האנושות אינה מכירה בכך שהתפתחותה והיסודות המעצבים את תרבותה נולדו באירופה: הפילוסופיה, המדע, האמנות, הפוליטיקה, הכלכלה, השפה – כל אלה הפכו את האדם מיצור ברברי לאדם נאור
אולם מיום ליום אירופה שוקעת. רק השבוע, אחרי שנתיים של דיונים ומשברים פוליטיים, התכנסו בבריסל מנהיגי 27 מדינות ואימצו את ההסכם ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. ה"ברקזיט" הוא טלטלה נוספת לשוק הכלכלי המשותף – מהלך המצטרף לאיבוד היציבות הפוליטית, איבוד הזהות האירופית, עליית הימין הקיצוני וגלי ההגירה ההמוניים שמאיימים להטביע את הספינה האירופית.
כך שוקעת התרבות האנושית שהתהוותה באירופה משך אלפיים שנה, תרבות שהשתרשה בדנ"א של כולנו ועיצבה את דפוסי המחשבה האנושית המוכרים לנו. עוד לא ברור איזו צורה ילבש העתיד, אך בראי חכמת הקבלה דבר אחד בטוח: עיני העולם שוב יהיו נשואות לישראל.
לפני אלפיים שנה, כשבית המקדש השני עמד בשיא תפארתו, עלו לרגל רבים מאומות העולם, בשאיפה לחקור, ללמוד ולגלות מפי הנביאים את סוד האומה הישראלית – את החכמה שהדביקה את העם היהודי כאיש אחד בלב אחד, החכמה שהיה בה הכוח לקשור יחד בין בני אדם שונים לכדי קבוצה אנושית הרמונית, על בסיס חוקי הטבע.
אותם תלמידים התוודעו לעושרה ולעומקה של החכמה שפעמה בלב העם היהודי. אולם בהבנתם הצרה, הם סילפו את עיקרי החכמה ויצרו גרסאות מקבילות משלהם. "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, מתאר זאת מעיני המקובלים כך: "חכמי הקבלה צופים על התיאולוגיה הפילוסופית וקובלים על כי גנבו את הקליפה העליונה מחכמתם, שאותה רכשו אפלטון וקודמיו היוונים, בעוסקם הרבה עם תלמידי הנביאים שבישראל. וגנבו נקודות יסודיות מחכמת ישראל, והתעטפו בטלית שאינה שלהם, ועד היום הזה ישבה התיאולוגיה הפילוסופית על כיסא מלכות של הקבלה, וירשה את גבירתה".
ממשיכי דרכם של התלמידים שלמדו מפי נביאי ישראל כותבים על כך בשפתם: "מורי פיתגורס, אבי הפילוסופיה, כנראה קיבל את תורתו מהיהודים ולא מהיוונים, והוא הראשון שתרגם את המילה 'קבלה', שלא הייתה ידועה לבני ימיו, למילה היוונית 'פילוסופיה'", משחזר הפילוסוף הגרמני יוהנס רויכלין בספרו.
הסופר לולוס ריימונדוס שחי במאה ה-13 כתב כי "מדעים כמו תיאולוגיה, פילוסופיה ומתמטיקה מקבלים את עקרונותיהם ואת שורשיהם מחכמת הקבלה. מדעים אלה נחותים מעקרונותיה ומחוקיה של הקבלה, ועל כן דרכי הטיעון שלהם חסרים הם בלעדיה".
גם על אבות הרנסנס השפיעה חכמת הקבלה. ג'ובני פיקו דלה מירנדולה, פילוסוף ומדען איטלקי שחי במאה ה-15, למד את השפה העברית והתוודע לחכמת הקבלה. בחיבורו "הנאום על כבוד האדם" כתב מירנדולה כי "הפירוש האמיתי של החוק שניתן למשה נקרא קבלה", וציין כי "בספרי הקבלה נמצאים מעייני התבונה והחכמה – הפילוסופיה המוצקה ביותר שמסבירה את הטבע".
לימים שימש חיבורו המכונן כמניפסט של תנועת הרנסנס, ששינתה את פני אירופה דרך תחומי החיים השונים: האומנות, הדת, הפילוסופיה, הספרות, החינוך ועוד. הרנסנס חולל שינוי דרמטי בתפיסת העולם, שאף הוביל למהפכה המדעית באירופה.
גם נוכחותם הפיזית של יהודי אירופה הביאה לשינויים רבים משך אלפיים שנות הגלות. בתחום הכלכלי למשל הייתה ליהודים דריסת רגל משמעותית. ורנר זומברט, אחת הדמויות הבולטות והחשובות בתחום מדעי החברה בראשית המאה העשרים, תיאר בספרו כיצד היהודים הצליחו להקים את מערכת הכלכלה הקפיטליסטית שהכתה גלים באירופה: "עם ישראל היה כמו שמש; בכל מקום שזרח – חיים חדשים צמחו בו מן הארץ; מקום שעבר וחלף ממנו – חורבן בא אחריו".
אולם הן ההשפעה העקיפה שספגה אירופה מחכמת הקבלה והן ההשפעה הישירה מנוכחותם של היהודים שהתיישבו באירופה – היו ביטוי לתהליך עמוק ומשמעותי יותר. מתחת לפני השטח נרקמת התקשרות פנימית בין העם היהודי לעמים האירופאים. בהדרגה נוצרה תלות בין התרבות האנושית המתפתחת לבין חכמת הקבלה.
כיום, כאלפיים שנה אחרי, מגיע תהליך ההתקשרות לדרגה חדשה. התרבות האנושית הופכת להיות מקושרת סביב כל הגלובוס. הגבולות מיטשטשים, רשת האינטרנט מכנסת את האנושות למרחב וירטואלי אחד, ובני האדם זקוקים לשיטת התקשרות מותאמת לדורנו שתרומם אותם מעל ההבדלים.
מכיוון שאירופה מהווה את תשתית התרבות האנושית, הצורך מורגש בה בראש ובראשונה. עם שקיעת הגוף האירופי, עולה בקרב האומות תביעה לשיטת ההתקשרות שמושרשת בעם היהודי, וכלפי חוץ היא מופיעה כגלי אנטישמיות עוצמתיים.
הלחצים הפנימיים והחיצוניים המופנים כלפי יהודי אירופה, וכל יהודי העולם, ידחפו אותנו לגלות מחדש את כוחה המאחד של חכמת הקבלה. "לגלות ולהלהיב שוב את האהבה הטבעית בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפיים שנה" (בעל הסולם).
ברגע שנתחיל להתעלות לרמה של קשר אנושי גבוה יותר, גם אומות העולם ישנו את יחסן אלינו מיחס עוין ליחס אוהד. בהתמזגות הזו ייוולד רנסנס חדש – באירופה ובעולם כולו.