שיחה 848: קבורה יהודית
קבורה יהודית
הקבורה היהודית היא פשוטה ומהירה, כדי להדגיש שחשובה הנשמה ולא הגוף
- לפי הקבלה, היחס לחיים ומוות לא מדבר על הגוף הפיזיולוגי אלא על הגוף הרוחני
- המושג 'גוף' בחכמת הקבלה הוא רצון האדם. כשהוא מכוון להשפעה ואהבה הגוף חי, וכשהוא מכוון לקבלה, אז הוא מת
- רצון נקרא חי כשהוא פועל לטובת הזולת, רצון מת כשפועל לטובת עצמו
- אדם שמכוון רצונותיו לטובת הזולת, מתחיל להרגיש במהלך חייו את 'העולם הבא'. לכן נאמר 'הרשעים בחייהם נקראים מתים', ועל הצדיקים נאמר: 'את עולמך תראה בחייך'
לרצון אין שום קשר לגוף הפיזיולוגי, שהוא דרגת החי שבנו. רצון זו דרגת האדם
- מנהגי הקבורה הם לפי 'ענף ושורש', כלומר העתקה ממצבים רוחניים שעלינו לעבור
- אנשים שבנו את הגוף הרוחני שלהם, רצון על מנת להשפיע, נקראים מקובלים
- קדיש: האדם מודה לבורא על כך שעזר להמית את האגואיזם שלו ולהתעלות לאהבה
- היה רצון לקבל ע"מ לקבל, האדם המית אותו, קבר, התאבל עד שנפטר ממנו לגמרי
שינוי המודעות של האדם, מאגואיסטית לאהבת הזולת, זוהי הולדת הנשמה
- האדם קובר את הגשמיות שלו, וזו פסגת ההתפתחות שאליה כל אחד צריך להעפיל
- פיתוח הנשמה דורש לגלות קודם שיש בנו רצון לקבל אגואיסטי ולהתחיל לטפל בו
- ברוך דיין האמת: כשמת הרצון לקבל זו שמחה גדולה, נפטרנו מהשקר והגענו לאמת
- עולם האמת, חיי אמת, זה כשאדם רואה את מערכת המציאות וחי לפי החוקיות שלה, הנשמה חוזרת אז למקור שלה, לבורא, לכוח העליון, שממנו בא האור העליון
הבורא הוא כוח השפעה ואהבה, שמחזיק בתוכו את הרצון לקבל שברא ומנהל אותו
- עולם הפוך ראיתי: מתוך האגו רואים מציאות צרה. מתוך האהבה המציאות מתרחבת.
- לסיכום, כדאי לחשוב על מהם באמת חיים ומוות, במושגים גבוהים יותר, מעל הזמן
פורסם ב מאמרים, תרבות יהודית