ב-11 בנובמבר 1918 תמה מלחמת העולם הראשונה. מאה שנה אחרי, ב-11 בנובמבר 2018 נשמעו צלצולי פעמונים למרגלות שער הניצחון בפריז. אל הרחבה הגשומה צעדו כתף אל כתף מנהיגיהם של כשבעים מדינות, מציינים באחדותם מאה שנה לשביתת הנשק שהביאה לסיום המלחמה. כל מנהיג פוסע תחת מטרייתו השחורה, אך באווירה הסגרירית אין מטרייה אחת של תקווה.
על האדמה שעליה דרכו מנהיגים כמו מקרון, פוטין, מרקל טראמפ ונתניהו התחוללו קרבות עזים, נהרגו מיליוני חיילים ונשפך דם רב כתוצאה ממלחמה אכזרית בין העמים. אך האם המפגן המרשים הזה מצביע על היותנו קרובים סוף סוף אל השלום המיוחל? האם אנחנו בדרך לפרוס מטרייה של שלום ואחדות שתכסה את עמי אירופה?
כל עוד אי-השוויון הכלכלי ממשיך להקצין ברוב המדינות וגלי ההגירה ממשיכים לזעזע את המרקם הדמוגרפי-תרבותי של אירופה, שלום אמיתי אינו נראה באופק. שני המשברים האלו הם תולדה של אידאולוגיה אולטרה-ליברלית שהתעצמה והתפשטה ברחבי היבשת.
שני המשברים האלו מעמיקים מיום ליום את הקרע החברתי ומקצינים את הקיטוב הפוליטי. העשירים הופכים עשירים מופלגים יותר, העניים הופכים דלים יותר, והמהגרים מביאים עימם דת ומנהגים שמתסיסים את האירופאים המקומיים. כתוצאה מהתהליך מתחזק הימין הקיצוני ברחבי אירופה. כל עוד הציבור הולך ומתפלג, כל עוד הקיטוב גדל בתוך עמי אירופה – לא צפויה אחדות בין עמי אירופה.
הטקס המרהיב רק מחדד את הפער בין התמונה האידילית שההנהגה מנסה לשדר לבין המציאות היומיומית באירופה. המציאות הזאת היא תוצאה של אידיאולוגיה שאינה מתחשבת בהתפתחות הטבעית של האדם. הניסיון של מנהיגי אירופה לפתוח את הגבולות בפני כל אדם וליצור שוק משותף שבו כולם מרוויחים הוא פרי שאינו בשל.
השאיפה לעתיד משותף שמנהיגי אירופה הליברלים רואים בעיני רוחם, ואיתה מזדהות מפלגות השמאל, יכולה להפוך מציאותית רק כאשר ישתנה האדם. למעשה מנהיגי אירופה עיוותו את מושג הדמוקרטיה, ורוקנו אותו מתוכנו המהותי. דמוקרטיה, שלטון העם, יכולה להתגבש בתנאי שהעם מתגבש.
למרבה הצער, מנהיגי אירופה לא רגישים למערכת הקשר בין בני האדם, ובטח לא פועלים לפיה. כל עוד הרשת הזאת נסתרת מעיני כולם, כל עוד האגו מניע את המהלכים בשטח, הניסיונות של מנהיגי אירופה רק מכשירים את הקרקע למלחמה הבאה. לכן, ברגע שהמנהיגים ישימו את החינוך לאיחוד בראש מעייניהם, במטרה לחבר בין האזרחים מעל כל ההבדלים, ובדגש על חיזוק הקשרים האנושיים, תנהיג הרגשת הקשר המשותף את אירופה כולה.