עוד לא הספקנו לנשום לרווחה ממגפת הקורונה שהחזיקה אותנו קצר בשנתיים האחרונות, וכבר מתגלה תופעה מדאיגה שחזרה אלינו משנות השבעים בשם "אבעבועות הקוף".
מחלת אבעבועות הקוף דומה למחלת האבעבועות השחורות והיא גורמת לזיהום ויראלי לא חמור, ובכל זאת, בשבוע האחרון אובחנו כמאה מקרים במדינות מערביות ברחבי העולם, ועוד עשרות מקרים חשודים נבדקים כעת ומכניסים את הציבור לדאגה.
האם אנחנו בפתחה של מגפה עולמית חדשה? קשה לענות בוודאות. מה שבטוח הוא שאם לא המכה הזאת, תבוא מכה אחרת, שכן לכל מכות הטבע שנוחתות עלינו בזו אחר זו יש כוונה אחת: לפתח בנו רגישות לאופן שבו הטבע מתייחס אלינו.
על פי המקובלים, הטבע הוא אלוהים, כלומר הכוח העליון של הטבע. בעל הסולם כותב במאמרו "השלום" כי "מוטב לנו לבוא לעמק השווה ולקבל את דברי המקובלים, אשר 'הטבע' עולה בחשבון 'אלהים', כלומר, במספר פ"ו (86 בגימטרייה)". איך אלוהים, הטבע האחד והשלם, מתייחס אלינו? בנתינה, בהשפעה, באהבה חלוטה. מה הוא מצפה מאיתנו? שנהיה כמוהו, אוהבים, מאוחדים ושלמים.
המגפות שבאות לעולם מונעות מאיתנו כל התכנסות ויצירת מרחב להתקשרות. הן חוסמות את הדרך לחיבור בינינו. פתאום אנחנו לא יכולים להתאסף במקום אחד, לא יכולים להתקהל, להתקרב ולנשום קרוב זה לזה. גם ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי "אנחנו נכנסים לעונת הקיץ עם התאספויות גדולות, פסטיבלים ומסיבות והחשש שההדבקה באבעבועות הקוף תגדל".
ההפרדה והריחוק שהטבע מכניס בינינו צריכים לעורר אותנו לתהות ולשאול, למה אנחנו לא יכולים לחיות יחד? הרי אם תכלית הבריאה היא שנהיה כאיש אחד בלב אחד, שנרגיש בינינו את זרימת הכוח הטוב והמיטיב של הטבע, אז למה הוא מונע זאת מאיתנו? מה באמת גורם לפירוד?
גם לשאלה הזאת המקובלים מספקים תשובה ברורה: הטבע שלנו. עוד בבראשית כתוב כי "יצר לב האדם רע מנעוריו". הטבע שלנו אגואיסטי, רוצה רק לטובת עצמו, והתוצאה היא שאנחנו חושבים רע אחד על השני, לא יודעים להתקרב נכון איש לרעהו. זאת הסיבה לחוסר היכולת שלנו להתקשר זה לזה בתבנית הטבע השלם.
מעצם היותנו מקושרים במערכת אינטגרלית אחת, בני אדם לצד בעלי חיים, צמחים לצד דוממים, אנחנו משפיעים זה על זה לטוב ולרע. לכן חוסר החיבור בינינו מקרין גם על עולם החי, מוציא אותו מאיזון עד כדי כך שפורצים מתוכו נגיפים, כמו הקורונה ואבעבועות הקוף, שמועברים אלינו במטרה שנשקם את מערכת היחסים הפגומה. זאת אומרת, כל מחלה ומגפה הן תופעות לוואי שבאו להצביע על חוסר התיקון שלנו, על חוסר ההתקשרות ההדדית הנכונה בינינו.
הדרך למנוע מגפות – כל מגפה – היא להבין שהחיבור הלבבי בינינו הוא הפתרון השורשי. לא חיבור נגד קבוצה אחרת, אלא חיבור הדדי שמביא בחשבון את כולם, בא לטובת כולם ולמענם. ככל שנתקרב בינינו יותר בכל רמת קשר: רגשית ונפשית, פיזית ורוחנית – מתוך שאיפה להיות דומים לכוח העליון של הטבע – נתחיל לגלות בינינו כוחות פנימיים שלא הכרנו.
אם נמשיך ונתמיד ביצירת סביבה שתתמוך ברעיון האחדות נזכה להשראה עליונה בדמות הבורא, הכוח המשותף לכולנו; הטבע כולו יתגייס לטובתנו ויעזור לנו להתחבר יותר ויותר. את המסלול המהיר לחיבור ההדדי הזה מלמדת חכמת הקבלה, ודי לנו בגילויים בודדים בעולם של המגפה החדשה כדי לקום ולהירפא.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"