ולהודיה אמתית
ילדים לומדים לומר ברכות, גדולים צריכים ללמוד כבר לגלות את הבורא בפועל
אלה שמגלים את הבורא אומרים שהוא טוב ומיטיב. הם נחשבים לצדיקים
כדי לגלות את הבורא, עליי להשוות את תכונותיי לתכונותיו. הוא טוב ומיטיב לכול
הברכה היא רק סיבה להתקשר אל הכוח הזה, להגיע להזדהות עמו
בברכה צריכה להיות מוכנסת כוונה לגלות את הברוא ולגרום לו הנאה בחזרה
כל עבודתנו היא תיקון המידות שלנו, תיקון הרצון לקבל שמלכתחילה כולו אגואיסטי
המימוש של כל זה יכול להיות רק בעזרת לימוד של הקבלה בקבוצה של אנשים
לא ניתנו מצוות אלא לצרף בהן את הבריות, כלומר לזכך אותנו, לתקן את האגו שבנו
לברך באמת פירושו להגיע למצב שאני נהנה מעצם ההתקשרות לבורא והנתינה לו
מטרת הברכה אינה לומר תודה, אלא לעלות לדרגת הבורא, להיות אוהב ונותן כמוהו
נתינה לבורא יכולה להיות רק דרך נתינה לזולת. מאהבת הבריות לאהבת ה', לכן "ואהבת לרעך כמוך" הוא הכלל הגדול בתורה. זהו הטוב שאדם יכול לתת לבורא