אם נרצה אין זו אלטלנה

שנים אחרי פרשת אָלטָלֶנָה המייסרת שהתרחשה בהפוגה בין קרבות מלחמת העצמאות, יגיד מנחם בגין, "שני גורמים הצילו את האומה הישראלית מאסון המלחמה הפנימית: אהבת אחים ואמת פוליטית". אם בגין לא היה מורה לנצור את הנשק בקרב שהתפתח בין הספינה לחיילי צה"ל שהגיעו מהחוף, היינו הורגים זה את זה עד החייל האחרון.

אבל למרות שהתותח דמם המלחמה הפנימית לא נחסכה, והסדק שנבקע בקיץ 1948 הלך ונפער, מפלג ומרחיק בינינו עד עצם היום הזה. קודם אלה מפלגות הימין והשמאל, שמאז פרשת אלטלנה מתבצרים בעמדתם ומתחפרים בה יותר ויותר, ועם השנים, כשנוספו לביצורים מטרות כמו כסף, כבוד ושליטה, ואפילו הצבא כבר נגוע ואפשר לקנות כל דבר – האומה נעזבה לאנחות. הימין והשמאל התפוגגו ממנה ונשאר בה פירוד כל כך גדול שקשה להעלות על השפתיים ולבטא בקול.

(צילום: הנס חיים פין, ויקיפדיה)

מכיוון שכך אנחנו נסוגים ומוותרים. מוותרים על המדינה, על השטחים; מוותרים על הכול מלבד לוותר זה לזה. הוויתור ההדדי למען האיחוד הוא היהדות המקורית, עצם הרוח שלה, מקור כוחה, והוא שהתחיל לשקוע עם האלטלנה.

אפילו למען קיום המדינה, שהיה אז שברירי וחסר הגנה, לא הצלחנו לוותר אז. "אם לא כמו שאני רוצה, לא יהיה בכלל", זו הייתה המחשבה שריחפה באוויר, ואז בגין, שהיה רגיש מספיק להבין אילו כוחות הרסניים פועלים בינינו, אמר: "אנחנו מוותרים!". אילו רק היינו חכמים ומוותרים כמוהו היום.

אנחנו צריכים לדעת, שעוד לפני שמדינת ישראל שוב ננעלת בפנינו ואומות העולם מתחרטות על הצבעתן עבור בית לאומי ליהודים בישראל – לפני שזה קורה בחומר, זה קורה ברוח שיוצאת מאיתנו בשריקה. כוחה של האחדות בינינו, כנגד אחדות הכוח העליון, האל האחד, היא הרוח היהודית שבורחת מאיתנו, וכבר עכשיו אנחנו מוחזקים כאן בכוחות לא לנו, תלויים בחסדי שמיים.

אנחנו חייבים לקרב את עצמנו במהירות להכרה שאם לא נתחבר נמות. אנחנו מוכרחים לקלוט את העיקרון הפשוט הזה: ממש באותו גובה של אגו-הנפילים שהצמחנו, חייבת להתייצב נכונות לחיבור, חזקה, בלתי מתפשרת, לא נכנעת. בכך תלויה ההתפתחות הפנימית של האומה וקיומה.

לכן אין לנו לדבר על שום דבר אחר, ואין לנו מה לטפח מלבד הרוח הזו שאנחנו צריכים להתמלא בה, להפיח אהבה בעם. מי שמעדיף להמשיך להתפלש בבוץ השנאה, אסור שיקבל במה להשמיע את קולו. יותר מזה, אין לו מקום בינינו.

הכוח העליון קבע לנו תנאי, חוק נתן ולא יעבור: תתחברו או שכאן יהיה מקום קבורתכם. מושג הזמן לא חל על הכוח העליון, אלא רק עלינו. אם נרצה לקיים אותו – "אין זו אגדה", כמו שאמר חוזה המדינה. ואם לא נרצה, נשוטט עוד מיליון שנה במצולות בין חורבות האלטלנה, עד שנרצה.

✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "